מחקרים
יסודי הדת האוניברסלית הוא תורת האנושות על פי מקורות היהדות / הרב דוד שלמה שפירא
הנה בינתיים טקסט של הכריכה האחורית על הספר:
החיבור 'יסודי הדת האוניברסלית הוא תורת האנושות על פי היהדות' מאת הרב דוד שלמה שפירא מאיר את היהדות באור חדש: כדת אוניברסלית. בחיבורו, עושה הרב שפירא מה שלא עשה כמעט אף הוגה יהודי לפניו: מנסח הלכה מפורטת, מתוך מקורות היהדות, עבור כלל האנושות, ובכך מתווה לה דרך לתיקון יחסי האדם עם אלוהיו, עם חברו ועם סביבתו, ותיקון היחסים שבין העמים והאומות. 'יסודי הדת האוניברסלית הוא תורת האנושות על פי מקורות היהדות' הוא מסמך חלוצי ומקורי, אשר יוצק תפקיד נלהב ומסעיר ליהדות המסורתית בתרבות העכשווית.
הרב דוד שלמה שפירא (1989-1909), רבה של קהילת 'אנשי ספרד' במילווקי, היה תלמיד חכם עצום וחוקר מקרא, בעל ידע מקיף במקורות ההלכה ובקיאות רחבה בתרבות ומחשבת העולם וציוני אדוק. היה בין תלמידי החכמים הראשונים שנולדו באמריקה. נפטר בירושלים.
ספריית 'אריג' מבית 'המרכז הרעיוני של הציונות הדתית' מבקשת להביא אל הקורא הישראלי ספרות מופת יהודית-עכשווית, אשר נוסכת רוח רעננה ורלוונטית בהלכה ובמסורת ישראל.
מטופלים בשירותי הרווחה בעקבות פגיעה מינית בחלוקה לפי מגזר דתי / אריאל פינקלשטיין
בסקירה זו מוצגים נתונים על היקף המטופלים במחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות בישראל בעקבות פגיעה מינית שעברו בחלוקה לפי מגזר יהודי, נכון לסוף שנת 2020. חלוקת הנתונים לפי מגזר נעשתה לפי סוג הפיקוח של מערכת החינוך היהודית שבה המטופלים מתחנכים כיום או התחנכו בילדותם (ממלכתי, ממלכתי-דתי, חרדי). מרבית המטופלים בשירותי הרווחה בעקבות פגיעה מינית הם תלמידים במערכת החינוך, בגילאי 18-3, ולכן ישנו דגש בהצגת הנתונים על קבוצה זו. להלן מוצגים עיקרי הממצאים:
נתונים כלליים: שיעור המטופלים בשירותי הרווחה בעקבות פגיעה מינית גבוה יותר בקרב תלמידי החינוך הממלכתי-דתי. על כל 1,000 תלמידים במערכת החינוך הממלכתית-דתית ישנם 2.39 תלמידים המטופלים בעקבות פגיעה מינית בשירותי הרווחה, גבוה יותר מאשר בחינוך החרדי (1.98), וגבוה ביותר מפי 2 מאשר בחינוך הממלכתי (1.04). כך, בשנת 2020 למדו בחינוך הממלכתי-דתי, מהגן ועד כיתה י"ב, 19% מהתלמידים בחינוך היהודי, בעוד ששיעורם של תלמידי החינוך הממלכתי-דתי מבין המטופלים בעקבות פגיעה מינית בשירותי הרווחה עמד בשנה זו על 29%. בחינוך החרדי למדו 26% מהתלמידים בחינוך היהודי, ושיעורם מקרב המטופלים בעקבות פגיעה מינית עמד על 34%.
