ראיון עם ענת צוריה
ענת צוריה יוצרת ובימאית, ביימה בין השאר את הסרט "מקודשת" העוסק בקשייהן של מסורבות הגט. נפגשנו איתה לקראת חג הפסח, הוא חג החירות, במטרה לברר האם גם אחרי יציאת מצרים אפשר לדבר על שחרור וחופש.
ענת צוריה יוצרת ובימאית, ביימה בין השאר את הסרט "מקודשת" העוסק בקשייהן של מסורבות הגט. נפגשנו איתה לקראת חג הפסח, הוא חג החירות, במטרה לברר האם גם אחרי יציאת מצרים אפשר לדבר על שחרור וחופש.
בעקבות פורים המתקרב ובא, ביקשנו לשוחח עם הרב אוהד על זיקתו לעולם המשחק, על תחפושות, זהות ויצירה דתית.
רוני שויקה, יליד 1966, מתגורר בירושלים. מחבר הספר 'שיר חדש – דרשות על יצירות רוק ישראליות' (כרמל תשע"א)
עולמו של המוזיקאי גבריאל בלחסן ז"ל, שהיה חולה במאניה-דפרסיה, היה עולם של תוהו. בתוך עולם זה, הוא ביקש למצוא מעט חמלה. במחלתו, בשפיותו ובטירופו, באמונתו כמו בכפירתו, עם כיפה או בלעדיה, הוא היה אדם אחד, ובכל יצירתו, הוא עסק באלוהים באובססיות שאין דוגמה לה.
על יצירתו הסוערת והמוטרפת של מי שסירב לאכול מן התבואה המשוגעת
ר' נחמן מברסלב העמיק בתורותיו בעולם הניגון, במשמעויות העמוקות הטמונות בנגינה ובעבודה הרוחנית הנדרשת מהמנגן כדי להיות "מנגן כשר". הרב איתמר אלדר ואביתר בנאי במסע בין שירים ותורות אל המקום העמוק, הנקי והמכוון שממנו נובעת המוזיקה
קירקגור, הרמב"ם, לייבוביץ', שופנהאואר ור' נחמן מברסלב הם חלק מהדמויות שליוו את מסע החיפושים האישי שלי לתוך העולם הדתי. במרכזו של המסע עמד היחס שבין עולם המוזיקה והאסתטיקה ובין העולם הדתי; הסתירה בין השניים התחלפה בהשלמה, ולאחר מכן הפכה לחיבור עמוק
פרופ' היידו, העומד במרכז העשייה המוזיקלית בארץ, חוקר, יוצר ומלמד מוזיקה בישראל כבר ארבעים שנה. בשיחה איתו הוא מדבר על המסע האישי והמוזיקלי בעקבות היהדות, על הטוב והרע במה שמתכנה היום "מוזיקה יהודית", ועל החברה הישראלית, שמוכנה סוף-סוף לשמוע קולות חדשים-ישנים
באמנות היהודית המקומית אפשר לזהות מגמה מעניינת של עירוב בין דימויים חזותיים ובין מוזיקה מעולם השירה והפיוט המסורתי. שילוב קול ומוזיקה ביצירת האמנות העכשווית חיוני להיותה שיח דתי קריאטיבי, שכן ביסוד הפולחן היהודי העכשווי עומדים מלל הפה, שיח השפתיים, הניגון והשירה
העת הזאת עושה חסד עם המוזיקה היהודית: היא מתמרקת, מתחדשת ונחשפת מחדש לקהלים חדשים וישנים. השינוי הזה קשור לתמורות שקרו בציבור הדתי עצמו; המוזיקה משמשת להן נייר לקסמוס ומשקפת את ההתחדשות העמוקה שחלה בחברה הדתית
ה"נוסח", נעימת התפילה המסורתית, הולך ונעלם מבתי הכנסת, ואת מקומו תופסת שירת הקהל המשותפת. אך ל"נוסח" מאפיינים ייחודיים הפותחים בפני האדם נתיב ייחודי לתפילתו, ולהתמעטותו ישנם חסרונות רבים. מדוע אנו נסים מן ה"נוסח"?
האמנות היהודית בת זמננו ממעטת לעסוק בגוף ובעירומו; השיח היהודי-הדתי מסרב לאמץ את התפיסה המערבית שבה הגוף והעירום הם לב לבה של האמנות. עם זאת, שינוי משמעותי בתחום זה התרחש במקביל להתקבלותו של השיח הפמיניסטי. מבחינה זו, המהפכה הפמיניסטית והיחס אל הגוף באמנות היהודית קשורים זה לזה באופן הדוק
טליה פרלשטיין ורונן יצחקי הם דמויות מפתח בשינוי שחל בציבור הדתי ביחס לתנועה ולמחול: שניהם עומדים בראש מסלולים מובילים ללימוד מחול בציבור הדתי, לנשים (טליה) ולגברים (רונן). מיכל זכות שוחחה איתם על הפירות שצומחים מן המפגש בין נשים וגברים דתיים ובין גופם