הקולנוע האמריקני, שלתהליך התעצמותו היו אחראים בעיקר מהגרים ובני מהגרים יהודים, גילה ומגלה עדיין יחס אמביוולנטי לנישואים בין יהודים ללא־יהודים. הקונפליקט עוצב בצורה שונה בשני דורות של יצירה קולנועית, במובהק או ברמז, אך בשניהם הקונפליקט קבוע ויציב יותר מכל פתרון. על השתקפותו של קשר בלתי אפשרי בין ציפורים לדגים, על המסך ומאחורי המצלמה
בין נכסי צאן הברזל של התרבות האמריקנית ניתן למצוא עיסוק מתמשך ביחסי יהודים ושחורים באמריקה, שמצביע על יחסים מורכבים וא-סימטריים בין שתי הקהילות. למרות הניכור ההדדי, השותפות ביניהן עדיין חיה ונושמת: זה בצד זה מתקיימים אחווה וכעס, אהדה ומרירות; שתי הקהילות מרגישות עדיין קצת ביחד, גם אם בפועל, כל אחת לחוד
יובל ריבלין כותב ומרצה על קולנוע והיסטוריה במגוון מוסדות. ביניהם: מרכז יעקב הרצוג ללימודי יהדות, ביה"ס לקולנוע וטלוויזיה "מעלה" ומכון ון-ליר.
***************
גברים חדשים, יהודים ישנים יובל ריבלין יובל ריבלין כותב ומרצה על קולנוע והיסטוריה במגוון מוסדות. ביניהם: מרכז יעקב הרצוג ללימודי יהדות, ביה"ס לקולנוע וטלוויזיה "מעלה" ומכון ואן ליר. הקולנוע הישראלי, כמייצג של הרוח הישראלית והציונית, הציג במרכז המסך הגדול את הגבר החזק והחדש. הייתה זו חלק מן ההתנערות מדמות הגבר הלומד והנשי שעמדה בלב הגלותיות […]
אפשר לקרא את המאמר בקובץ הPDF של הגיליון. לחץ כאן.
