מחקר לעיון: הגרעינים התורנים ותרומתם להון האנושי ולהון החברתי

עבודת מחקר:
אפקטיביות של התיישבות אידאולוגיית בפרפריה:
הגרעינים התורנים ותרומתם להון האנושי ולהון החברתי 
שני מקרי בוחן  – עכו ובית שאן

חבור לשם קבלת תואר "דוקטור לפילוסופיה", מאת ז'נט כהן
בהנחיית פרופסור מרים ביליג ופרופסור יוסי גולדשטיין

הוגש לסנט אוניברסיטת אריאל בשומרון
אדר תשע"ח מרץ 2018

במשרד השיכון מודים: "אין לנו מושג כיצד חולקו 100 מיליון שקל שהועברו לחטיבה להתיישבות"

בכירה במשרד השיכון: "מקורב לשר אריאל הסתובב אצלנו וקרא לעצמו ראש מינהלת הגרעינים התורניים" ■ משרד המשפטים: "אין מניעה שגרעיני התיישבות יתיישבו באזורים חזקים" ■ נציגת מכון המחקר מולד: "היה כאן שוד, וייתכן שהשוד נמשך"

מכתב לאורי אריאל: "התנהלותך מעמידה את מפעל הגרעינים בסכנה"

בעקבות תחקיר ערוץ 10, במכתב פתוח לשר החקלאות ופיתוח הכפר, אורי אריאל, מביע מנכ"ל תנועת 'נאמני תורה ועבודה' את חששו מהמשך קיומם של הגרעינים התורניים

מאמר: תערובת גרעינים

הגרעינים התורניים זוכים להערכה רבה ומוצדקת, שבצידה תקציבים, אך ללא הבחנה פנימית חוסות קבוצותשונות תחת המותג ועלולות לגרום לקריסתו. דרושה ביקורת עצמית

לאחר ההצלחה: פירוק הדרגתי של הגרעין

פורסם בערוץ 7: http://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/12132, 11/3/14

 

 "משלחת של השר יחד עם חברי כנסת ומפקחים במשרד החינוך, ביקרו השבוע בעיר פלונית. במהלך סיורם הם נפגשו עם מנהל הגרעין התורני, עם ילדי הגן של הגרעין ועם בית הספר שהגרעין מקדם…".

שורות אופייניות אלו עושות את מקומן לתקשורת המגזרית כמעט מידי יום, יחד עם תמונות של פוליטיקאים מחויכים.

לכאורה, איזה יופי! העיר היתה מתה והגרעין התורני הציל אותה.

ב"ה.

אלא שאת אותן שורות אנסה כעת לשכתב מחדש על פי המציאות המעט יותר מורכבת: "משלחת של השר יחד עם … ביקרה השבוע בעיר פלונית. הם לא ניפגשו עם מנהלי שלושת הממ"דים הוותיקים הקיימים בעיר. הם לא הלכו לראות את 6 גני הילדים הוותיקים של הציונות הדתית והם גם לא התארחו באף בית כנסת מתוך ה-40 הקיימים בעיר זו. הם סיירו רק לפי המתווה שיצר להם מנהל הגרעין".

מפעל הגרעינים התורניים הוא מפעל מבורך שגם אני באופן אישי נהנה ממנו. יתרונו הגדול הוא ביכולת להביא מסה של תושבים חדשים אשר יֵחיו מקום שהלך והזדקן מבחינה דמוגרפית.

המבנה הארגוני הקטן של הגרעין מאפשר לו לפעול באופן מהיר ויעיל ולהביא חיש מהר רוח רעננה לערים שבהן התושבים "נרדמו" ושההנהגה המוניציפלית הפכה ללא רלוונטית.

אלא, שכמו שעון מעורר, בשלב מסויים צריך לכבות אותו ולתת לחיים להתנהל כפי שהם צריכים להיות.

לגור בעיר באנו / ד"ר יוסי לונדין

כל עוד אדם גר עם משפחתו בעיר וחי בה כאזרח טוב הרי זה משובח, ואם הוא בוחר גם לפעול בכל צורה שהיא בחינוך, ברווחה, בתרבות, בתורה, בטיוב הממשל המקומי ובכל תחום שיבחר – מה טוב. מותר לציונות הדתית לטפוח לעצמה על השכם כמי שחוללה מפעל בעל משמעות חברתית נרחבת.   "חדלו להתנדב" – תחילת מפעל […]

לנפץ את הבועות / אלישיב רייכנר

בשנת 1983 פנה הרב יהושע צוקרמן ז"ל, מרבני ישיבת 'מרכז הרב' למספר אברכים בישיבה וביקש מהם לעבור עם משפחותיהם לעיר אילת ולפתוח בה כולל אברכים. הקבוצה הראשונה שהגיעה לעיר הייתה מורכבת מארבעה אברכים צעירים מישיבת 'מרכז הרב' וארבעה אברכים מכולל מר"ץ במבשרת ציון. באותה שנה הביא שמוליק פרידמן בן שלום מקיבוץ סעד גרעין משימתי ראשון […]

הגרעינים התורניים – צעד קדימה שניים אחורה? / ד"ר ז'נט כהן

עיון בעולם התוכן התרבותי-פוליטי והאידיאולוגי העומד בבסיס הגרעינים יוכל לסייע להערכה מה צופן בחובו המפגש בין הגרעינים לקהילות הוותיקות מקרב הפריפריה היהודית. האם בני ובנות הציונות הדתית הצליחו במקום בו המדינה בשעתו כשלה?  מאז שנות התשעים של המאה העשרים הולכת תופעת הגרעינים התורניים ותופסת תאוצה. בתמצית, מדובר בקבוצות מגובשות (כשבעים עמותות הפרוסות ברחבי הארץ) של […]

דבר העורך גיליון 99 / גלעד הסה

ראשיתו של הגליון הזה במאי 2021. המאורעות בערים המעורבות, ובעיקר בלוד ובעכו, העלו לכותרות פעם נוספת את הגרעינים התורניים שפועלים בערים הללו. היו אף מי שמיהרו להטיל את האחריות לתסיסה שהובילה לארועי האלימות על הגרעינים. הטענות הללו עוררו, בצדק, כעס רב, וביקורת מוסרית נרחבת על מי שמוכנים לראות בפעילות הגרעינים, גם אם קיימות בעיות בהתנהלותם, […]