המקווה, שלו מוקדש הגיליון שלפניכם, הוא בראש ובראשונה מקום היטהרות. טהרה היא תהליך של התחדשות, של עזיבת הלכלוך הגופני והרוחני וצמיחה למעלה, אל עבר שיאים והישגים חדשים. אחד הפרויקטים החשובים שהתנועה עוסקת בהם בשנים האחרונות מכוון ליעד דומה. אנו מנסים למשוך לתנועה – לרעיונותיה ולפעילות בה – את הדור הצעיר. בימים אלה אנו מסיימים עוד […]
שגית דרעי, עורכת דין במקצועה ופעילה חברתית, נשואה ואם לשניים. גרה בבית שמש
***************
שגית דרעי גדלה בבית של יוצאי מרוקו, שבו המקווה היה נוכח בשיח היומיומי ובחיי הקהילה והמשפחה – בסיוע לאמא בדרכה לטבול, בחגיגת הטבילה הראשונה של הכלה, ובשיחות הנשים בשבת בבוקר. על חוויית מקווה שאין בה קונפליקט – רק תום וגעגוע
חגית רודריגז גארסיא היא עו"ס בקופת חולים כללית, יועצת לחיי אישות ומחנכת לבריאות מינית. נמצאת בשלבי סיום של כתיבת עבודת הדוקטורט שלה בנושא "החוויה הפנימית של טהרת המשפחה בקרב נשים דתיות לאומיות מדורות שונים".
********************
מיכל פרינס היא דוקטורנטית בחוג למגדר באוניברסיטת בר אילן ומנכ"לית מרכז יה"ל לייעוץ ולהדרכה לחיי אישות
*******
ליל הטבילה וחידוש הקשר האינטימי נצבע בדרך כלל בצבעים אידיליים, שמתארים אותו כ'ליל כלולות מחודש'. אך המציאות מורכבת הרבה יותר, וזוגות רבים חווים קושי סביב הטבילה ויחסי האישות. על הקשר בין הטבילה החודשית לבין יחסי האישות, ועל הצורך לעצב ליל טבילה שיכבד את רצונותיהם של בני הזוג
קרן חדד-טאוב מנהלת את קבוצת 'אדוות – נשים מדברות על המקווה', המקדמת את זכויותיהן של הטובלות והבלניות
*******
באמצעות הכשרה מתאימה, נהלים ברורים ותנאי עבודה טובים יותר, הבלניות יכולות להפוך לסוכנות תיווך של מצוות הטבילה, ולסייע לנשים רבות בבואן לטבול
הרב ד"ר בנימין לאו הוא רב בית הכנסת רמב"ן בירושלים; הרבנית נועה לאו היא מרכזת תכנית יועצות ההלכה במדרשת נשמת
*******
את החיכוכים שבין הטובלות לבין הבלניות יש לפתור לא באמצעות סנקציות ואזהרות כלפי הבלניות, אלא בגיבוש מדיניות הלכתית שתגדיר את תפקידן ומעמדן. במקרים מסוימים ניתן לטבול בים או במעיין, ללא השגחה של בלנית. עיון הלכתי
בתוך המים של המקווה השארתי איזה שמונים קילו של פחדים, חששות ועצבות. טבלתי שבע פעמים. שלוש טבילות. ברכה. ועוד ארבע. מתחת למים ביקשתי לצאת חדשה. עם אומץ. עם כוח. ביקשתי להטביע שם את כל הרע שבי. ודאי שלא הכול טבע שם. אבל כשיצאתי הרגשתי קלה. רגועה רוגע לא שלי. כמעט מטושטשת. אני מסתכלת על עצמי […]
בעקבות מאמרו של ד"ר דניאל רוזנק
"ההלכה והלכות נידה – מצוי ורצוי" (דעות 32, סיוון תשס"ז)
אפשר לקרא את המאמר בקובץ הPDF של הגיליון. לחץ כאן.
תוכנית יועצות לענייני טהרת משפחה
על דמותה של האורתודוקסיה בדורנו מתקיים לאחרונה דיון ער מעל דפים אלה. אין חולק על כך שאנו עדים לתמורות ולשינויים רבי משמעות בכל רבדיה של האורתודוקסיה, הן החרדית והן הציונית דתית. הדעות חלוקות באשר לגבולותיה של ההגדרה למונח "אורתודוקסיה", אך השאלה היא האם יש טעם להתמיד במאמצים של ניסוח כדי להכניס אל גידרה של האורתודוקסיה את כל התופעות החדשות ואת כל צורות ההתנהגות של אלה הרואים עצמם כאורתודוקסים?
ברצוני להציג גישה אחרת, הבאה מהשטח, ומתייחסת לאחד החידושים המשמעותיים בעולמה של האורתודוקסיה, והוא הסמכתן של נשים להיות "יועצות לעניני טהרת המשפחה". הסמכה זו ניתנה לנשים אלה, ואני בתוכן, על ידי רבנים אורתודוקסים לכל הדעות, המוכרים כסמכות לעניני פסיקת הלכה וכראשי מוסדות תורניים מובהקים.
