השבת בפרשת השבוע נקרא את פרשת וירא, ובה את עקידת יצחק. מתוך העקידה ננסה להתמקד בנקודה המיוחדת של אמון שהיתה לאברהם אבינו בקב"ה, אמון שנגזר מתוך האמונה הגדולה שאברהם היה שרוי בה, וננסה להתבונן ולחפש אותה גם בחיינו.
השבת נתבונן על הדורות בהם נוח חי. דור הפלגה ודור המבול. מה אפיין אותם, ומה אפשר ללמוד מההתנהגות שלהם – כדי לבחור במטרה טובה, שיוצרת דרך חיים נכונה יותר אדם לאדם ולעולם שהקב"ה ברא.
השבת נדבר יחד על החזרה לשגרה. מה עושים עם האור של החגים? איך לא שוכחים את כל החוויות שצברנו עם הכניסה לשגרה השוחקת? איך הופכים את השגרה שלנו למשמעותית?
יונתן גדל בציונות הדתית וניסה להיאחז בתורת הרב קוק, עם השנים התרחק מהיהדות. "הגוף דרש את שלו, הדמות הפנימית התאכזבה, עד לאותו יום כיפורים בהודו. לפתע משהו התעורר. עברו כמה ימי כיפור שבהם לא צמתי, ולפתע קול של פעמון רחוק נשמע בתוכי"
ד"ר אבינועם רוזנק מלמד בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים ומשמש כעמית במכון ון-ליר
שתי מערכות שונות של תפילה – תפילה סגורה ותפילה פתוחה – ניצבות כאפשרויות ממשיות בפני האדם המתפלל: הראשונה מסגרתית, מערכתית וסדורה; השנייה מחפשת אחר הניגון, כוונת הלב והדממה ומשחזרת את התפילה בגן-עדן. השאיפה להכיל את שתיהן יוצרת פרדוקס, ומאירה באור אחר את הפער המתסכל בין הפוטנציאל הרב של התפילה לבין המציאות היום-יומית השוממת. מסה
הרב אביעד סנדרס הוא ר"מ בישיבת-ההסדר פתח-תקווה וחבר בבית-המדרש המחשבתי של 'בית הלל'
מהו החיבור הקיים בין יהדות ארצות-הברית ליהדות מדינת ישראל? האם יש הבדל מהותי בין שתי הקבוצות? האם חשוב לשמור על הזיקה ליהדות ארצות-הברית והאם באמת צריך אותה? אביעד סנדרס שהה בארצות-הברית בשנים האחרונות, וחזר עם תובנות על אודות מערכת היחסים הקיימת עם יהדות ארצות-הברית – ועל אודות זו הצריכה להתקיים. וכן, אנחנו צריכים אותם לא פחות, וזה לא ממש קשור לכסף
הרב אורי שרקי, יליד אלגי'ריה ובוגר ישיבת "מרכז הרב", הוא אחד הדמויות הבולטות והמרתקות
במכון מאיר ובארגון "ראש יהודי". בראיון עמו הוא עומד על התכונות
הייחודיות של העולם המזרחי ומתאר את הדחקתו בתוך הציונות הדתית. ככלים להשבת
המסורות המזרחיות למקומן הוא מציע את בית הכנסת והקהילה, במקום את דרך ההשטחה
התרבותית והפוליטית שנוקטת כיום ש"ס.
הציבור הדתי מתחלק היום לשני סוגי קהילות: קהילות המעמידות במרכזן את סמכות ההלכה והרב, וקהילות המורכבות מאוסף אינדיבידואלים המחפשים יחד את דרכם הרוחנית. שורש ההבדל בין שתי הקהילות נעוץ בתורתם של שני ההוגים הגדולים של הציונות הדתית: הרב קוק והרב סולובייצ'יק
גדולתו של הרב קוק הייתה ביכולתו לזהות במתרחש סביבו – בעיקר ברוחות המודרנה ובתנועה הציונית
– הופעה של אור דתי חדש. מפעלו ההגותי של הרב שג"ר ז"ל, שהעניק פרשנות
דתית עמוקה לתופעות הפוסטמודרניות העכשוויות, הנו במובנים רבים המשך של דרך רוחנית
זו. בדברים שלהלן עומד הרב שג"ר על המתחים הפנימיים ביחס היהודי לארץ
ולמדינה, ומציע את המשך דרכו היצירתית של הרב קוק כהתמודדות עם מתחים אלו.
מדינה יהודית – סתירה ואוטופיה
הרב שג"ר
למקרא דבריו של ידידי הטוב אביה הכהן אני נוכח לדעת, לצערי, שלא זו בלבד שלא הובנתי
נכון אלא שגם יוחסו לי כוונות מוטעות.
ראו את הגיליון בקבצי PDF. כאן
