בעלי התפקידים הבכירים בשירות הציבורי תופסים מקום מרכזי בפרשתנו, וראשי התיבות שלהם משכ"ן: מלך, שופט-שוטר, כהן, נביא. כשהם פועלים באופן אידיאלי הם עשויים לתרום רבות להשראת שכינה בישראל. חוט אחד שוזר את דרישותיה של התורה מכל שדרת המנהיגות הזו, והוא התביעה לשמש מופת מוסרי, ולהציב דגם של התנהגות שמרכיביו הם צדק וענווה, כפיפות לשליחות ויראת שמים.
חג שבועות, כמו סוכות ופסח משלב בתוכו חג חקלאי (חג הקציר והביכורים) וחג היסטורי (חג מתן תורה) ובמפגש שבין השניים מונחת מגילת רות, המתרחשת בעונת השנה הזו ומספרת את סיפורה של רות המואביה רבת החסד, אל לב ההיסטוריה היהודית כסבתו הגדולה של דוד המלך.
לפניכם מקבץ של ארבעה מאמרים העוסקים בדרכים שונות במפגש בין התורה והחיים, היחס לגרים, מנהיגות, דרך ארץ ועוד.
מנהיגות דורשת איזון נכון בין ענווה לתקיפות ובין ביטול עצמי לסמכותיות בלתי מתפשרת. המצב האידיאלי הוא שמנהיגים יצטיינו במידת הענווה בחייהם האישיים, אך יתאפיינו בתקיפות בפעילותם הציבורית, בה עליהם לייצג את שולחיהם ולממש את העקרונות שלמענם הם נבחרו.
העין הרעה או הטובה היא הנקודה האריכמדית במידותיהם של אברהם מכאן ובלעם מכאן. להבנתי משמעותו של מושג זה מתייחסת למידה יסודית יותר, שעניינה אופן ההסתכלות של האדם על המציאות ועל הסביבה האנושית.
אך האדם לא אמור להיות בעל עין טובה בלבד. יש לנו שתי עיניים, ובאופן מטפורי הדבר רומז שיש להפעיל שני סוגים של הסתכלות על המציאות: העין הטובה כדי לראות את הטוב ולחפש כיצד ניתן להיטיב, והשניה כדי לזהות את הרע, להיזהר מפניו ולמצוא דרכים להיאבק בו.
מנהיגים דגולים רבים התאפיינו בצעירותם בלהט ובנחישות לפעול למען הצדק באופן מהיר וישיר וניחנו באצבע קלה על ההדק, ואילו בבגרותם התמתנו וידעו לשקול כל תגובה בכובד ראש.
צעירים רוצים לתקן את העולם, והם בטוחים שרק הדרך האחת בה הם דוגלים יכולה לעשות זאת. כשמתבגרים, נחשפים למורכבות שבמציאות, ויחד איתה מבינים את הצורך באיפוק ובסובלנות.
השם משה ניתן למשה רבנו על-ידי בת פרעה, ולדעת חוקרי מצרים העתיקה היה זה שם מצרי (מוסה). אולם השם משה דבק במשה האיש, משום שהוא התאים לו מאוד. משה לא רק נמשה מן המים, אלא גם ובעיקר משה את עם ישראל והעלה אותם מים היגון והעבדות אל החירות הלאומית והדתית. ברצוני להציע שהשם משה מתמצת גם את שלוש התכונות שהפכו אותו למנהיג הגדול מכולם: מ' – מוסריות, ש' – שליחות, ה' – הקרבה. הגדרת המטרה האמתית של האותות והמופתים במצרים חוזרת ונאמרת בתורה שוב ושוב: להוכיח לפרעה ולכל מצרים שה' הוא האלהים.
חכמי ישראל ודייניו בדורות עברו נזקקו לחיזוקים כדי שידאגו גם לעצמם. כיום עולה לעיתים חשש שקברניטי הציבור דואגים רק לעצמם. זהו כמובן חשש מוגזם, ואין ספק שרוב השופטים והמנהיגים בישראל רואים את טובת הציבור לנגד עיניהם, ועושים עבודתם נאמנה. עם זאת, הקריטריונים למינוי דיינים שעולים מפרשתנו מציבים רף גבוה של ציפיות שעלינו לשאוף אליהן.
