הדרשנות הנפוצה קושרת לא פעם בין חג החנוכה, העימות עם תרבות יוון ושאלת האסתטיקה והיהדות. התרבות הקלאסית שיצרה את נכסי היסוד של העולם המערבי מנוגדת בד"כ לעולם היהדות, הנתפס בבסיסו ככזה שאינו מתיימר לאסתטיקה. אך – מטעימים הדרשנים – אין הדבר אימננטי והכרחי. על פי חז"ל "יפיפיותו של יפת" (יוון) ראוי שתשכון "באהלי שם" (תלמוד בבלי, מגילה ט' ע"ב) כאשר התוכן נשאר […]
בחרתי לראיין את סיגל אדלמן, יוצרת ומורה לצילום כדי לשמוע ממנה על עבודתה והאתגרים העומדים בפניה כאומנית דתית. * אשמח אם בתור פתיחה תספרי קצת על עצמך, במה את עוסקת ואיך הגעת לאומנות ולצילום בפרט. כשהייתי בת עשר ביקשתי מהורי שיקנו לי מצלמה. כך התחלתי לצלם. בגיל 14 הקמתי חדר חושך לפיתוח צילומים בבית, ואחרי […]
דלית סימר, סטודנטית ב "שנקר" – מכללה אקדמית להנדסה ועיצוב – לומדת במחלקה לעיצוב אופנה, מבקשת לומר: עיצוב אופנה – גם לדתיים! גם אני גדלתי בבני – עקיבא, חונכתי על ברכי הציונות הדתית והעברתי פעולות על תורה ועבודה . הנטייה האומנותית והרצון ליצור היו טבועים בי תמיד. עיצוב אופנה הוא התחום בו רציתי לעסוק. […]
בחברה הדתית תופשים את האמנות ככלי לא יהודי לביטוי, בעקבות זאת האמנות הפכה לנחלת החברה הכללית.
אבנר בר חמא מוכר כאמן רב תחומי ומרצה המייחד תשומת לב רבה לאינטראקציה שבין אמנות ואמונה. אמירותיו הייחודיות באות לידי ביטוי ביצירותיו שאינן פוסקות מלהתסיס ומלהעלות שאלות יהודיות קיומיות לדיון ציבורי נוקב.
לפני כעשר שנים, מצאתי את עצמי עם חמישה חיילי מילואים נוספים, לאורך לילה
שלם, ליד ג'יפ תקוע, אי שם בנגב. הלילה היה קר אך אנו הדלקנו מדורה והכנו
לעצמנו ארוחת ערב מאולתרת. הימים היו ימי ערב הפסח ואחד מהחבר'ה, שחקן
תיאטרון חילוני ידוע, ביקש ממני, הדתי שבחבורה, לספר קצת במעשה יציאת
מצרים, הזכור לו אך במעורפל מימי בית הספר התיכון.
הסיכוי היחיד לעצור את ההתנתקות נעוץ בסרבנות. אם תהיה סרבנות המונית פינוי היישובים עשוי להיכשל. כאשר חיילי הצבא האדום נשלחו לדכא את המהומות בצ'כוסלובקיה, הם הצטרפו למפגינים אותם הם נדרשו לעצור. פעולה זו, הובילה את המרד הצ'כי לניצחון. לא ניתן להביס מרידה כאשר אותם הכוחות שאמורים להביס את המורדים מצטרפים אליהם. יתכן ומחשבה זו קוסמת לרבים ממנהיגי המאבק. אולם עלינו לשאול עצמנו בעמקות, האם אנו רוצים לנצח את המדינה? במאמר זה נדון בשאלת האפשרות שארץ ישראל תנצח את מדינת ישראל.
בימים אלו, בשעה שרבים מבני הציונות הדתית שקועים במלחמה בתוכנית ההתנתקות
של אריאל שרון, הולכת ונשלמת תוכנית ההתנתקות הדתית – הלכתית של רבני
הציבור הדתי מציבורם. התנתקות זו, שלא כרעותה הפוליטית, עוברת בשקט ודומה
כי היא נוחה לכל הצדדים, גם אם לא יודו בכך.