מגדר: שיעור הנשים המטופלות בשירותי הרווחה בעקבות פגיעה מינית גבוה יותר משיעור הגברים, אך על הציר הדתי-חילוני ניתן לראות מתאם בין דתיות ובין שיעור גברים מטופלים גבוה יותר, ובפרט בקרב ילדים. בקרב תלמידי ותלמידות החינוך הממלכתי (גילאי 18-3) המטופלים בעקבות פגיעה מינית, הבנים מהווים פחות משליש (31%), בעוד שבחינוך הממלכתי-דתי הבנים מהווים כמעט מחצית מהמטופלים בעקבות פגיעה מינית (48%) ובחינוך החרדי הבנים מהווים למעלה ממחצית מהמטופלים בעקבות פגיעה מינית (53%). כך, על כל 1,000 תלמידים בנים בחינוך הממלכתי-דתי ישנם 2.3 המטופלים בעקבות פגיעה מינית בשירותי הרווחה, לעומת 2.07 בקרב בנים בחינוך החרדי ו-0.61 בקרב בנים בחינוך הממלכתי.
סוג יישוב המגורים: בכלל האוכלוסייה ניתן לראות שיעור גבוה יותר של מטופלים בשירותי הרווחה בעקבות פגיעה מינית המתגוררים במועצות אזוריות (יישובים), אך הדבר בולט במיוחד בחינוך הממלכתי-דתי: 40% מהמטופלים בשירותי הרווחה בעקבות פגיעה מינית שהינם תלמידי או בוגרי החינוך הממלכתי-דתי מתגוררים במועצות אזוריות (יישובים), בעוד שלפי הערכה רק 24% מתלמידי ובוגרי חינוך זה מתגוררים במועצות אזוריות. בקרב תלמידי ובוגרי החינוך הממלכתי, 19% מהמטופלים בעקבות פגיעה מינית מתגוררים במועצות אזוריות, לעומת הערכה לפיה 16% מתלמידי ובוגרי החינוך הממלכתי מתגוררים במועצות אזוריות. בחינוך החרדי ישנו מיעוט של תלמידים המתגוררים במועצות אזוריות, אך גם בו ניתן לראות שיעור גבוה יותר של מטופלים בגין פגיעה מינית המתגוררים במועצות אזוריות ביחס לגודלם באוכלוסייה.
מסטטוס-קוו ממלכתי לשבטיות, תחרותיות וביזוריות. דת ומדינה בישראל משנות השמונים ועד היום/ עמיחי דנינו
מהם השינויים המרכזיים אשר אירעו בשדה הדת והמדינה בארבעים השנים האחרונות? כיצד פועלים הכנסת, הממשלה, בית המשפט והממסד הדתי לעיצוב השדה? מהו האופן בו פועלים שחקנים אזרחיים להשפעה על התחום? וכיצד הזהויות השבטיות משתמשות בשדה להעצמת כוחן?
דת ומדינה הוא אחד המרחבים המרכזיים שבהם מתנגשים ומתגוששים היסודות היהודים והדמוקרטיים של מדינת ישראל. מאבקים אלו עומדים בלב השיח הציבורי, מעוררים רגשות עזים מצד שבטים שונים בחברה ואף היוו כמה פעמים בעשורים האחרונים סיבה לפירוק ממשלות וקואליציות. מחקר זה מתמקד בתיאור התהליכים אשר במסגרתם עברה ישראל ממשטר של סטטוס-קוו ממלכתי למשטר מוטה שבטיות, תחרותיות וביזוריות. המחקר מתבסס על ניתוח שלוש פרספקטיבות משלימות: אופן התפתחות הסדרי דת ומדינה, עיצובו של השדה המוסדי ופעילות השחקנים המוסדיים בו (הכנסת, הממשלה, בית המשפט, הממסד הדתי, רשויות מקומיות חברה אזרחית ועוד) וניתוח פוליטיקת הזהויות והדינמיקה המגזרית והשבטית בחברה הישראלית.
עמיחי דנינו יועץ אסטרטגי וכלכלי, שימש כעוזר מנכ”ל בקבוצת IDB וכמנהל בכיר בחברת דלויט אסטרטגיה והוא בעל ניסיון עשיר בהובלת תהליכים אסטרטגיים במגזר הפרטי והציבורי. עמיחי התמחה בלשכתו של השופט נעם סולברג בבית המשפט העליון והוא בעל תואר ראשון במשפטים, כלכלה ותלמוד ותואר שני במנהל עסקים (מימון), כולם מאוניברסיטת בר אילן.