העם רוצה מנהיגות נקיה, כמו לחם הפנים, שריחה טוב כריח הקטורת. הוא דורש מנהיגים ללא רבב שמבצעים את תפקידם ביושרה ובהגינות, בשקיפות ובמסירות. תביעה זו חזקה עשרת מונים בחברה הדמוקרטית של זמננו, בה כולם שווים בפני החוק, וכל מנהיג ואיש ציבור נתון לשיפוט וביקורת ציבורית.
אמש ראינו דוגמה חיה למה שהתנהגות ברוטלית יכולה לגרום. רבנים, יש לכם אחריות – אל תגררו אחרי ההמון הזועם ואל תקראו לאלימות, אל תסיתו לעבור על חוקי המדינה ואל תוסיפו את קולכם להגברת הפחד והשנאה. קיראו לשמירת החוק, השמיעו צפירות הרגעה, ביטחון ותקווה
פורום מנהיגות חינוכית דתית התנהל במשך ארבע שנים (תשס"ט- תשע"ב):
תוכנית "רשות הרבים"- מנהיגות חינוכית דתית- שנה ד' (תשע"ב). לפרטים לחצו כאן!
תוכנית "עוברים לעשייתה"- מנהיגות חינוכית דתית- שנה ג' (תשע"א). לפרטים לחצו כאן!
תוכנית "עוברים לעשייתה" – מנהיגות חינוכית דתית- שנה ב' (תש"ע). לחצו כאן!
תוכנית להעצמת אנשי חינוך – שנה א' (תשס"ט) – לחץ כאן.
ארגון "קולך-פורום נשים דתיות" ו"מרכז דפנה, השתלמויות" מיסודה של התכנית ללימודי מגדר, אוניברסיטת בר-אילן,
מקדמות בצוותא תכנית אשר נועדה להכשיר למנהיגות נשים דתיות ולסייע להן להביא את פוטנציאל המנהיגות שבהן מן הכח אל הפועל.
תשובה ל"ציוני דתי".
שאלה:
אני שמאמין בערכי הציונות הדתית, גיליתי שכל המנהיגים שלנו נטשו את הערכים הללו. רב גדול שאותו הכרתי טעה וכתב מאמר הלכתי שנחשב ממש לפסק רפורמי. פוליטיקאי שלטובתו הצבעתי התברר כחסר מעש, אלוף בצה"ל שאותו הערכתי, טעה ועשה פשעים נגד ההתיישבות ועכשיו התברר לי שאפילו הרב הצבאי הראשי אותו הערצתי, הוא חסר עמוד שדרה.
המנהיגים הגדולים
מנהיגים ותנועות ביהדות מזרח אירופה בעת החדשה
מרצה: פרופ' (אמריטוס) עמנואל אטקס
מי היו המנהיגים הגדולים במזרח אירופה בעת החדשה? מה היו תפיסותיהם?
על מנהיגים והנהגה ועל כוחו של היחיד לחולל שינוי.
מפגש ראשון: רבי ישראל בעל שם טוב וראשית החסידות
רביעי | טז בטבת | 11.1 | 19:30
מפגש שני: רבי שניאור זלמן מלאדי וחסידות חב"ד
רביעי | כג בטבת | 18.1 | 19:30
מפגש שלישי: רבי חיים מוולוז'ין וישיבות ליטא
רביעי | א בשבט | 25.1 | 19:30
מפגש רביעי: רבי ישראל סלנטר ותנועת המוסר
רביעי | ח בשבט | 1.2 | 19:30
מפגש חמישי: רבי יוסף יוזל הורביץ וישיבות נובהרדוק
רביעי | טו בשבט | 8.2 | 19:30
בית אבי חי, המלך ג'ורג' 44, ירושלים
טל': 02-6215900
יוסי סופר הוא איש חינוך. עסק בחינוך ובהוראה בישיבות תיכוניות ובמקיפים דתיים. שימש כראש ישיבת בני עקיבא בנתניה. בוגר בית ספר מנדל למנהיגות חינוכית. תואר שני בלימודי יהדות. בן 45. מתגורר במודיעין, נשוי להדר, ואב לשלושה. מנחה מורים בעמותת YRF להתחדשות בחינוך.
