זוועות הטבח שעשו מחבלי חמאס באזרחים תמימים ומספר לא יאומן של למעלה מ-1200 נרצחים, שינו אצלנו בראש ובראשונה את הרטוריקה. אם עד כה המרכז הישראלי לא העז להעלות על דל שפתיו ביטויים כמו 'למחוק את…', או לתמוך בעונש קולקטיבי, כעת הכל השתנה. אנשי ביטחון בהווה ובעבר, פרשנים ועיתונאים ואפילו הוגים ואינטלקטואלים מרשים לעצמם להתבטא בחופשיות […]
העלאת השכר לראשי המועצות הדתיות, שעליה הכריז שר הדתות, עשויה להיות מבורכת כשלעצמה, אך בתצורתה הנוכחית היא מעלה חשש כבד לאי סדרים פוליטיים, עד כדי חשש לשחיתות של ממש. את עבודת המועצות הדתיות יש להסדיר – לא ככה בסוף חודש יוני, בכנס מיוחד שערך המשרד לשירותי דת עבור יו"רי המועצות הדתיות בישראל, הכריז השר מיכאל […]
פרופסור אמנון שפירא ז"ל שימש כמזכ"ל בני עקיבא במשך שתי קדנציות היה חבר במליאת מועצת יש"ע ובחבר הנאמנים של תנועת "נאמני תורה ועבודה" מיום הקמתה הבוקר (ג') נפטר מזכ"ל בני עקיבא לשעבר, פרופסור אמנון שפירא, בגיל 88. שפירא שימש פעמיים כמזכ"ל בני עקיבא. בנוסף הוא שימש כמרצה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן ובאוניברסיטת אריאל וחבר מליאת מועצת יש"ע. בשנת […]
נתינת סבסוד ממשלתי דווקא למוסדות המתנהגים כפרטיים ומסננים תלמידים אחרים, מחזקת עוד יותר את הפערים החינוכיים וכופה על המוסדות הקטנים מציאות של מחסור, מורים שחוקים וחסך בתמיכה ובמקצועיות במסגרת תקציב המדינה שעבר לאחרונה, הוכנסו מיליוני שקלים לטובת השתתפות המדינה בשכר לימוד עבור תלמידי פנימיות. כספים נוספים הועברו לטובת בינוי פנימיות ביהודה ושומרון ולתקציבי עליית הנוער […]
הגרעינים התורניים זוכים להערכה רבה ומוצדקת, שבצידה תקציבים, אך ללא הבחנה פנימית חוסות קבוצותשונות תחת המותג ועלולות לגרום לקריסתו. דרושה ביקורת עצמית
במקום להישאר נאמנה לחזון הגדול של ארץ הנבואה והקדושה, נתקעה הציונות הדתית באמצע הדרך, בלאומיות צרת אופק שאינה שונה מאחיותיה בעולם. קריאה לרענון החזון
מתוך הכתבה:
"…השינויים הפוליטיים שבכל זאת נוצרו…יוצרים גם פתח להפתעות מסויימות, כמו שינוי בתחום ברית הזוגיות, או העברת האחריות לשירותי דת לידי הרשויות המקומיות והקהילות הדתיות- שינוי שלגביו קיימת הסכמה רחבה"
ההסכם הקואליציוני שרק מחכה שירימו אותו: כל מי שמעורב במו"מ הקואליציוני בין המפלגות השונות יודע שמה שעומד במרכז השיחות, לפחות כשמדובר על מהות ולא על תיקים, זה נושא השוויון בנטל, ונושאי דת ומדינה באופן כללי יותר. לפחות בשלב זה של המו"מ, הפערים בין המפלגות החרדיות ובין מפלגתו של יאיר לפיד נראים כבלתי ניתנים לגישור. לא רבים יודעים, אבל בדיוק בשביל זה הכינו בתנועת נאמני תורה ועבודה הסכם קואליציוני, שעוסק אך ורק בנושאי דת ומדינה, במטרה לגשר בין הניצים. מי שעמל על ההסכם, ועל הפתרונות היצירתיים שבו, הוא ד"ר הדר ליפשיץ, ראש תחום שירותי דת בתנועה ומרצה בחוג לפוליטיקה וממשל במכללה האקדמית אשקלון.
