דעות 78

ריבוי הגוונים שבציבור זה מעמיד בפנינו את השאלה … כלום יש לרעיון 'תורה ועבודה' כהשקפת עולם דרך משלו לפרש ולהציב גבולות לעקרונותיה של מדינת התורה? … כיצד תבוא לידי ביטוי השקפתה החברתית של תנועת תו"ע? האם נלחם על בניינו של סוציאליזם מודרני, או שמא עדיפה מדינת סעד קאפיטאליסטית? ובמילים אחרות: האם הדרך הנכונה להגשמת האידיאל השוויוני חברתי היא הלאמת אמצעי הייצור (והספד היזמה החפשית), או שמא הבטחת הכנסה מינימלית לכל אזרח ע"י שיטת מיסוי פרוגרסיבי, תוך עידוד היזמה החפשית ומדיניות שוק פתוח של ביקוש והיצע?[1

בין נכסי צאן הברזל של התרבות האמריקנית ניתן למצוא עיסוק מתמשך ביחסי יהודים ושחורים באמריקה, שמצביע על יחסים מורכבים וא-סימטריים בין שתי הקהילות. למרות הניכור ההדדי, השותפות ביניהן עדיין חיה ונושמת: זה בצד זה מתקיימים אחווה וכעס, אהדה ומרירות; שתי הקהילות מרגישות עדיין קצת ביחד, גם אם בפועל, כל אחת לחוד

המודל האמריקני של בית הכנסת – ששם דגש על קהילתיות, על שוויון ועל הכלה של מתפללים מעולמות שונים – יכול להעניק השראה לבית הכנסת הישראלי. הרבה ד"ר ענת שרבט כותבת על "הבית", בית כנסת אורתודוקסי שוויוני בריברדייל, ועל קהילה שרוב מתפלליה מרגישים בבית

במאמרו 'בית הכנסת: מוסד ורעיון' מחפש הרב סולוביצ'יק את הנוסחה הנכונה להצלחת בית הכנסת כמוסד פופולרי. הוא מפריד בין בית הכנסת כמוסד, המגשים את מטרתו הראשונית כבית תפילה, לבין הרעיון העומד מאחורי בית הכנסת. הרב סולוביצ'יק מנסה להציב את בית הכנסת בהקשר של רעיון או חזון המאפשרים חוויה משמעותית שתמשוך קהל לבית הכנסת. הביטוי 'בית כנסת' מורכב משתי מילים, שמאפשרות ליצור את החזון הזה: בית – מעון שבו מתקיים מפגש; וכנסת – ייצוג של כנסת ישראל כולה לדורותיה.

במאמר זה אבקש לבחון את מעמדו של בית הכנסת בעולם היהודי, ובפרט בעולם האורתודוקסי בישראל ובארצות הברית, דרך דוגמאות ורעיונות שמעלה הרב סולוביצ'יק במאמרו. תחילה אנסה להגדיר את הציפיות השונות של המתפללים הישראלים לעומת המתפללים האמריקנים. אבחן את מקומן של נשים בבית הכנסת. לבסוף אציע תיאור של בית כנסת שאימץ בפועל, להבנתי, את הדרך שהתווה הרב סולוביצ'יק, ומציע מפגש המייצר בית אלוהים.

רב אורתודוקסי אמריקני שעוסק בגיור עומד בפני שלושה אתגרים מרכזיים: האלטרנטיבה של גיור רפורמי, האופציה של היקלטות אל תוך הקהילה היהודית באמצעות נישואין אזרחיים ואימוץ זהות יהודית ללא תורה ומצוות. אל מול האתגרים הללו, יש לדרוש מן המתגיירים רמה מתונה של שמירת מצוות, תוך הבנה שזהו רק צעד ראשון לקראת אימוץ היהדות והמסורת היהודית לכל החיים

"לפני שבע-עשרה שנה בדיוק התחילה ההרפתקה האמריקנית הגדולה שלי, ששינתה ללא הכר את מהלך חיי ואת הדרך שבה אני תופס את עצמי ואת יהדותי. חדוות הגילוי של אמריקה הגדולה והמסעירה הייתה כרוכה גם בגילוי ההוויה התרבותית הצבעונית והמורכבת של יהדות אמריקה – הוויה שעליה אנחנו, היהודים הישראלים, יודעים מעט מאוד. הסיבות לבורות שלנו, הישראלים, לגבי הקהילה היהודית הגדולה, החזקה והעשירה ביותר בעולם, מלמדת הרבה עלינו כחברה וכתרבות". מסה מאת הסופר ראובן נמדר