יוסי עוסק בהתמודדות של ציבור דתי עם האתגרים שמציבה התקופה הנוכחית, מתוך מחויבות עמוקה להלכה.
דרורית ווייס היא מנחת קבוצות מנוסה, בוגרת תואר שני בספרות עברית מטעם אוניברסיטת בן גוריון בנגב. מרצה לתנ"ך וספרות, מנחת קבוצות וסדנאות .מתמחה בשירה מודרנית ובסוגיות מן המדרש והתלמוד.
תושבת קיבוץ סעד.
ח"כ אורי אורבך נתן סקירה כללית על אתגרי הציונות הדתית מנקודת מבטו. זה היה השלב שבו הקבוצה מחפשת את המשותף בין חבריה, והרצאתו התאימה לכך.
הרב יהושע שפירא והרב ישראל סמט הציגו שתי עמדות קוטביות כמעט ביחס לזרמים בציונות הדתית. הרב שפירא הצהיר על כך שהוא פוסל אנשים שעוברים לדעתו את הגבול, ואילו הרב ישראל סמט הדגיש את הסכנה שבאידיאולוגיה מסתגרת. רבים מהעמיתים מצאו את עצמם מזדהים עם שני הקצוות.
הרבנית ענבל מלמד וחנה קהת התייחסו למקומן של נשים בחברה. הרבנית מלמד תיארה את החברה בהר ברכה, ואת מרכזיותה של המשפחה ולא את השיוויון בין המינים. חנה קהת הציגה את פועלה העשיר ואת פעילות "קולך", ואת תרומתו למעמד האישה בקהילה הדתית.
הסיור בירוחם הוקדש לשאלת המזרחיות והקשרים שבינה לבין הציונות הדתית. נפגשנו עם ראש המועצה מר מיכאל ביטון ועם אחיו מר דוד ביטון. אליישיב רייכנר, בוגר מחזור ב' של רשות רבים, ערך לנו סיור, וביקרנו בבית הספר שבו משמש ארז אוחיון, גם הוא בוגר מחזור ב', כסגן מנהל. ראינו קהילה מיוחדת הנאבקת על האחדות, ומזרחיות גאה המבקשת לה מקום ולגיטימציה לשמר את זהותה המיוחדת.
הרב רונצקי הציג את מה שהעמיתים כינו "המיין סטרים" הדתי-לאומי, והוא התחבב על כולם. מלכה פיוטרקובסקי דיברה על נשים כשותפות במשא ומתן ההלכתי, ועל ההשפעה החיובית שיכולה להיות לתופעה כזו. כמו כן היא הציגה את דעתה בנוגע למניעת היריון במקרים מסוימים.
הסיור השני הוקדש להיכרות עם תל אביב. ביקרנו בישיבה החילונית – בינה, בקהילת "יקר" שם נפגשנו לשיחה עם הרב יהושע אנגלמן, נפגשנו עם חברי הגרעין התורני ביפו, והכרנו את נושא העובדים הזרים דרך מדרשת תורה ועבודה. אחד העמיתים הודיע שלא יגיע לסיור בגלל שהוא מתקיים בתל אביב, שהוכרזה לעיר הנוחה ביותר להומאים ולסביות…
ביקור של חברי ארגון שוב"ל שתוכנן להתקיים בוטל בגלל שהעמיתים טענו שאין זה בראש סדר העדיפויות שלהם.
הרב בני לאו דיבר על הציונות הדתית כיום לאור תהליכים שקרו בעשורים האחרונים, וקרא למיקוד בתחומים חברתיים.
המשורר אליעז כהן, בוגר מחזור א' של "רשות רבים" הנחה את העמיתים לכתיבה יוצרת לאור החוויות של מפגשי בית המדרש.
את מפגש הסיום ערכנו בבית העמיתה אסתר עקיבא ביישוב אלון מורה. קיימנו סיור באזור, ונפרדנו בתחושה שהקשר בין העמיתים הוא עמוק ומשמעותי.