התחלת העבודה נעשתה כחודש וחצי לפני הבחירות. המגעים בנושא נערכו כמעט עם כל הגורמים במערכת הפוליטית – גורמים במפלגת העבודה, אנשים ממפלגתה של ציפי לבני, וגם חברי כנסת מיש עתיד. ומצד שני, גם פגישה עם יו"ר הבית יהודי, נפתלי בנט, עזרה לעצב את אותו מסמך. זמן קצר לאחר אותה פגישה, התבטא בנט לראשונה בנוגע לצורך לשנות את שירותי הדת. אחרי הבחירות אף הוסיף בנט כי הגיע הרגע לבחון מחדש את הסכם הסטטוס קוו בנושא. בנאמני תורה ועבודה מספרים כי הבית היהודי הכינה את שיעורי הבית היסודיים ביותר בתחום, עוד לפני הבחירות, והגיעה מוכנה למו"מ הקואליציוני.
נעבור למסמך עצמו. הרעיון היסודי שמבקש המסמך לקבוע הוא דמוקרטיזציה של יחסי דת ומדינה, ולמעשה לבוא במקומו של הסטטוס קוו המפורסם. "עד היום, יחסי דת ומדינה נעשו בצורה של טלאי על טלאי, והסטטוס קוו אמר שאסור לשנות כלום", מסביר ד"ר ליפשיץ. "אנחנו אומרים בואו נעשה מחיקה ובנייה מחדש. בכל הסכם קואליציוני, משנות השבעים, מתחייבים תמיד לשמור על הסטטוס קוו. גם ממשלת ברק, שאמרה בואו נטפל בנושא בחורי הישיבות, והקימה את ועדת טל, קבעה בהסכם הקואליציוני כי בכל שאר הנושאים ישמר הסטטוס קוו". למי שלא יודע, כבר בשנת 49 הוכנס הסטטוס קוו להסכם הקואליציוני. ראש הממשלה בן גוריון כלל בו ארבעה נושאים – כשרות, שבת, חינוך ונישואין וגירושין. אותו הסכם התבסס על מכתב שכתב בן גוריון בשנת 47, ובו נכתב כי מדובר בהמשך ההסכמים שנוצרו עוד בתקופת היישוב, אי שם בשנות העשרים של המאה הקודמת, ולמעשה עוד בימי הקונגרס הציוני הראשון (1897), שקבע כי הציונות הולכת ביחד עם הדת. "ההיגיון היה אז שיש תהום עצומה בין החרדים ובין אלו שהוגדרו בזמנו 'המשכילים', ואם נתחיל לדון בענייני דת ומדינה, התנועה הציונית תתפוצץ ולא תוכל לקום", מסביר ליפשיץ את הבסיס לאותן הסכמות. "ולכן אנחנו מטאטאים מתחת לשטיח את כל נושא הדת". ליפשיץ מציין כי הסטטוס קוו הוא דבר טוב לחברות משבריות, שיש בתוכן קרע ושסע עמוקים, כפי שהיו באותם ימים של תחילת היישוב. "אתה בעצם אומר בואו לא ניגע בנושא", הוא מוסיף. "לא נקבל החלטה. שזה בעצם מה שעושה הסטטוס קוו".