מבט על תהליכים העוברים על החברה הדתית ציונית בישראל
הרצאה – מאמר לכנס עדה פברואר 2005
גם אני הייתי במדורת השבט, בסרט, וגם במציאות. כמו בסרטו הקודם 'ההסדר',
הפליא סידר לתאר קטעים ממציאות חיינו הציונית-דתית בשנות הנערות והצבא. גם
אני צפיתי בשנות ה-80 מדי קיץ בעיניים מבריקות במבצע אנטבה עם יהורם גאון
(המופיע בסרט במהתלה הפקתית גם בדמות החזן – השידוך הבורגני לאם המשפחה)
שבעים ושמונה רבנים חתמו על עצומת הנגד לקריאת הרבנים לסירוב פקודה, ובראשם ראשי ישיבת הר עציון, הרב אהרן ליכטנשטיין והרב יהודה עמיטל. שבעים ושמונה אנשים שקולים ואמיצים, הראויים להיות מנהיגות אמיצה לציבור הדתי והכללי בארץ. ואיפה כל שאר הרבנים? איפה כל אלו שרצים לכל תוכנית דת בערוץ הראשון? אלו שקולם נשמע בתקשורת תוך חצי שעה בנושאים הקרובים לליבם? שתיקת הכבשים.
המקום – שערי גן עדן.
השנה – תתל"ה, 2074 למניינם.
שני מלאכי שרת, שומרי הסף, מפמלייתו של מטטרון מלאך הפנים, עומדים מזה שמונה שעות בשער המלך. מלך מלכי המלכים.
התנועה הדתית-פלורליסטית מקימה פורום נציגים שיפעל בערים השונות ליישום ערכי תורה ועבודה "ובלימת ההתחרד"לות". המטרה: "לפקוח עין" על אפליה במוסדות החינוך הדתיים ולרכז את התלונות בנושא. מנכ"ל התנועה: "אנחנו רק רוצים לעורר את הרוב הדומם"
השופטת שטרסברג דנה בתלונתו של הרב דרוקמן על התנהלות בית הדין הרבני הגדול בסוגיית הגיור והמליצה להדיח את הרב שרמן מתפקידו:"מהלכי הרב שרמן אינם עולים בקנה אחד עם עיקרי הצדק הטבעי וכללי האתיקה".
עמיעד טאוב ו12/06/2008
הבוקר פרסם אבישי בן חיים במעריב כי סגן ראש עיריית אור יהודה שרף את כתבי הברית החדשה. משעות הבוקר מנסה מערכת nrg מעריב לקבל את עמדתם של הרבנים הבולטים במגזר אולם רובם ירדו למחתרת ומסרבים להתייחס לפרשה
nrg יהדות | 20/5/2008 14:14
תלמידי הגיור הוזמנו לכנס תמיכה בצל ההחלטה לבטל גיורים גרים בתוכנו
מאת יאיר אטינגר
לקראת ההצבעה בעניין מינויו של הרב מצגר לנשיא בית הדין הרבני הגדול מבקשים בתנועה לפסול את הרב עמאר ועוד שניים מחברי הועדה.
עודד בן צבי ו02/01/2008
הרב מצגר.הולך לשיטת הרב אלישיב (צילום: באדיבות לשכת הרב מצגר)
: הוגיה השונים של התנועה הציונית רצו לבנות מקדש. יש מהם שתיארו אותו לפרטי פרטיו, ויש שאף עשו לשם בנייתו. שרגא בר און לוקח את הקוראים לסיור בין המקדשים השונים של הרצל, אצ"ג ובוריס ש"ץ, ואף למקדשים שהקימה מדינת ישראל. האמנם מהווה הקמת בית המקדש בירושלים חלק בלתי נפרד מהמהלך הציוני? המשיחיות הציונית הציונות […]
דוב אברמסון הוא מעצב ואמן העוסק בנושאים של זהות יהודית-ישראלית. עיצב למעלה מעשרים סידורי תפילה, מחזורים וברכונים שונים.