שבת עמיתים: העמיתים ארגנו שבת משותפת, בסיוע מרכז יעקב הרצוג. לשבת הגיעו רוב העמיתים, יחד עם בני זוגם וילדיהם. השבת תרמה להעמקת ההיכרות ההדדית, להחלפת דעות, לחידוד עמדות ולחיזוק הקשר הבין אישי שבין העמיתים.
|
|
ת. עברי |
ת. לועזי |
נושא |
מרצה |
|
|
כ"ח תשרי תשע"ב |
26.10.11 |
היכרות |
ח"כ אורי אורבך |
|
|
י"ב מרחשוון |
9.11.11 |
ציונות דתית – חרדיות לאומית ואורתודוכסיה מודרנית |
הרב יהושע שפירא |
|
|
כ"ו מרחשוון |
23.11.11 |
הרב ישראל סמט |
|
|
|
י"א כסלו |
7.12.11 |
מקומן של נשים בעולם ההלכתי |
ענבל מלמד |
|
|
ט' טבת |
4.1.12 |
ירוחם – מיקוד במזרחיות ומסורתיות והקשר אל ציונות דתית. |
|
|
|
כ"ג טבת |
18.1.12 |
מקומן של נשים בעולם ההלכתי |
חנה קהת |
|
|
ח' שבט |
1.2.12 |
משפחה ואלטרנטיבות אחרות |
הרב רונצקי |
|
|
כ"ב שבט |
15.2.12 |
מלכה פיוטרקובסקי 14.00-16.00 |
|
|
|
ו' אדר |
29.2.12 |
תל אביב – ביקור בקהילות שונות: הישיבה החילונית, הגרעין התורני ביפו, קהילת יקר, סוגיית העובדים הזרים. |
|
|
|
כ' אדר |
14.3.12 |
מקומה של הציונות הדתית במדינת ישראל |
9.45-11.45 הרב בני לאו
|
|
|
ה' ניסן |
28.3.12 |
אליעז כהן |
כתיבה אינטואיטיבית |
|
|
כ"ו ניסן |
18.4.12 |
ייסוד בית הלל – יוזמה למנהיגות דתית אחרת |
הרב נהוראי |
|
|
י' באייר |
2.5.12 |
מפגש סיכום |
|
|
|
|
קולות מן השטח:
השנה במיוחד עלה הקושי של עמיתים לקבל דעות המנוגדות משמעותית לדעתם, והנושא חלק ניכר מן הדיון.
במשוב שערכנו, העמיתים דיווחו על רמת עניין גבוהה מאוד, ועל השפעה שיש לפגישות אלו על עולמם האישי. ציטוטים מתוך המשובים:
"פעמים רבות, אדם חושב שהוא מכיר את האחר. המפגש הבלתי אמצעי עם הדמויות השונות, מראה לך עד כמה הדברים מורכבים יותר, ומלמדת אותך להיות מתון יותר בעמדותיך הנחרצות, ופתוח להקשבה לאחר."
"למדתי שוב להכיר ולכבד אנשים השונים ממני בסגנון הדתי ובהשקפות. לחשוב שוב על עמדותיי ולחדד כמה מהם. להיפתח לעוד תחומים שהיו די זרים לי עד כה."
"היה לי מאוד משמעותי לשמוע ביוגרפיות רוחניות של העמיתים ושל חלק מהמרצים. אני מרגישה כי דבר זה גרם לי להבין טוב יותר מהיכן מתגבשות דעות מסוימות. המפגש האנושי, בקבוצה קטנה, איפשר לי לשמוע ממקום אחר דמויות שלרוב לא מתאפשר לשמוע מהם את הפן האישי אלא רק את דעותיהם, לפעמים המכעיסות, על הציונות הדתית. פעמים ראיתי עד כמה אני לא מכירה בעומק את הזרמים השונים בתוך הציונות דתית. בימ"ד גורם לי להסתכלות רחבה יותר על תהליכים בחברה הישראלית, ובחברה הדתית בפרט. "
"למדתי ממש על קיומן של קבוצות איכות שונות בחברה הדתית לאומית, התעוררו בי שאלות על עצמי, על דרכי, על הבחירות שלי ומה הפך אותי למה שאני והאם אני מרוצה מהתוצאה. והמסקנה הגדולה ביותר היא שחובה אלינו כחברה ליצור מפגשים קבועים של בעלי התפיסות השונות, וכן על החובה שאנשי ציבור וחינוך ישבו במפגשים שכאלו בכדי לבנות אצלם את יכולת ההקשבה. בעקבות הסדנא האחרונה, אני מבין כי רק מפגש בין אישי קבוע יאפשר הקשבה אמיתית שלא חושבת כל הזמן על איך לענות אלא על להקשיב לאחר ולנסות לקחת ממנו משהו."