כדי לגרום לרבנים להיות נאמנים יותר לצורכי שולחיהם יש להעתיק את מקור כוחם מן הפוליטיקה אל הקהילות. הצעה חדשה לדמוקרטיזציה של שירותי הדת בישראל
13 ביולי 2012
http://www.youtube.com/watch?v=hp056TWew8M
תארו לעצמכם מציאות שבה אתם אלו שבוחרים את רב השכונה שלכם. תארו לעצמכם מציאות שבה ועד ציבורי שמורכב ברובו מנשות השכונה, ינהל את המקווה ולא המועצה הדתית של העיר. תארו לעצמכם אתר אינטרנט ידידותי שבו תוכלו לבדוק מה הקריטריונים לכשרות של כל רבנות, ומה התעריף שהיא דורשת עבור השגחה. תארו לעצמכם שאתם לוקחים את כל מה שהתרגלתם לחשוב על שירותי הדת בישראל, ומוחקים. זהו החזון שהרב אילעאי עופרן, וחבריו מתנועת נאמני 'תורה ועבודה', מבקשים להציע.
16 בפבר' 2012
רבים רוצים ביהדות משמעותית ומאירת פנים, אך המפתח לכך נתון בעיקר בידי החברה הישראלית עצמה
http://www.news1.co.il/Archive/0024-D-60713-00.html
גבירותיי ורבותיי, מהפך: אתם יכולים לשבת ביחד. אחרי שבמשך שנים נחשבו מצדדי החברה המעורבת לחפיפניקים של הציונות הדתית, ניתן להם כעת גיבוי הלכתי מנומק. האם זה מה שיפצל את החברה הדתית-לאומית באופן סופי? קשה להאמין, כי אם יש משהו שמחזיק אותה יחד, אלו הוויכוחים הנצחיים
14.6.2011
פורסם ב"מוסף שבת", מקור ראשון, סיוון תשע"א
בתקופה האחרונה שוחחו איתי מספר רופאים על בעיות המתעוררות בקרב זוגות דתיים צעירים המתקשים לחיות חיי משפחה תקינים לאחר חתונתם. הרופאים תולים את הקושי בהפנמה יתירה של רעיון הצניעות. איני יודע מה היקף הבעיה מבחינה סטטיסטית ואם הבעייה חורגת מבעיות נורמטיביות הקיימות בכל חברה, אך אני נוטה לקשר בין עיסוק יתר בנושאי צניעות לבין בעיות ומעצורים בבניית קשר רוחני ופיזי תקין לאחר הנישואין. בייחוד מדאיג אותי הדיבורים החוזרים ונשנים בתנועת בני עקיבא על הצורך לשמור ולשמור על דיני הצניעות.
מלבד העובדה שיש בדיבורים השכיחים על ענייני הצניעות התנהלות בלתי צנועה, נראה שבתחום זה, שלא באשמתנו,אין לנו, המחנכים והרבנים, פתרון כולל לבעיה אמיתית.
נושאי קצה בציבור הדתי-ציוני שאיש לא העז לגעת בהם, כטבילת רווקות, היחס להומוסקסואליות, מניינים שוויוניים ועוד עלו לדיון על דפי כתב העת ועוררו פולמוס חריף. גיליון היובל מקיים דיון חוזר
שבט תשע"א
מי אמר שהציונות נגמרה?. בשקט בשקט, הרחק מעין התקשורת, זלגו להם יהודים אמריקנים לבירת הנגב, והקימו שם גרעין מעניין. קחו למשל את רווית גרינברג, שגדלה בצפון ניו יורק אבל התאהבה בישראל כבר בילדותה כשהגיעה למספר שנים לארץ במסגרת עבודתו של אביה. לאחר שסיימה לימודים לתואר ראשון בארה"ב היא החליטה, כסטודנטית ציונית פעילה בקמפוס, לעלות ארצה. בארץ היא התגוררה תחילה בירושלים אבל לאחר כשנתיים החליטה שכדי להיות ישראלית היא צריכה לצאת מאזור המרכז. "הרגשתי שלחיות בירושלים עם כל העולים הרבים שיש בה, זה להיות באמריקה שבארץ, ולמרות שיש בזה משהו נוח, רציתי לצאת מהבועה".