מחשבות בגוף ראשון על תפילה, מניין ויצירה
באמנות היהודית המקומית אפשר לזהות מגמה מעניינת של עירוב בין דימויים חזותיים ובין מוזיקה מעולם השירה והפיוט המסורתי. שילוב קול ומוזיקה ביצירת האמנות העכשווית חיוני להיותה שיח דתי קריאטיבי, שכן ביסוד הפולחן היהודי העכשווי עומדים מלל הפה, שיח השפתיים, הניגון והשירה
העת הזאת עושה חסד עם המוזיקה היהודית: היא מתמרקת, מתחדשת ונחשפת מחדש לקהלים חדשים וישנים. השינוי הזה קשור לתמורות שקרו בציבור הדתי עצמו; המוזיקה משמשת להן נייר לקסמוס ומשקפת את ההתחדשות העמוקה שחלה בחברה הדתית
ה"נוסח", נעימת התפילה המסורתית, הולך ונעלם מבתי הכנסת, ואת מקומו תופסת שירת הקהל המשותפת. אך ל"נוסח" מאפיינים ייחודיים הפותחים בפני האדם נתיב ייחודי לתפילתו, ולהתמעטותו ישנם חסרונות רבים. מדוע אנו נסים מן ה"נוסח"?
ר' נחמן מברסלב העמיק בתורותיו בעולם הניגון, במשמעויות העמוקות הטמונות בנגינה ובעבודה הרוחנית הנדרשת מהמנגן כדי להיות "מנגן כשר". הרב איתמר אלדר ואביתר בנאי במסע בין שירים ותורות אל המקום העמוק, הנקי והמכוון שממנו נובעת המוזיקה
קירקגור, הרמב"ם, לייבוביץ', שופנהאואר ור' נחמן מברסלב הם חלק מהדמויות שליוו את מסע החיפושים האישי שלי לתוך העולם הדתי. במרכזו של המסע עמד היחס שבין עולם המוזיקה והאסתטיקה ובין העולם הדתי; הסתירה בין השניים התחלפה בהשלמה, ולאחר מכן הפכה לחיבור עמוק
פרופ' היידו, העומד במרכז העשייה המוזיקלית בארץ, חוקר, יוצר ומלמד מוזיקה בישראל כבר ארבעים שנה. בשיחה איתו הוא מדבר על המסע האישי והמוזיקלי בעקבות היהדות, על הטוב והרע במה שמתכנה היום "מוזיקה יהודית", ועל החברה הישראלית, שמוכנה סוף-סוף לשמוע קולות חדשים-ישנים
האמנות היהודית בת זמננו ממעטת לעסוק בגוף ובעירומו; השיח היהודי-הדתי מסרב לאמץ את התפיסה המערבית שבה הגוף והעירום הם לב לבה של האמנות. עם זאת, שינוי משמעותי בתחום זה התרחש במקביל להתקבלותו של השיח הפמיניסטי. מבחינה זו, המהפכה הפמיניסטית והיחס אל הגוף באמנות היהודית קשורים זה לזה באופן הדוק
על הספר "הטקס שלא היה – מקדש, מדרש ומגדר במסכת סוטה" מאת ישי רוזן-צבי ועל
המיצג של רוחמה וייס "'והקריב אותה הכהן' – בית-המדרש של הסוטה"
עולם לימוד התורה המסורתי מתאפיין בשיח פתוח, ואפילו פלורליסטי במידה
מסוימת, שמהותו סיעור מוחות ושיתוף לימודי מתמשך. הלימוד מתקיים
ב"חברותות" ומתאפיין ברעש, חיוניות ותקשורתיות ובעיקר ביחס אינטראקטיבי
של שיתוף ידע הדדי ומפרה. הבסיס לדיון הישיבתי הוא טקסט קאנוני הנתון לביקורת
(בגבולות מסוימים), לדיון ולשיח פרשני. מהות הלימוד היא, בין השאר, פירוק הטקסט
לגורמיו והרכבתו מחדש בדרכים מגוונות. לעומת עולם זה, שיח האמנות המרכזי כונן את
עצמו על בסיס "הקובייה הלבנה" – המוזיאון. מוסד זה עוצב כמקדש חילוני
הייררכי, הנשען על אוטוריטות סמכותיות. חוויית הצפייה השקטה, הסגירות של מתחם
התצוגה, הניכור והמרחק בין הצופה ובין המוצגים – כל אלה מבליטים את הניגוד בין
החוויה של צרכן האמנות ובין אופיו של לימוד התורה המסורתי.
