בקשה לעזרה במימון הוצאה משפטית כנגד השתלטות על בי"כ.

/ /

דברים שנכתבו ע"י גבאי בית הכנסת:

"כולנו מתגייסים ותורמים למען המשך קיומו של בית-הכנסת הדתי-לאומי-מסורתי "גל-עד" בשכונת קרית-יובל בירושלים:

בית-הכנסת הוקם לפני כ-40 שנה, במשך כל השנים מתפללת במקום קהילה דתית-לאומית-מסורתית, רוב המתפללים הוותיקים הם אנשים מסורתיים, שאוהבים את בית-הכנסת מכל-הלב, אנשים מחכים כל השבוע בשביל לבוא להתפלל בתפילת ערב-שישי (ליל שבת) עם המנגינות שהם התרגלו אליהם, ולפגוש את החברים והשכנים לשיחה ידידותית.

יהדות בית הכנסת או דת מקדש? הבחירה (עדיין) בידי עם ישראל / נדב ברמן שיפמן

/ /

"האם אנו מוכנים להכניס את יהדות בית הכנסת לארון מתים, אבל הפעם לקבורת עולמים, לטובת חידושה של דת מקדש קנאית, הנהנית מרוח גבית של דת המידע, הרואה באדם יצור פגום, והמבקשת לשים קץ לחיי אנוש? האם נבחר בחיים ובאלוהי החיים, או ניכנע למשיחיות פונדמנטליסטית שחוסר סבלנות לקיום אנושי בהווה, ואנטי־מילוליות המצוידת במאכלת, הן הגיונה הפנימי?" יהדות בית הכנסת ודת המקדש צרות זו לזו, ומדובר במלחמת זהות יסודית. אנחנו מוכרחים להכריע

בין אדם לחברו בבית הכנסת / שמואל סלוטקי

/ /

בית הכנסת אינו משמש רק כבית תפילה, אלא גם כפלטפורמה ליחסים בין אדם לחברו, שלעיתים מגיעים אף לעימותים חריפים שמעיבים על קדושת בית הכנסת. על פי רוב, האחריות לטיפול בקונפליקטים הללו הם גבאי בית הכנסת, הפועלים במסירות ובהתנדבות מלאה אך ללא הכשרה כלשהי. איחוד בתי הכנסת מסייע להם במתן כלים להתמודדות על הדילמות היומיומיות

מעבר לסוכריות: ילדים וטף על ספסלי התפילה / גילי כ"ץ

/ /

אם רוצים לחנך את הילדים לתפילה ולחיי קהילה, אי אפשר להפוך את בית הכנסת למרחב סטרילי מילדים. מאידך, ילדים אינם יכולים לשבת בתוך בית הכנסת במשך תפילת השבת כולה. גילי כ"ץ מתארת את המהלכים שנעשו ב'מניין קלוזנר' במטרה לשלב את הילדים במישורים שונים של חיי בית הכנסת, ומבקשת להציף את חשיבותה של מחשבה מעמיקה על הנושא

"נקהלו ועמוד על נפשם": בית הכנסת הקהילתי, בין בית לעיר / מישאל ציון

/ /
 

"החשיבה על בתי כנסת נובעת פעמים רבות מהמרכז החוצה, מן התפילה והבניין אל העולם החיצוני. אני מבקש להפוך את נקודת המבט: לפתוח במחשבות על עירוניוּת ולהמשיך בתובנות על קהילתיות. מתוך כך נחזיר את המבט אל בית הכנסת כמרחב קהילתי עירוני ייחודי, מרחב בו הקודש מכונן את המשפחה, הקהילה והעיר מחדש". הרב מישאל ציון משרטט קווי מתאר לבית הכנסת העירוני, כמרחב המחבר בין הזרות העירונית לפרטיות הביתית

ישמח חתני בקהל אמוניי: בר מצווה בקהילה / דני הירשברג

/ /

טקס בר המצווה נתפס כטקס מעבר שבמסגרתו הופך הילד לחלק מקהילת המבוגרים, אולם היום קשה לומר שנער בן שלוש-עשרה הוא אדם מבוגר. לעומת זאת, אפשר להתייחס לטקס בר המצווה כאל אירוע שבו נחנך הנער לחיי קהילה משמעותיים. ראוי שהתייחסות זו תילקח בחשבון בכמה החלטות בעיצוב טקס בר המצווה

מחפשים בית: בתי כנסת משם ומכאן / ענת שרבט

/ /

המודל האמריקני של בית הכנסת – ששם דגש על קהילתיות, על שוויון ועל הכלה של מתפללים מעולמות שונים – יכול להעניק השראה לבית הכנסת הישראלי. הרבה ד"ר ענת שרבט כותבת על "הבית", בית כנסת אורתודוקסי שוויוני בריברדייל, ועל קהילה שרוב מתפלליה מרגישים בבית

במאמרו 'בית הכנסת: מוסד ורעיון' מחפש הרב סולוביצ'יק את הנוסחה הנכונה להצלחת בית הכנסת כמוסד פופולרי. הוא מפריד בין בית הכנסת כמוסד, המגשים את מטרתו הראשונית כבית תפילה, לבין הרעיון העומד מאחורי בית הכנסת. הרב סולוביצ'יק מנסה להציב את בית הכנסת בהקשר של רעיון או חזון המאפשרים חוויה משמעותית שתמשוך קהל לבית הכנסת. הביטוי 'בית כנסת' מורכב משתי מילים, שמאפשרות ליצור את החזון הזה: בית – מעון שבו מתקיים מפגש; וכנסת – ייצוג של כנסת ישראל כולה לדורותיה.