האם יש קוד לבוש אפילו לילדות בנות שלוש?
מקור ראשון, 10/8/2009
פולמוס בין הרב חגי לונדין, אסתי רוזנברג, שמואל שטח והרב דני סטיסקין
למעלה מחמשת אלפים חברי גרעינים תורניים ותומכיהם הגיעו לפני מספר שבועות לאירוע הצדעה והוקרה לגרעינים, ראשון מסוגו, שפקק את שמורת נאות קדומים מכל הכיוונים. גם המארגנים הופתעו מכמות המשתתפים הגדולה. עם התעצמותה של תופעת הגרעינים והקהילות המגשימות בערים, מתעצם גם העיסוק בשאלת השתלבותם של חברי הגרעינים במערכות החינוך הקיימות במקום מגוריהם. חלק מהגרעינים משתלבים במערכות החינוך הממלכתיות הקיימות, וחלקם מעדיפים הקמת מסגרות חדשות ופרטיות.
מדור "לא אקטואלי"/ מקור ראשון, 11/6/10
דתיי ימין ושמאל
אם כבר דיכוטומיות של ימין ושמאל, גם החברה הציונית-דתית בישראל עוברת תהליכים מרתקים. עד לפני מספר שנים ניתן היה להצביע על קשר בין רמת האדיקות הדתית לבין הדעות הפוליטיות: ניתן היה להניח שהדתי החרד"לי נוטה יותר ימינה בעוד הדתי הליברלי נוטה שמאלה. תהליך ההתפכחות הפוליטית שעובר על החברה הישראלית לא פוסח גם על החברה הציונית דתית והיום ניתן למצוא יותר ויותר דתיים ליברליים שלא ממש מתגעגעים לימים בהם הצביעו למפלגת מימ"ד. ניתן לזהות את המגמה הזו באמצעות מעקב אחר פעילותה של תנועת 'נאמני תורה ועבודה': אם לפני עשור סדר היום של חברי התנועה האשכנזים-שמאלנים נסב סביב הסוגייה הפוליטית, כיום ניתן לזהות שהמשתתפים מגוונים יותר, הנושא הפוליטי כמעט ממודר ועיקר השיח נסוב סביב סוגיות חינוכיות כאלה ואחרות. להרחבת הדעת היותר ליברלית, מומלץ בחום לעיין ב-'דעות', כתב העת של התנועה.
לא רק מדברים
שינוי משמעותי נוסף באופן הפעולה של תנועת 'נאמני תורה ועבודה' הוא המעבר משיח זכויות אישיות לשיח של שליחות קהילתית. ברוב שנותיה, עסקה התנועה בקידום מגמות פלורליסטיות, בעיקר פמיניזם וסובלנות כלפי חריגים בחברה הדתית. נראה כי בתקופה האחרונה חלחלה בקרב חברי התנועה ההבנה כי על מנת להשיג את מטרותיה, עדיף לה לפעול במסגרות קהילתיות אשר משתלבות ומשפיעות על כלל החברה הישראלית. כחלק מכך, יזמו ראשי התנועה פנייה לחברי התנועה ולאלה שמזדהים עם ערכיה להצטרף לאחת מארבע הקהילות המתחדשות בתל-אביב. לא לבורגנים בלבד.
http://www.moreshet.co.il/web/drashot/drashot2.asp?id=6979
בני עקיבא חרתה על דגלה השנה את הסיסמה "תנועה של עם". תנועה המחוברת לעם, לגווניו השונים, לערכיו, ולכל אחד ואחת מבני ובנות עמנו. בכך צועדת בני עקיבא בדרכו של מר"ן הרב קוק זצ"ל, שראה באהבת ישראל ערך עליון, ובין היתר כתב: "אני קשור בכולכם… כל נשמותיכם, כל דורותכם… בחטיבה הכוללת של כולכם יש לחיי אותו התוכן, שהוא קרוי חיים" (אורות הראי"ה, עמ' סו)