גם אחרי שנות דור של פריחה במכללות הדתיות לאמנות המתח שבין הוויה דתית לאמנות ממשיך להצר את גבולות היצירה. על ניסיונות ההתמודדות מעיב גם המתח המסורתי בין רבנים לאמנים, שמוסיף, גם כיום, להתוות את הפסיקה העכשווית. אמנות בתוך החומות.
חירותו של הפרט, ערך מקודש בדתיות האורתודוקסית-הליברלית, מובילה לאובדן גבולות ולחיים בלא היררכיה רוחנית. רק השלכת הבחירה על האחר תוכל להשיב את החופש האמיתי.
לכולנו זכור שיעור "דינים" – שינון של סעיפים מ"קיצור שולחן ערוך" שנשארים לעתים מנותקים מעולמנו. כדי
למנוע את המשך הניכור כלפי לימוד ההלכה יש לבנות תוכנית בין-תחומית, שתדגיש את
הקשר של ההלכה לתחומי יצירה אחרים. רק לימוד בין-תחומי, שלא יחשוש לגעת בשאלות
הגותיות ומוסריות, יקרב את ההלכה ללומדים ויעמיק את משמעותה בחייהם.
הצעה ללימוד יצירתי של ההלכה, על דרך המדרש והאמנות
הקשרבין יהדות לאמנות, כפי שנכתב ונאמר כבר אין~ספור פעמים, מכיל מורכבויות רבות, ולכאורהאינו מובן מאליו. באלפיים שנות גלות התפתח העם היהודי לעם הספר דווקא- בין השאר, בגלל המגבלות הפיזיות של עם נודד; בעת מנוּסָה הרבה יותר קל לצרור ספרבתוך שק מלסחוב פסל ברונזה, על כלי העבודההנדרשיםלפיסולו. האמנות היהודית שנעשתהלאורך הדורות באה לידי ביטוי בעיקר בעיצוב תשמישי קדושה, ולרוב, היא נעשתה במגבלותשמציב הדיבר השני: "לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה" (שמות כ,ג; דברים ה, ח).
שיחה עם רננה רז, כוריאוגרפית,רקדנית ובתה של רבה רפורמית.
עבודותיה עוסקות בין השאר בגוף, בחיבור בין הגוף והרוח ובמקורות היהדות.
ביקשתי להבין דרכה את הגוף ואת משמעותו במפגש בין תרבות חילונית, תרבות דתית ותרבותחרדית.
חיים במחיצת היצר האזרח והשלטון לאור סיפור דוד ובת שבע רני יגר כתבות ומדורים פוליטיים בעיתונות אינם מרבים לדון במקומם של יצרים בתהליכים שהם מתארים. השיחה על אודות הכוחות המפעילים את בני האדם מתקיימת בעיקר בתחומה של הפסיכולוגיה, כחלק מניסיון כללי לפענח את המצב האנושי. כשהתיאור הפסיכולוגי נוגע לאדם קונקרטי, הוא מועבר בדרך כלל אל […]
עשרה דברים שהראוני הפיוטים
או
יש כאן הזדמנות לתיקון גדול
יאיר הראל
הכותב הוא מוזיקאי וחבר באנסמבל "האומן ח"י" ("קולמוס הנפש"; "מגדל הפורח באוויר") ובטריו "תפילאלת",
