אלימות בחינוך הדתי-בגלל השכבות החלשות?
לא רק שבתי ספר בחינוך הדתי הפכו להיות אליטיסטים והדירו מעליהם את מרבית השכבות החלשות, כעת, משהם נמצאו כאלימים יותר, הם מאשימים את מי שכמעט ולא נמצא בהם!
כ"ט סיון תשע"ד, 27/06/2014 11:32
לא רק שבתי ספר בחינוך הדתי הפכו להיות אליטיסטים והדירו מעליהם את מרבית השכבות החלשות, כעת, משהם נמצאו כאלימים יותר, הם מאשימים את מי שכמעט ולא נמצא בהם!
כ"ט סיון תשע"ד, 27/06/2014 11:32
ארגונים ופרטים המזוהים עם השמרנות הישראלית נאבקים באחד מהפרויקטים החשובים, הראויים, מצילי החיים והלא שנויים במחלוקת של התנועות הפמיניסטיות: המאבק באלימות במשפחה. לעיתים רבות הם אף כורכים את המאבק שלהם כחלק ממיצוב רעיון "מוסד המשפחה" השמרני. אך כמו חסמים קודמים לטיפול באלימות, גם הנרטיבים שארגוני השמרנות מבקשים לקדם לא מבוססים ונשענים על פרשנות בעייתית ולעיתים מעוותת של נתונים, ולעיתים אף על ידיעות כוזבות.
מאמר שפרסם פרופ' אריאל הירשפלד לפני שבועות אחדים, "הערות על החילוניות הישראלית", התקבל בתשומת לב רבה ובהערכה על ידי גורמים רבים בצד השמאלי של מפת הציבוריות הישראלית שאמצו אותו כמסמך מכונן.
הירשפלד הפנה את מאמרו לעבר קבוצת ייחוס שאותה כינה "יהדות האיבה" שמאפייניה לדבריו הם: שנאת חילוניות, שנאת נשים הבאות בכפיפה אחת עם ימניות לאומנית. בפועל מאמרו הוא מניפסט המופנה כנגד כל רובדי החברה הדתית מ"הדתיות היהודית הפורמלית, הלמדנית" ועד ל"דתיים בארצנו, גם ה"לייט" ביותר".
הירשפלד מצהיר כי בניגוד לדעה שלדעתו רווחת, דתיות אינה יסוד התורם את המוסר והרוח לחברה, והחילוניות אינה היסוד התורם את הבשר והפריצות, כי אם לגמרי להיפך. הוא מאפיין החילוניות כמצע שבו ניתן לאדם להביע את אמונותיו ודעותיו במלוא ייחודיותו ויצירתיותו, וכמקום היחיד שבו יכולה להתפתח אומנות של אמת. על – כן הוא כותב כי רוח רוגשת של יוצרים דתיים דוגמת זלדה או יונדב קפלון ניתן למצוא רק בסביבה חילונית.
הגבריות אזוקה אל האלימות. היבטים רבים במציאות מתחזקים ומכוננים את הקשר הזה, הנושא בכנפיו מחירים רבים. המציאות בה האלימות היא תופעה תוך מגדרית של הגברים, קשה וכואבת, אך דרכים לשינוי המצב צריכות לכלול גם הבנה והערכה חיובית של המצב הנוכחי.
במאה ה-14 נצבה אישה יהודיה במוקד של פרשת הטרדה מינית. עיון מעמיק בכתבי הריב"ש מעלה את הקשיים שעברה בהגשת התלונה, את תגובות החברה ולבסוף, גם את המענה שניתן לה מהסמכות התורנית באותה התקופה.
ההערכה וההערצה של תלמיד לרבו והאספקט הכריזמטי בנפש המנהיג, מצויים תמיד ברקע יחסי הלמידה. למערכת כוחות אלו חובר גם אספקט מגדרי, כאשר מדובר ביחסים בין רבנים ומורים לתלמידותיהם. הסכנה מתעצמת במקרים בהם מעורבות במערכת היחסים גם שאיפות משיחיות, היוצרות בלבול מושגי בין קדושה, רוחניות והתעלות לבין ניצול ונרקיסיזם. עיון בשימוש עכשווי בהגותו של ר' מרדכי יעקב ליינר מאיזביצה מהווה דוגמא לסכנה זו.
אלימות במשפחה היא אחת הבעיות החברתיות הקשות ביותר בישראל 2019. אחד מסוגי האלימות שסופגות נשים בחברה הדתית והחרדית היא אלימות רוחנית, הפוגעת בעצמי-הדתי של האישה ומונעת ממנה לקיים את אמונותיה. אבל רוחניות היא לא רק כלי לפגיעה, אלא גם דרך לריפוי ושלמות עצמית מחודשת.
אחת השאלות המתעוררות במערכת יחסית פוגענית היא שאלת הרצון. האופי המתעתע של הפגיעה המינית הופך פעמים רבות את השאלה הזו לסבוכה מאוד. כאשר מדובר בנפגעים דתיים, שאלת הרצון הופכת, במידה מסויימת, ללא רלוונטית.
נשים מוכות
חמי רמיאל