"הדבר המדהים ביותר זה הביוגרפיה האישית – זה מדהים עד כמה תחנות שנות בחיים שלנו משפיעות על חיינו ומביאות אותנו להבין היכן אנו נמצאים (נכתב תוך כדי הכנת הביוגרפיה האישית)".
"כל האורחים שהגיעו הותירו את רישומם בי. כולם! המפגשים עם הרבנית מלמד, ועם חנה קהת, טלטלו אותי. כל אחד מהם מסיבה אחרת."
תחושות מצד המנחים
הייתה לנו השנה קבוצה צעירה מעט יותר, וקצת פחות מנוסה. בכל זאת, שנינו מרגישים שהקבוצה הזו מעניינת לא פחות מהקבוצות הקודמות ומאתגרת אולי אף יותר. הפערים האידיאולוגים בין העמיתים, האיזון בין שמרנות לבין פתיחות, כל אלה יוצרים תהליכים מרתקים המאתגרים אותנו כבני אדם וכמנחים
שיתוף הפעולה בינינו מצוין, ואנחנו משקיעים שעות רבות של חשיבה משותפת לתכנון כל מפגש.
יום העיון השני של מחזור ב' של עוברים לעשייתה התקיים באכסניית רבין בירושלים.
יום העיון התחיל בלמידת עמיתים ארוכה שמטרתה היתה הצגת הפרוייקט של כל אחד מהמשתתפים.
הלמידה המשותפת היתה מרתקת כל אחד הציג את הבחירות וההתלבטויות שלו לגבי הפרוייקט והמשתתפים האחרים שיתפו ע"י מתן הערות ונקודות מבט חדשות.
לסיכום הערב הועברה יחידה ע"י יוסי סופר שלמדה את המשתתפים על לוח הגאנט ככלי בניהול פרויקטים.
תוכנית שלנו למנהיגות חינוכית דתית מתמזגת השנה יחד עם בית מדרש 'רשות-רבים' – מפגש של עולמות דתיים.
התוכנית מיועדת לאנשי ולנשות חינוך, למנהיגות ולמנהיגים חברתיים/יות, אשר ברצונם להתמודד עם הקיטוב ועם החומות הפנימיות שבציבור הדתי-לאומי.
דנו בסוגיות מרכזיות המעסיקות אותנו כציבור דתי לאומי וכיחידים, וניסינו להבין את נקודות המוצא השונות ונלמד לקבל מהן את הטוב והראוי. בין השאר נעסוק ביחס למדינת ישראל, במעמד האישה בחברה הדתית, ובמקומה של ההלכה במאה ה-21.
בתכנית 14 מפגשים לאורך השנה, הכוללים לימוד, סדנאות וסיורים, והיא מזכה את העמיתים במלגה. מחזור ג' התחיל לפעול במרחשוון תשע"ב, אוקטובר 2011.
לקראת שנת תשע"ג, אנו מזמינים גברים ונשים בגילאי 42-30 מן הציבור הציוני-דתי, בעלי כישורי מנהיגות בתחומים של חינוך, חברה וקהילה, הפתוחים להידברות, להגיש את מועמדותם לבית המדרש.
קול קורא לשולחן עגול לבוגרי מנדל ולאנשי רוח וחינוך:
פיתוח מנהיגות רוחנית – דתית
מנהיגות דתית ורוחנית מובילה תהליכים חברתיים בעלי משמעות רבה בעולם. במקביל לתהליכי החילון גוברות והולכות התנועות הרוחניות, לצד התגברות הפונדמנטליזם הדתי. מאחורי כתות, תנועות וקבוצות דתיות נמצאת המנהיגות הרוחנית. במדינת ישראל בה אין הפרדה בין דת למדינה שאלת הכשרתה של המנהיגות הרוחנית – דתית, רלוונטית לא רק לקהילותיהם של אותם מנהיגים אלא לכלל החברה בת ימינו.
