הפמיניזם הדתי הצליח להעתיק את המודל הישיבתי הגברי אל עולם האולפנות והמדרשות: לימוד גמרא מעמיק, חברותות ושיעורים כלליים. עתה, כשנראה שזו רק שאלה של זמן עד שנשים יוכרו כפוסקות הלכה, הגיעה העת למהפכה הבאה: לימוד תורה של נשים בעלבתיות, שלא נעצר בסיום שנת הלימודים במדרשה אלא נמשך אל תוך החיים עצמם
כניסתן של נשים לעולם לימוד התורה לא הצמיחה, עדיין, כתיבה נשית תורנית מקיפה בשלל תחומים תורניים. השינוי לא יבוא בכך שנלין על כתבי עת, קבצים וביטאונים שאינם מפרסמים מאמרים או תשובות הלכתיות של נשים; עלינו, הנשים, לכתוב ולכתוב ולכתוב. התוצאה תהיה שהגברים, שומרי הסף, יכניסו את הנשים אל מעגל הכותבים, ובהעדר התייחסות נשית בסוגיה מסוימת, חסרונן של נשים יורגש
מהו מקומה של הכתיבה בעולם בתי המדרש הציוני-דתי? מדוע נסגרו כתבי העת הישיבתיים? האם הישיבות מחנכות לכתיבה, ומדוע בכלל היא חשובה? דיון בשאלות הללו מגלה מסקנות פסימיות, אך יש בו גם תקווה: עידוד הכתיבה בקרב תלמידי הישיבות ואיחוד כוחות בין הישיבות השונות יהפוך את הכתיבה התורנית הישיבתית לדומיננטית ומשפיעה בעולם התורה, ואולי גם בחברה הישראלית
כדור של בנות
על עולם לימוד התורה הנשי והקשר בינו לבין מקורות חכמי ספרד והמזרח; על בית מדרש שיש בו חלונות ועל לימוד של אחווה אל מול לימוד של זוגיות: תמונות והגיגים על מסירה, התמסרות ומסורת
מלימוד של "קריאה יחפה", תמימות והתאהבות בטקסט, דרך גיבוש תודעה פמיניסטית והכרת הפער הכואב שבין המקורות לבין העולם המוסרי בן-זמננו, ועד לשיבה המפויסת אל המקורות ויצירת מדרשי נשים: ד"ר חנה פנחסי בחשבון נפש אישי על לימוד תורה
להתרשם מהארמון
שאלה פשוטה בשיעור גמרא בבית הספר היסודי לימדה את הרב דוד ביגמן על חשיבותה של הקושיה בעולם הלימוד. בהמשך התוודע ללימוד הבריסקאי, שאותו עזב לטובת לימוד שעיקרו הקשבה לדברי התנאים והאמוראים, לדרכי הפרשנות של התלמוד ולהבנת התכנים הערכיים המכוננים של הסוגיה. תחנות בלימוד גמרא
________________________________________ חכמים והוגים רבים ציירו לאורך הדורות את הקשר בין התורה ובין לומד התורה כקשר של אהבה: הלומד ניגש אל הטקסט, מכיר אותו לראשונה, בגישוש ראשוני, מהוסס, ועם הזמן הקשר מתבסס, נבנה, מתייצב; הלומד מגלה דברים חדשים על עצמו, ונדמה שכך גם הטקסט. האהבה הזו קסמה וקוסמת ליהודים רבים, וההגשמה שלה היא מומנט […]
נוכחות התורה כמרכיב מרכזי בחיי הכותבים בגיליון זה ברורה ומסקרנת. התורה, הלימוד בה וקיום מצוותיה הם חלק מן הזהות שלנו כאנשים וכתנועה: תורה שיש בה עבודה ועבודה שיש בה תורה. הגמרא (מועד קטן ט ע"ב) מביאה את תורתם של רבי יונתן בן עסמיי ורבי יהודה בן גרים, תלמידיו של רשב"י, שדנים בהבדל בין שני […]
