ביחס לתופעה של נערות יהודיות, בעיקר מהפריפריה החברתית ומאוכלוסיות מוחלשות, שנישאות לבחורים ערבים, הדיון אינו צריך להיות על התבוללות. כאשר עבור אותה הנערה זהו האופק היחיד לצאת ממעגל של עוני ושל מוחלשות, לא קשה להבין מדוע היא בוחרת בו, על אף מחיריו הידועים מראש. האחריות היא שלנו – עלינו ליצור אופק חלופי של יציאה מהמעגל הזה, לקראת חיים בעלי ערך ויציבות, ואפשרות להגשים שאיפות שהן מעבר להישרדות היומיומית
לצד השמחה הרבה על הגעתם ארצה, את גלי העלייה ממדינות ברית המועצות לשעבר מלוות כבר מהרגע הראשון שאלות בדבר זהותם הדתית של העולים. המדיניות ההלכתית של הרבנות הראשית מתיישרת תמיד אל השוליים הבדלניים ביותר של הספקטרום ההלכתי. אולם להלכה יש גם כלים אחרים, שיוכלו לתת מענה מיטבי למצב הייחודי של יוצאי ברית המועצות לשעבר […]
מאות אלפי ישראלים וישראליות, כאלה שעלו לכאן וכאלו שנולדו כאן, ומכל קשת הזהויות של החברה הישראלית, אינם יכולים להתחתן בישראל. הם כלואים בין חוק השבות, לבין מגבלות ההלכה האורתודוקסית המכתיבה את חוקי הנישואים במדינה. אולם אנחנו צריכים להיזהר מהצעת פתרונות 'מיוחדים' לקבוצה זו. הפתרון הוא אחד: נישואים אזרחיים במדינת ישראל צריך להכיר בעובדות. […]
מאות אלפי אזרחים בארץ מוגדרים בחוק כ'חסרי דת', ואינם יכולים להינשא בארץ. לא ייתכן שבמדינה דמוקרטית יש אזרחים שאינם יכולים לממש את זכותם האזרחית לנישואין במדינתם. הפתרון המתבקש הוא כינון נישואין אזרחיים עבור מנועי החיתון תחילה אין כניסה עשרות אלפי זוגות מוחזקים כשבויים על ידי מדינת ישראל, עד שאחד מבני הזוג (אם לא שניהם) […]
שיעור ההתבוללות ונישואי התערובת משתנה בין המדינות השונות באירופה, והוא מושפע משני גורמים עיקריים: מידת יכולת ההתערות של היהודים בחברה הכללית בשל המציאות השונה במדינות השונות, ועוצמת הזהות היהודית של הנוער. על הגורם הראשון לרוב לא נוכל להשפיע, ולפיכך דרך הפעולה המתבקשת היא חיזוק הזהות היהודית, באמצעות חינוך ופעילות קהילתית
הקולנוע האמריקני, שלתהליך התעצמותו היו אחראים בעיקר מהגרים ובני מהגרים יהודים, גילה ומגלה עדיין יחס אמביוולנטי לנישואים בין יהודים ללא־יהודים. הקונפליקט עוצב בצורה שונה בשני דורות של יצירה קולנועית, במובהק או ברמז, אך בשניהם הקונפליקט קבוע ויציב יותר מכל פתרון. על השתקפותו של קשר בלתי אפשרי בין ציפורים לדגים, על המסך ומאחורי המצלמה
בניגוד לדעה הרווחת, נישואי תערובת הם אחת הבעיות הקדומות ביותר של יהדות ארצות הברית. התמורות בשיעורי נישואי התערובת לאורך השנים משקפות שינויים ערכיים וחברתיים שעברו על החברה היהודית, כמו גם על החברה האמריקאית כולה, אך הן מלמדות כי בשורשה של בעיה זו עומד פער ערכי חריף בין ערכי כור ההיתוך האמריקאי וערכי המסורת היהודית. מבט היסטורי על שאלת נישואי התערובת בארצות הברית – ומה יקרה בעתיד?
סוגיית נישואי התערובת היא לא 'עוד אתגר חינוכי'; היא קו פרשת המים שמשנה את כללי המשחק. אימוץ כללי השיח המערבי אינו מאפשר להצדיק את המשך הקיום הנבדל של עם ישראל, ואת ההתנגדות לנישואי תערובת. נרדמנו בשמירה. איבדנו את קרקע הבית, את השפה התרבותית הפרטיקולרית שלנו, ושיכנעו אותנו שזה לא פוליטיקלי קורקט להמשיך ולתחזק בית יהודי מובחן ומחייב. זה הזמן להתעורר
"מסורת", זועק טביה החלבן כשצייטל, בתו הבכורה, מבקשת להינשא לבחיר ליבה מוטל, ולא בשידוך. לבסוף הוא משתכנע ש"זמנים משתנים", ומשלים עם נישואיהם. "מסורת", זועק שוב טביה כשהודל, בתו השנייה, מתאהבת בפרצ'יק, סטודנט מהפכן וסוציאליסט, נשבית בקסמיהם של רעיונותיו המהפכניים ורוצה ללכת אחריו. גם כאן הוא משתכנע ש"זמנים משתנים" ונענה לבקשתם להינשא. אולם כשחווהל'ה, בתו השלישית, […]
מדינת ישראל מצויה בימים אלה בעיצומה של מערכת בחירות. הבחירות השנה יתאפיינו כפי הנראה בריבוי מפלגות, ובהסטת המוקד מהמפלגה, מהרעיון, מהמצע ומהדיון הענייני אל עבר הדמות הכריזמטית העומדת בראש הרשימה. הקמפיינים סוערים, יצריים, גדושי האשמות והכפשות – ונעדרים ענייניות.
בתקופה זו אנו עושים מאמצים גדולים בהצבת סוגיות חשובות שאנו עוסקים בהן על סדר היום הציבורי. זאת מתוך רצון לסייע בהטיית הדיון הציבורי למקום הענייני בו יוכל האזרח לחשב את הצבעתו, בשים לב למדיניות המוצהרת של המפלגה החפצה בקולו ועל יסוד רקורד העשייה בארבע השנים האחרונות.