כולם נשא הרוח? מיפוי כמותי של תופעת החילון ועזיבת הדת בחברה הדתית-לאומית / אריאל פינקלשטיין
תופעת החילון ועזיבת הדת בחברה הדתית-לאומית נידונה רבות בשנים האחרונות. מסמך זה סוקר באופן השוואתי את המחקרים והסקרים שנעשו בנושא ומעמיק בעיקר בנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שעליו מבוססים מרבית הפרסומים בנושא המבקשים להצביע על תופעה נרחבת של חילון בחברה הדתית-לאומית. המסמך מצביע על שלוש תובנות מרכזיות:
דו"ח בנושא תקציבי תרבות תורנית ברשויות המקומיות / איתמר שליסל, אוהד וייגלר
אירועי 'תרבות תורנית' הינם שם כולל למספר סוגים של אירועים ופעילויות העוסקים בתחום של יהדות ומורשת ישראל המתקיימים ברשויות המקומיות, וביניהם: אירועים סביב מעגל השנה היהודי, מופעי חזנות, הופעות, מיזמים שונים וכדו'. אירועים אלה מתוקצבים מידי שנה בעשרות מיליוני שקלים, כאשר מקור התקציב העיקרי הינו האגף לתרבות יהודית במשרד החינוך, ולצידו מממנים את האירועים גם משרד התרבות, המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, והמועצות הדתיות המקומיות.
דו"ח זה בוחן לעומק נושא זה, ומציג מספר קשיים רוחביים בתחום. ראשית, ישנו חוסר שקיפות מובהק אודות האירועים המתוקצבים, המוביל לחוסר פיקוח וקושי במעקב אחריהם. שנית, אירועי תרבות תורנית מיועדים לכלל הציבור, אך במקרים רבים אירועים אלה הפכו לאירועים סקטוריאליים, כך שרוב הציבור לא נהנה מתקציבים אלה.
בעקבות קשיים אלה, כתבנו בתנועת נאמני תורה ועבודה נוהל עבודה למנהלי מחלקות ומחזיקי תיקי תרבות תורניות ברשויות המקומיות. מטרת הנוהל, אשר מצורף כנספח לדו"ח, היא להסדיר את ההתנהלות בתחום. בבסיס הנוהל עומדת התפיסה כי זו אחריותם של מחזיקי התיק ברשויות המקומיות לפקח ולתכלל את כלל אירועי תרבות תורנית המתקיימים בשטחן
החינוך הדתי על פי ניתוח תוצאות מבחני הפיזה של שנת 2018
פערי הנתונים הנ"ל וההבדלים החדים בין ההצלחה של בנות החינוך הדתי בגיל מוקדם לבין הירידה שמתבצעת אח"כ, מחזקים את ההבנה שקיימת הסללה במערכת חינוך הבנות בחברה הדתית. כאשר בנות לומדות במוסד עצמאי שיש בו רק בנות והמורים מלמדים רק בנות, ההסללה אשר מילא כבר קיימת בחברה הכללית, עלולה להתגבר ולהוריד עוד את כלל הציפיות למטה. דבר זה מחדד את האתגר הקיים בחינוך הדתי במתכונתו הקיימת. יש לציין כי בשנים האחרונות נעשה שיפור ביצירת ציפיות גבוהות יותר, אך ניכר כי הדבר מחייב עבודה רבה נוספת.
תקציר ההפרדה המגדרית בחמ"ד היסודי
ההפרדה המגדרית בחמ"ד היסודי: השלכות חברתיות ותוצאות חינוכיות החלק הראשון בחיבור זה בוחן את ההשלכות החברתיות והתוצאות החינוכיות של ההפרדה המגדרית בחמ"ד היסודי. בפרק הראשון: הפרדה מגדרית בחמ"ד היסודי – מגמות מרכזיות הצגנו נתוני רקע אודות התרחבות ההפרדה המגדרית בחמ"ד היסודי בעשור וחצי האחרונים. הניתוח שערכנו התבסס על הבחנה בין מוסדות מעורבים ומוסדות נפרדים ברמת […]
