תכלה שנה וקללותיה. שנה שהחלה עם היום השחור בתולדות מדינת ישראל, ומסתיימת עם הישגים כבירים שאינם יכולים להקהות את העובדה כי 101 מאחינו ואחיותינו חטופים במנהרות החמאס, עם אופק לא ברור. בתשפ"ד נתגלו ביטויים נעלים של ערבות הדדית ושל הקרבה עצמית של טובי בניה ובנותיה של הארץ הזאת, וזאת במקביל להמשך שגשוגה של פוליטיקת הזהויות, […]
גיליון מיוחד זה של כתב העת דעות יוצא במהלך "תקופת ההמתנה" שלפני המערכה, במשבר החמור ביותר שידענו מאז מלחמת העצמאות. אין בית שהדי ההדף לא הגיעו אליו, ואינו מבכה את טובי בנותיה ובניה של הארץ שנטבחו ושנהרגו בקרבות הגבורה של אותה שבת שחורה. בימים קשים אלה אי אפשר שלא להתפעם מחזרת האחדות והלכידות הפנימית ומעוצמתה […]
שבת אחר הצהריים באמצע שנות השמונים, בסניף גילה, על ספסל פח מלוכלך במקלט של בית הספר "הרוא"ה", הקשבנו בעיניים בורקות למדריך טוביה שהקריא מאמר של קישון על נוער חסר ציניות, שדברים מיושנים כמו תיקון פני החברה, עידוד העלייה וחידוש ההתיישבות מדברים אל ליבו. כך הועבר גם אלינו הנרטיב על הכיפות הסרוגות – ציבור שמתנהג אחרת, […]
הרפורמה המוצעת בכשרות, הנדונה בימים אלה, והרפורמה בגיור, הכלולה בקווי היסוד של הממשלה, עוררו סערה וטענות בדבר פגיעה בסטטוס קוו ורצון לקעקע את דמותה היהודית של המדינה. ואולם, מונופול שיינתן לרבנות על הזכות להשתמש במונח "כשר", כמו גם סוגיית הגיור כלל לא נכללו בהסדר הסטטוס קוו ההיסטורי ונולדו בשלבים מאוחרים יותר. חוק איסור הונאה בכשרות […]
גיליון זה של כתב העת דעות משקף נקודה משמעותית בציר הזמן המעידה על התמודדותם של נשים וגברים מקרב ציבור שומרי מצוות עם אתגרי התקופה הנוגעים למיניות ולרווקות. דיון שכזה אינו מובן מאליו. נושאיו ונושאים רגישים אחרים היו במשך שנים בבחינת טאבו ולא נדונו באופן ציבורי. ההתייחסות הפומבית לנושאים אלה הייתה זניחה ולעתים התבטאה גם בהתכחשות […]
בדברי זיכרון שנכתבו על אודות המשורר נתן זך שנפטר החודש לא יכלו אלה שעמדו על גדולתו כמשורר להימנע מציון מפגש אישי נוקשה, התנהלות בוטה או אמירה קשה מצדו שהותירו בהם צלקת. זך היה ככל הנראה אדם קשה לעתים, אבל הוא הותיר מאחוריו כמה מהשורות היפות, האנושיות והכנות שנכתבו בשפה העברית. קיים פער בין נתן זך […]
אני מבקש להביע הערכה עמוקה לחברי התנועה ואוהדיה הרבים מאוד אשר נענו לקריאתנו ותרמו יחדיו, במסגרת קמפיין גיוס המונים עליו הכריזה התנועה, סכום משמעותי ביותר שיסייע ויעצים את פעילות התנועה. היענות זו אינה מובנת מאליה בימי הקורונה הקשים העוברים על החברה הישראלית, והיא משקפת חיבור עמוק בין תנועת נאמני תורה ועבודה לבין ציבור רחב שערכיו הדתיים מתונים ומכילים; קהל ערכי ותוסס המחזיק בהשקפות דתיות פתוחות והומניות, אשר לא אחת מרגיש כי הוא מיעוט נטול כוח בתוך הציבור הדתי על אף שמדובר בקהל משמעותי ורחב.
גם בשיא משבר הקורונה, מרבית משימות התנועה קיימות ורלוונטיות יותר מתמיד ולכן המשיכה תנועת נאמני תורה ועבודה את פעילותה השוטפת. בימים אלה של הקמת ממשלה חדשה, אנו פועלים כגורם מרכזי וא-מפלגתי מול כלל מקבלי ההחלטות, על מנת לנצל את ההזדמנות ליצירת תיקונים היסטוריים ולמניעתן של החלטות אשר יחמירו את המצב. עבור נבחרי הציבור אנו משמשים כעוזרים, אנשי מו"מ, מומחי תוכן וכתובת מקצועית ליד והצעות.
לפני 97 שנים פנה כלכלן יהודי-אנגלי בשם הרולד לסקי לחברו שופט בית המשפט העליון האמריקאי, אוליבר וונדל הולמס, בתרגיל מחשבתי: מה הוא היה אומר לאדם צעיר אותו שלח אל עמוד התליה, אילו היה נודע לשופט בדיעבד כי ההרשעה וגזר הדין בטעות יסודם.
מאמר שפרסם פרופ' אריאל הירשפלד לפני שבועות אחדים, "הערות על החילוניות הישראלית", התקבל בתשומת לב רבה ובהערכה על ידי גורמים רבים בצד השמאלי של מפת הציבוריות הישראלית שאמצו אותו כמסמך מכונן.
הירשפלד הפנה את מאמרו לעבר קבוצת ייחוס שאותה כינה "יהדות האיבה" שמאפייניה לדבריו הם: שנאת חילוניות, שנאת נשים הבאות בכפיפה אחת עם ימניות לאומנית. בפועל מאמרו הוא מניפסט המופנה כנגד כל רובדי החברה הדתית מ"הדתיות היהודית הפורמלית, הלמדנית" ועד ל"דתיים בארצנו, גם ה"לייט" ביותר".
הירשפלד מצהיר כי בניגוד לדעה שלדעתו רווחת, דתיות אינה יסוד התורם את המוסר והרוח לחברה, והחילוניות אינה היסוד התורם את הבשר והפריצות, כי אם לגמרי להיפך. הוא מאפיין החילוניות כמצע שבו ניתן לאדם להביע את אמונותיו ודעותיו במלוא ייחודיותו ויצירתיותו, וכמקום היחיד שבו יכולה להתפתח אומנות של אמת. על – כן הוא כותב כי רוח רוגשת של יוצרים דתיים דוגמת זלדה או יונדב קפלון ניתן למצוא רק בסביבה חילונית.
גיליון זה אשר עוסק בגיל השלישי, מצליח לספק פרספקטיבה מורכבת לזקנה כתופעה חברתית. החל מאספקטים הלכתיים הנוגעים אליה, עובר במערכת היחסים בין הורים לילדיהם במבחן הזִקנה, וכלה בהיבטים האישיים ביותר של ההזדקנות. בכך מצליח הגיליון לשקף באופן רגיש, לא רק את אתגרי ההזדקנות ומורכבותם, אלא גם את החן ואת החסד האופפים לעתים את השלב הזה של החיים.
