כל הורה כאשר הוא מתבונן בילדיו אחראי לומר להם: אתם אנשים נפלאים, אנשים גדולים, מלאי כוחות מלאי חכמה ויצירה. אתם העתיד שלנו ובידיכם אנו מפקידים את גורלנו – המשפחתי, הלאומי והדתי. אתם המנהיגים של הדור הבא! כך אני עושה באופן פרטי לילדי וזוהי הסיבה בגללה בחרתי, ועודני בוחרת, לעסוק בחינוך.
התרבות המערבית המודרנית מציבה אתגר גדול בפני חינוך לאמונה בתורה ושמירת מצוות בדורנו. אנו עומדים מול תרבות שמציבה במרכז את החרות והליברליות בעוצמות כמעט מוחלטות, שמביאות לאינדיבידואליות ולמתירנות במידה שלא היכרנו קודם. יחד עם תקשורת חופשית, שנמצאת בידו של כל אדם, בכל גיל, ומוחקת את הגבולות בין עולמות ערכיים שונים, אנו חווים שיטפון ערכי שסוחף חלק מילדינו, ומאיים על יציבותה של האמונה ושל קבלת עול מלכות שמים בחברה הדתית.
לא פלא שרבים בוחרים להסתגר מפני האיום הזה, לנסות להסתיר אותו. הסתגרות זו מתבטאת במאמץ להרחיק את ילדינו מחשיפה לערכים הנזכרים וממסגרות שמבטאות קבלה של חלקים מהערכים האלה. הניסיון ליצור דחייה מוחלטת של התרבות המערבית מתבטא גם בהתקפות נגדה במילים חריפות אך ללא טיעונים ענייניים, במקום בדיון ענייני בערכיה. גישה זו בודאי איננה משקפת מאמץ לברור את הבר מהתבן.
אופנת הפיצולים במגזר גובה לא רק מחירים פוליטיים, אלא גם חינוכיים. כשכל תת־זרם מתעקש לפתוח מוסד משלו, הכלים שעומדים לרשות התלמידים מצטמצמים
בעת האחרונה אנו שומעים על קבוצות ציוניות דתיות שמצטרפות ליוזמות להפריע בצורה פעילה לתפילתן של נשות הכותל ולתפילות שמתקיימות ב'עזרת ישראל'. האם ההתנהגות הזו מועילה? האם היא גורמת למי מהמתפללים שם, בדרכים שמנוגדות להלכה, להשתכנע ולהפסיק להתפלל בדרכו? ואולי להיפך?
במתחם התחנה הראשונה בירושלים נערך שיח של חיבורים במטרה להתבוננות פנימית ותיקון. כתב ערוץ 7 פגש כמה ממובילי האירוע.
התאבדותה של נטע חדיד ז"ל מגוש עציון העלתה שוב את סוגיית מעמד הטרנסג'נדרים בחברה הדתית • "למרות איסורי ההלכה, יש להתייחס בכבוד"
הורים במוסדות שונים קיבלו דרישות תשלום כדי להבטיח את מקום ילדיהם – לפני שהכנסת אישרה זאת. בשתי ישיבות במרכז נדרשו לשלם 1,000 שקל, באולפנה בשומרון – 900 שקל ל"ביצוע מבדקים". "לא ניתן לגבות דמי רישום ולא מקדמה על חשבון התשלום", כתבה מנהלת במשרד החינוך
ח"כ סמוטריץ' טען השבוע שבשל היותו של הציבור הדתי "סיירת" – מגיעים לו עוד כספים מהמדינה. ההפך הוא הנכון; הפיכת לימוד התורה לדרישה לקבלת זכויות נוספות עלולה להוביל לניוון מוסרי
שמואל שטח, מנכ"ל נאמני תורה ועבודה, מסביר כי למרות החשיבות בחופש הפרט, צריך לוודא שהוא לא פוגע באחריות לכלל וממילא משליך בחזרה על הפרט
רבים סוברים כי מערכת החינוך הישראלית נמצאת במצב לא טוב. אחת הרפורמות המוצעות לשיפורה היא שיטת השוברים. השיטה נוסתה בכמה מדינות, ותוצאות הניסויים האלה שנויות במחלוקת
על מנת להביא לצמצום הפערים החברתיים ולנתינת מענה לכלל ילדי ישראל יש להקפיד כי לכל מוסד יסודי יתקבלו כל החפצים בחינוך דתי. הרישום יעשה באופן אוטומטי דרך עיריות, מועצות ומוסדות רשמיים
לצד התגברות ההפרדה במוסדות הלימוד של החברה הדתית־לאומית, חל בשנים האחרונות תהליך נוסף, אולי הפוך — נשים נכנסות לעמדות מפתח במסגרות החינוך, ובפני תלמידות צעירות נפתחת אפשרות חדשה: לימודי גמרא, ממש כמו שלומדים הבנים
בילדותי אהבתי לשמוע את הסיפור מתוך "כה עשו חכמינו" (שבבגרותי למדתי שהסיפורים הם תלמודיים וחז"ליים במקורם) על היהודי שאכל במסעדה רומית, והוגש לו אוכל לא כשר לארוחה. כאשר גילה היהודי את הטעות המרה, ומחה על כך בפני בעל המסעדה, ענה לו זה שלא חשבו ליהודי, מפני שלא נטל את ידיו לפני הסעודה.
