במאה ה-14 נצבה אישה יהודיה במוקד של פרשת הטרדה מינית. עיון מעמיק בכתבי הריב"ש מעלה את הקשיים שעברה בהגשת התלונה, את תגובות החברה ולבסוף, גם את המענה שניתן לה מהסמכות התורנית באותה התקופה.

אלימות במשפחה היא אחת הבעיות החברתיות הקשות ביותר בישראל 2019. אחד מסוגי האלימות שסופגות נשים בחברה הדתית והחרדית היא אלימות רוחנית, הפוגעת בעצמי-הדתי של האישה ומונעת ממנה לקיים את אמונותיה. אבל רוחניות היא לא רק כלי לפגיעה, אלא גם דרך לריפוי ושלמות עצמית מחודשת.

השירה היוונית הקלאסית מתארת את יחסי הארוס והזִקנה בדרכים שונות – כקללה ומכשול, כמתח בין הרצון לאהוב ויכולת המימוש וכמנוע להנאה בטרם יפסקו החיים, אך לבסוף גורלה של הזִקנה בעייתי ובלתי נמנע. האם ישנה דרך נוספת לתפוס את הזִקנה, דרך בה נוכל אנחנו להיות לבית לאלה שאנו חייבים להם?

בתהליך ההזדקנות של ההורים חל פעמים רבות "היפוך תפקידים", מילדים שזקוקים להוריהם כדי לגדול, אנו הופכים להיות המטפלים של הורינו. רבים בוחרים להעסיק עובדים זרים כפתרון לטיפול האינטנסיבי בהורים. אך האם על ידי מיקור החוץ הזה אנו יוצאים ידי חובת מצוות כיבוד הורים? ואיך פותרים את המתח שבין הכבוד להורים והחשיפה לרגעי החולשה שלהם?

היחס אל מי שהגיעו לגיל זקנה מלווה פעמים רבים בניסיון לשלול את זכותו של הקשיש לאוטונומיה על חייו ורכושו, כדי להגן עליו מפני החלטות שגויות. שינויים שנערכו בתיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוס, מנסים למצוא דרך ביניים המעגנת חוקתית את זכותו של הקשיש על חייו יחד עם ההגנה על שלומו

גיליון זה אשר עוסק בגיל השלישי, מצליח לספק פרספקטיבה מורכבת לזקנה כתופעה חברתית. החל מאספקטים הלכתיים הנוגעים אליה, עובר במערכת היחסים בין הורים לילדיהם במבחן הזִקנה, וכלה בהיבטים האישיים ביותר של ההזדקנות. בכך מצליח הגיליון לשקף באופן רגיש, לא רק את אתגרי ההזדקנות ומורכבותם, אלא גם את החן ואת החסד האופפים לעתים את השלב הזה של החיים.