כדוגמא לדילמות בתחום המנהיגות הדתית ניתן לראות את הכשרת הרבנים במדינת ישראל. בישראל כיום מתקיימת הכשרה רשמית של רבנים אורתודוכסים ואין בה ייצוג נשי. היא כוללת רק גברים, בוגרי ישיבות. כמו כן יש בה לימוד היבטים הלכתיים בלבד. תחומים רבים אחרים חסרים בה: ידע חברתי וקהילתי מורחב, הקניית ערכים ליברליים והומניסטיים, כגון, זכויות אדם, חירות אישית, שוויון, דמוקרטיה וצדק חברתי וכן אין דרישה מהמנהיגות הרוחנית לעבור תהליך של העצמה והתפתחות אישית.
כיום ישנם מודלים מפותחים לפיתוח מנהיגות ולהתמודדות עם אתגר הצמחת מנהיג, פיתוח אישיותו, הקניית ידע, כישורי הנהגה ושכלול היכולת להגשים חזון. מודלים אלו אינם באים לידי ביטוי מול המנהיגות הדתית רוחנית. נוכח מציאות שהולכת ומשתנה מבחינה רוחנית, מגדרית וחברתית, נדרשת חשיבה מחדש, מעמיקה מקיפה ומורכבת על הדרך הנכונה לפתח את המנהיגות הרוחנית והדתית של הדור הבא.
השולחן העגול מהווה במה לבוגרים לחקור נושא הנמצא במרכז סדר היום הציבורי ולבחון אותו מנקודת מבטם ותורמים לפיתוח הקהילה המנדלית וביסוסה כקהילה לומדת משמעותית המזהה צרכים ויוזמת פתרונות. השולחנות העגולים הם אמצעי להשפעה בהתוויית מדיניות חינוכית בישראל בנושאים הנמצאים על סדר היום החינוכי- ציבורי מתוך הבנה שהעמיתים ובוגרי מנדל מחזיקים בידע ובפרספקטיבה ייחודיים שבהם אלמנטים של פרקטיקה ותיאוריה.
את השולחן העגול ירכזו ד"ר חנה קהת, בוגרת מחזור א' בביה"ס למנהיגות חינוכית והרב שמואל סלוטקי, עמית מחזור י"ח בביה"ס למנהיגות חינוכית.
יחידת בוגרי מנדל מזמינה את בוגרי ומסיימי תכניות מנדל להצטרף לשולחן עגול ולדון במהלך השנה בשאלות היסוד הנוגעות למנהיגות הדתית- רוחנית.
המפגש הראשון של השולחן העגול יהיה בכותרת: מנהיגות דתית – רוחנית: הדילמות הגדולות. המפגש יתקיים ביום רביעי, 20 באוקטובר 2010, בשעה 18:00, בקומה 4 ביחידת בוגרי מנדל.
את המפגש יפתחו: פרופ' רחל אליאור, פרופ' טובה כהן, פרופ' פאדל מנסור- מראשי העדה הדרוזית והרב יובל שרלו.
לבקשה להצטרף למפגש זה אנא שלחו דוא"ל לרעות אונא צמרת מיחידת בוגרי מנדל בכתובת: reutuna@mli.org.il.
בברכה,
צוות יחידת בוגרי מנדל
יום עיון מס' 2 תש"ע.
אכסניית רבין , ירושלים
כ' בסיון 2/6
17:15 – 16:00 למידת עמיתים
בהובלת ד"ר דינה פלדמן
17:30 – 17:15 הפסקה
18:15 – 17:30 גיוס כספים, שיווק ויצירת תהודה תקשורתית
בהובלת נעמי לוסון ושמואל שטח
18:30 – 18:15 הפסקה
19:00 – 18:30 הרצאה על מצגות. יוסי סופר
20:30 – 19:00 דיון על יכולת ההכלה של אנשים פלורליסטים
בהובלת יוסי סופר
פרוייקט יח"ד- (יהדות, חברה ודמוקרטיה).