עונת מסיבות הסידור, חומש, בת מצוות, הכתרת רבנית פורים ובאופק מסיבות הסיום של היסודי והתיכון…
בבתי הספר השונים מתכוננים כל אחד בדרכו לאירועים, כאשר סוגיית הופעות הבנות תופסת מקום נכבד באופי האירוע. ישנם מוסדות חינוך שלא עולה על דעתם לאפשר לבנות להופיע, בטח שלא לבדן, ובוודאי שלא בנוכחות האבות. כן, גם כאשר מדובר במסיבת סידור או חומש. במוסדות אלו, הבנים והבנות של השכבה, יעמדו על הבמה בקבוצות נפרדות, והשירה תהיה רק במקהלה משותפת וללא תפקיד יחידי לאף ילד או ילדה. כאמור, הפרדה מוחלטת בין המינים, ולעיתים אפילו בקהל ההורים- אשר יידרשו לשבת בנפרד זה מזו.
עונת מסיבות הסידור, חומש, בת מצוות, הכתרת רבנית פורים ובאופק מסיבות הסיום של היסודי והתיכון…
בבתי הספר השונים מתכוננים כל אחד בדרכו לאירועים, כאשר סוגיית הופעות הבנות תופסת מקום נכבד באופי האירוע. ישנם מוסדות חינוך שלא עולה על דעתם לאפשר לבנות להופיע, בטח שלא לבדן, ובוודאי שלא בנוכחות האבות. כן, גם כאשר מדובר במסיבת סידור או חומש. במוסדות אלו, הבנים והבנות של השכבה, יעמדו על הבמה בקבוצות נפרדות, והשירה תהיה רק במקהלה משותפת וללא תפקיד יחידי לאף ילד או ילדה. כאמור, הפרדה מוחלטת בין המינים, ולעיתים אפילו בקהל ההורים- אשר יידרשו לשבת בנפרד זה מזו.
בשבוע שעבר התפרסם מעל גבי עיתון זה טור של ידידנו אלישיב רייכנר, באשר לפרס החמ"ד שניתן לבית הספר באשקלון, שעל אף היותו נפרד מגדרית הוא עדיין אינטגרטיבי מבחינה חברתית. אנו מצטרפים לברכות ושמחים על כל מוסד שלוקח אחריות על עם ישראל. ואולם, דווקא היוצאים מן הכלל מעידים לצערנו על הכלל.
כשהייתי ילדה, היה יותר מדי אכפת לי. היה אכפת לי איך שהילדים בכיתה מתנהגים זה לזה, היה אכפת לי שכולם יתרמו כסף לקניית מתנה ליום הולדת של המחנכת, היה אכפת לי שכולם יבואו לבני עקיבא ויירשמו למסע, והיה אכפת לי שנזכה בתחרות הכיתה הכי מקושטת. תמיד דאגתי לעודד ולהלהיב את כולם, ועוד יותר דאגתי – כשלא כולם נרתמו למשימה או לרעיון. אימא שלי הייתה דואגת, שזה שובר את ליבה של הילדה הכול כך אכפתית שלה, ושיבוא יום והיא תתרסק אל מול המציאות שבה כל אחד בוחר את בחירותיו, ולא משיקולים חברתיים וכלליים.
