כתבה: להתראות שיקגו, שלום נגב- על הקהילה החדשה בבאר שבע.

שבט תשע"א
מי אמר שהציונות נגמרה?. בשקט בשקט, הרחק מעין התקשורת, זלגו להם יהודים אמריקנים לבירת הנגב, והקימו שם גרעין מעניין. קחו למשל את רווית גרינברג, שגדלה בצפון ניו יורק אבל התאהבה בישראל כבר בילדותה כשהגיעה למספר שנים לארץ במסגרת עבודתו של אביה. לאחר שסיימה לימודים לתואר ראשון בארה"ב היא החליטה, כסטודנטית ציונית פעילה בקמפוס, לעלות ארצה. בארץ היא התגוררה תחילה בירושלים אבל לאחר כשנתיים החליטה שכדי להיות ישראלית היא צריכה לצאת מאזור המרכז. "הרגשתי שלחיות בירושלים עם כל העולים הרבים שיש בה, זה להיות באמריקה שבארץ, ולמרות שיש בזה משהו נוח, רציתי לצאת מהבועה".  

מאמר: הפוליטיקה שבגרעינים התורניים: מסמרים בלי ראש

ראש גרעין תורני, שלא נבחר על ידי הציבור צריך להחליט: האם הגרעין נבנה כדי להיות בית בשביל כל העיר כולה, או האם הוא נבנה להיות בית בשביל "אנשים שחושבים כמונו"? על פוליטיקה וגרעינים תורניים.

29.12.10

מאמר דעה: תוכנית הגרעין – על תקנון לגרעינים

רחוק מהעין 48, כסלון תשע"א, מקור ראשון.

הרב ד"ר אבי קדיש, הגיע לכרמיאל לפני שלוש עשרה שנה ממניעים אידיאולוגיים חברתיים והיה שותף להקמת "קהילה יהודית פתוחה" בעירו. התיישבותו של גרעין תורני בכרמיאל הביאה אותו לניסוח הצעת תקנון לגרעינים תורניים מנקודת ראותו של תושב המקום. בהצעתו, קדיש מבקש להפוך את הגרעינים לדמוקרטיים יותר ולפתוחים יותר כלפי דעות תורניות שונות וכלפי האוכלוסייה שבה הם פועלים. הוא מציע למסד חברות בגרעין עבור כל תושב החפץ בכך ומזדהה עם מטרות הגרעין. בתמורה לתשלום דמי החבר, תוענק לכל חבר זכות הצבעה על דרכו של הגרעין ועל הנהגתו. על פי ההצעה של קדיש "אין לפסול אף חבר מהשתתפות מלאה בחיי הגרעין בגלל דעותיו, ואין שום זכות לאף גורם בגרעין למנוע הבעת דעה". באשר לבעלי תפקידים כמו רכז גרעין או ראש בית מדרש של הגרעין, קדיש טוען שהריבון בגרעין התורני הוא קהילת החברים ולכן כל בעלי התפקידים בגרעין התורני, כולל הנהגתו, אמורים לשאוב את סמכותם אך ורק מהצבעתם הרשמית של חברי הגרעין.

גרעינים, בועות וביצות


למעלה מחמשת אלפים חברי גרעינים תורניים ותומכיהם הגיעו לפני מספר שבועות לאירוע הצדעה והוקרה לגרעינים, ראשון מסוגו, שפקק את שמורת נאות קדומים מכל הכיוונים. גם המארגנים הופתעו מכמות המשתתפים הגדולה. עם התעצמותה של תופעת הגרעינים והקהילות המגשימות בערים, מתעצם גם העיסוק בשאלת השתלבותם של חברי הגרעינים במערכות החינוך הקיימות במקום מגוריהם. חלק מהגרעינים משתלבים במערכות החינוך הממלכתיות הקיימות, וחלקם מעדיפים הקמת מסגרות חדשות ופרטיות.

"בירושלים יוצאים מהביצות"

 רוצים להקים קהילה חדשה?

מקימים קהילות דתיות וקהילות מעורבות של דתיים-חילונים בירושלים.

מפגש בנושא יתקיים ביום רביעי ה16/6 ב20:30 בצעירים מרכז (רח' אגריפס 42 קומה 1).

לפרטים נוספים והרשמה: kehilotzeyirim@gmail.com יעלה- 054-3344179

* על מיזם הקהילות הירושלמי: http://www.new-spirit.org.il/he/node/60
** שכונות פוטנציאליות: תלפיות מזרח, קרית מנחם, קטמונים, גילה, קרית יובל.

טבלת שקיפות- מאפייני גרעינים וקהילות מגשימות בערים 2009

גרעינים וקהילות מגשימות בערים- מאפיינים עיקריים.הרשימה כוללת מאפיינים אוביקטיבים עד כמה שניתן. אנו מתנצלים מראש על אי דיוק או טעות שעלולה לקרות. אם ברצונכם להוסיף מידע או לתקנו אנא השיבו למייל: neemaney@toravoda.org.il

דרוש/ה פעיל לריכוז קהילות תורה ועבודה.

רקע: משפחות דתיות רבות מחפשות לגור במקום המשלב הגשמה והשפעה יחד עם אפשרויות טובות לחינוך הילדים וגידול משפחה.
מסיבות שונות, האורתודוכסיה המודרנית על גווניה, הולכת ומתרכזת במספר מועט מאוד של ערים כמו דרום ירושלים, מודיעין, רעננה ומספר ישובים מצומצם.
מדובר בתופעה בעלת השלכות קריטיות על הציבור הדתי בישראל, על מערכות החינוך שלו, על יחסי דתיים חילונים ועל אופייה של מדינת ישראל.
במישור הטכני, המשפחות שמחפשות לשבת בערים אחרות אינן מצליחות להתגבש לכדי קבוצה משמעותית, כזו שתשלח את ילדיה לממ"ד המקומי ותחיה חיי קהילה.

Nothing Found

Sorry, no posts matched your criteria