פרוייקט הסברה הסברה באינטרנט לדוברי השפה הרוסית. חיבור יוצאי חבר העמים לנושאים וזהות יהודית מודרנית, בשפתם. לשם חיזוק הידע, יצירת שפה יהודית משותפת וחיזוק הקשר והערבות הדדית עם חלקים אחרים של החברה היהודית/ישראלית. באמצעות בניית אתר תוכן דינאמי בנושאים אלו בשפה הרוסית.
פרוייקט- הלכה לבת – בעידן של תמורות.
רציונאל:קיום ההלכה הוא אחד מהיסודות היהדות. למרות זאת, לימוד ההלכה בבי"ס תיכוניים מודחק לקרן זווית, הן בסגנון הלימוד והן ברלוונטיות שחש התלמיד לנלמד. במקרים קיצוניים חוסר הרלוונטיות מוביל לריחוק מהעולם הדתי.
ההצעה:הפרויקט הוא יצירת יחידת לימוד בהלכה לבגרות לבנות, שמטרתה לקרב את ההלכה חזרה ללומדת.
המטרות:
טיפוח תחושת שייכות וקרבה בין התלמידה להלכה, גם אם היא בוחרת ללכת בזרם הלכתי שאינו מרכזי.
טיפוח ההכרה ברלוונטיות של לימוד ההלכה בזמננו.
מטרה זו תושג הן בתכנים והן בדרך הלימוד. היחידה תתמקד בהלכות רלוונטיות לעולמן של נשים בזמננו. הלמידה תחשוף מגוון של דעות בכל נושא, ובתוכן דעות של פוסקי הלכה שאינן מוכרות. כמו כן היא תעודד דיון עמוק (בניגוד לשינון או להתמצאות) על ההכרעות ההלכתיות.
טיפוח ההכרה בדינמיות של ההלכה, שחיה ופועמת גם היום, ובתפקיד ההלכה כמעצבת את יישומה של התורה בחיי האדם במצבים משתנים.
גישה זו תעודד את לימוד ההלכה כפשוטו, דהיינו – כיצד ההלכה נושמת וחיה? מתוך תקווה שהתלמידה תתקרב ותבין יותר את עולם זה.
פרוייקט "מדברים חינוך".
יצירת מרחב וירטואלי (ואולי בהמשך אף אמיתי) שבו יפגשו מחנכים ומחנכות מהמגזר הדתי, ידונו בסוגיות משותפות, יבררו לבטים ויחליפו רעיונות. מפגש כזה עם עמיתים יחזק את המחנכ/ת ויסייע לו/ה בעבודה החינוכית השוטפת וכן יביא להגברת השיח הקיים בתוך מערכת החינוך הדתית.
פרוייקט מאורות.
העברת סדנאות וימי עיון חוויתיים בנושא מעמד האישה ביהדות לבני נוער וקהלים דתיים שונים במטרה לקדם בקרב הציונות הדתית מודעות בנושא מעמד האישה בחיי הדת, הקהילה והמשפחה היהודית, ולטפח הבנה ותקשורת מכבדת וטובה יותר בין המינים. מנקודת מוצא המכבדת את המסורת היהודית הדתית וההלכתית והמחויבת לה.
פרוייקט ש"ות חינוכי.
יצירת שיח מעמיק ופתוח בענייני הגות וחינוך ברוח דתית-ליברלית באמצעות מענה על סוגיות חינוכיות במסגרת של שו"ת אינטרנטי.
פרוייקט בית המדרש "בינה יתירה".
מטרת בית המדרש היא לשמש כמגדלור רוחני של לימוד תורה מזווית נשית, המאפשר מחשבה פתוחה, שואלת, מבקרת, מחפשת..
לתת מקום גם לדעות המושתקות בדרך כלל בקהילת הלומדים.
בית המדרש הינו " בית חרושת ליראת שמים" בבחינת" ראשית חכמה יראת ה'",יחד עם זאת הוא רוצה לגדל נשים, תלמידות חכם, עוצמתיות המסוגלות לומר את דעתן בנושאים תורניים ואף הלכתיים מתוך הבנה ולימוד.
