הפרדה מגדרית

 ד”ר דפנה עציון, בית הספר לחינוך, אוניברסיטת בר אילן.                ד”ר שגית שילה-לוין, החוג המשולב והמחלקה לניהול, אוניברסיטת בר אילן.   הפולמוס סביב סוגיית החינוך הנפרד-מעורב חוצה יבשות, מגזרים, מגדרים, ומעורבים בו טיעונים פדגוגיים, פסיכולוגיים, סוציולוגיים, אך נראה כי בראש ובראשונה, שיקולים פוליטיים שמטרתם להטות את עמדתם של העוסקים […]

תקציר מנהלים

במסמך זה מוצגים נתונים ראשוניים על אודות ההפרדה והעירוב המגדריים בבתי הספר היסודיים בחינוך הממלכתי דתי (להלן – חמ"ד) החל בשנת 2000 עד היום.
הממצאים מלמדים על מהלך הדרגתי של הפרדת כיתות: בשנת 2000 למדו 40% מהתלמידים בחינוך היסודי בחמ"ד בכיתות נפרדות ולעומתם 60% למדו בכיתות מעורבות. בשנת 2013 לומדים 57% מהתלמידים בכיתות נפרדות, לעומת 43% הלומדים בכיתות מעורבות.
ברמת בתי הספר התמונה מורכבת יותר: בחמ"ד מתנהלים שמונה סוגים שונים של הפרדה ועירוב מבוססי מגדר בבתי הספר. חמשת המודלים המרכזיים הם:
(1) בית ספר נפרד לבנים בלבד;
(2) בית ספר נפרד לבנות בלבד;
(3) בית ספר מעורב שבו הכיתות נפרדות;
(4) בית ספר מעורב שבו כל הכיתות מעורבות;
(5) ובית ספר מעורב שבו הכיתות הנמוכות מעורבות והכיתות הגבוהות נפרדות.
בשנת 2000 עמד שיעור בתי הספר המעורבים שבהם כל הכיתות מעורבות על 50.5% מכלל בתי הספר בחמ"ד ואילו כיום שיעורם עומד על 34%. מנגד, נרשמה עלייה בשיעורי בתי הספר מן הסוגים האחרים.
הבנים והבנות אינם מתפלגים בצורה שווה לגמרי בין המודלים השונים של בתי הספר. ככל שבית הספר מציג מדיניות מעורבת יותר, שיעור הבנים בו גבוה יותר ואילו ככל שבית הספר מציג מדיניות נפרדת יותר, שיעור הבנות בו גבוה יותר. בבתי ספר שבהם לומדים תלמידים בכיתות מעורבות בלבד, ישנם כ-52% בנים לעומת כ-48% בנות, ואילו בבתי הספר שבהם כל הכיתות נפרדות ישנם דווקא כ-52% בנות לעומת כ-48% בנים. תופעה זו מלמדת על שאיפה מסוימת של חלק מציבור ההורים בחמ"ד לשלוח את בנותיהם לחינוך נפרד ואת בניהם דווקא לחינוך מעורב, שאיפה הנובעת כנראה מהתפיסה הרווחת שחינוך מעורב עשוי להועיל לבנים אך להזיק לבנות.
מבחינה של 90% מבתי הספר עולה כי ככל שבית הספר נוטה יותר להפרדה מגדרית, כך הרמה החברתית-כלכלית (סוציו-אקונומית) של התלמידים בו גבוהה יותר. כך, למשל, בבתי ספר שבהם כל הכיתות מעורבות, 34.5% מהתלמידים הם מרקע חברתי-כלכלי נמוך, בבתי ספר שבהם חלק מהכיתות מעורבות וחלק מהן נפרדות, 25% מהתלמידים הם מרקע חברתי-כלכלי נמוך ואילו בבתי ספר שבהם כל הכיתות נפרדות, רק 9% הם מרקע חברתי-כלכלי נמוך. מנגד, רק 17.5% מהתלמידים בבתי ספר שבהם כל הכיתות מעורבות הם מרקע חברתי-כלכלי גבוה, לעומת 26.5% בבתי ספר שבהם חלק מהכיתות נפרדות וחלק מעורבות, ו-29% בבתי ספר שבהם כל הכיתות נפרדות. ההסבר לנתון זה הוא ככל הנראה מתאם מסוים בין רמה חברתית כלכלית נמוכה ובין תפיסה דתית שאינה רואה בעיה בלימוד בכיתות ובבתי ספר מעורבים, וכן של שימוש בקריטריונים דתיים כדוגמת הפרדה מגדרית, כדי לסנן מבית הספר אוכלוסיות מרקע חברתי-כלכלי נמוך שאינן מעוניינות בהפרדה מגדרית.
בניגוד לתפיסה הרווחת הממצאים מלמדים כי הפער הכולל בין ממוצע התלמידים בכיתה נפרדת ובין ממוצע התלמידים בכיתה מעורבת הוא קטן למדי. בשנת 2013 ממוצע התלמידים בכיתה נפרדת בחינוך הדתי היסודי עמד על 24.3 לעומת 25.2 תלמידים בממוצע בכיתה מעורבת, כשבשנת 2012 הפער היה אפילו קטן עוד יותר: 24.4 לעומת 25 תלמידים. על אף הפער הקטן, ההפרדה עדיין יוצרת עלויות כספיות לא-מבוטלות של עשרות מיליוני שקלים בשנה וזאת בשל סיבות שונות שהמרכזית שבהן היא השיעור הגבוה משמעותית של כיתות לא-תקניות (כיתות שבהן לומדים פחות מ-20 תלמידים) שנוצר בבתי הספר המפרידים כיתות בשל ההפרדה שאינה מאפשרת "לשחק" עם כמות התלמידים בכיתה.

מטרת המחקר: לבחון את השפעתן של שתי סביבות לימודיות שונות: כיתות נפרדות לבנים ולבנות וכיתות מעורבות, על משתנים סביבתיים ואישיותיים, כפי שהיא נתפסת על ידי תלמידים משני המינים.

נבדקים: 178 תלמידי כיתות ה'-ו' בבית-ספר ממלכתי-דתי בעיירת פיתוח. מהם – 75 בנים ו-103 בנות. 112 מהתלמידים למדו בכיתות

נפרדות ו-66 בכיתות מעורבות.// שיטה וכלי מחקר: לתלמידים הועברו שני שאלונים: שאלון דימוי עצמי ושאלון אקלים כיתתי.// מן הממצאים: בכיתות המעורבות תפיסת המורה,
האקלים הלימודי בכיתה וכן הדימוי העצמי נתפסים בצורה חיובית יותר בהשוואה לכיתות הנפרדות. אצל בנות הלומדות בכיתות נפרדות נמצא הדימוי העצמי הלימודי והמוטיבציה ללמידה הנמוכים ביותר מבין הקבוצות.// העבודה בהנחיית ד"ר חנה שחר
את המאמר המלא ניתן למצוא במכון סאלד ובמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר אילן.