במאמר זה אבקש לבחון את מעמדו של בית הכנסת בעולם היהודי, ובפרט בעולם האורתודוקסי בישראל ובארצות הברית, דרך דוגמאות ורעיונות שמעלה הרב סולוביצ'יק במאמרו. תחילה אנסה להגדיר את הציפיות השונות של המתפללים הישראלים לעומת המתפללים האמריקנים. אבחן את מקומן של נשים בבית הכנסת. לבסוף אציע תיאור של בית כנסת שאימץ בפועל, להבנתי, את הדרך שהתווה הרב סולוביצ'יק, ומציע מפגש המייצר בית אלוהים.

נישואי תערובת: יהדות ארצות הברית כאתגר תיאולוגי / אבינועם רוזנק

/ /

יהדות ארצות הברית מתמודדת עם שיעורים גבוהים של נישואי תערובת, ועם הצורך להגדיר את גבולות הגזרה של הקהילה היהודית. השיח הישראלי מתעלם מסכנת נישואי התערובת, מתוך הנחה שגויה שמדינת ישראל היא ערובה להמשך שימור הזהות היהודית. הפניית העורף לאחד מן האתגרים היהודיים המשמעותיים ביותר כיום, ולשיח האמריקני סביבו, מחמיצה את היכולת ללמוד משהו עמוק על יהדות זמננו

דבר העורך דעות 65 / אריאל הורוביץ

/ /

אזור תעשייה, צהריים. יום השנה למות אביו, והוא מקבץ מניין מבין פועלי המוסכים והמפעלים הקטנים. עשרה פועלים בבגדי עבודה, פניהם לירושלים, עומדים ברחבה הקטנה שמחוץ למוסך, בין מכוניות יפניות וגרמניות, ותפילתם עולה לשמים יחד עם רחש מכונות בית הדפוס הסמוך, יחד עם תסיסת הבשר על הגריל של המסעדה שממול, יחד עם אוושת יריעות הפלסטיק המופקות […]

האם עוד מתפללים אנחנו /חנה פרידמן

/ /

 

 

ד"ר חנה פרידמן מלמדת בחברותא, בעלמא, בקולות ובבתי-מדרש נוספים והיא עמיתה בתכנית ההלכה בבית מורשה.

 

הניתוק שבין בית-הכנסת ובין החיים, הקצב הטכנולוגי המהיר והקושי ההולך וגובר לעצור ולהתרכז: על מצבה של התפילה בזמן הזה ועל כיוונים של התחדשות, מרבי חייא ורבי אליעזר ועד בית-הכנסת בתל-אביב 

 

בין "קהילה מרוצה" ל"קהילה מוטרדת" / אשרת שהם ויאיר פורסטנברג

/ , /

סיפורה של קהילת "הקהל – מניין שוויוני בקעה" משקף מסע של ציבור שהחליט כי הפער בין אמונותיו הפנימיות ובין המתרחש בבית הכנסת שלו גדול מדיי ואינו ניתן לגישור. אשרת שהם ויאיר פורסטנברג, ממקימי המניין, מספרים על ההחלטה לפרוש ולצעוד בדרך חדשה

פיוט ערבי – יהודי — על מקומה של המוזיקה הערבית בבית הכנסת המזרחי / רוני איש-רן

/ /

התרבות היהודית המזרחית מבוססת על מוזיקה לא פחות משהיא מבוססת על טקסט או
מנהג. בשל כך נכנסה המוזיקה הערבית הקלאסית לתוככי בית הכנסת היהודי והפכה למוקד
תרבותי משמעותי עבור יהודים מזרחיים רבים. למרות זאת, התרבות הישראלית עדיין לא
נחשפה לעולם העשיר והמרגש של המקאמים והמוזיקה הערבית

בעקבות ה"נוסח" האובד – מדוע נתמעטה נעימת התפילה המסורתית? / שרה פרידלנד בן ארזה

/ /

ה"נוסח", נעימת התפילה המסורתית, הולך ונעלם מבתי הכנסת, ואת מקומו תופסת שירת הקהל המשותפת. אך ל"נוסח" מאפיינים ייחודיים הפותחים בפני האדם נתיב ייחודי לתפילתו, ולהתמעטותו ישנם חסרונות רבים. מדוע אנו נסים מן ה"נוסח"?