מתחתנים? הרב אריה שטרן בצעד מקל בירוקרטיה
הנחיה חדשה של רבה של ירושלים הרב אריה שטרן תקל על הנרשמים לנישואין בביורוקרטיה ותחסוך להם את ההגעה למרכז העיר ובזבוז יום עבודה לצורך אישור רווקות
הנחיה חדשה של רבה של ירושלים הרב אריה שטרן תקל על הנרשמים לנישואין בביורוקרטיה ותחסוך להם את ההגעה למרכז העיר ובזבוז יום עבודה לצורך אישור רווקות
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3885325,00.html
רשמי הנישואים בתל-אביב לא מאפשרים לאשכנזים להתחתן מל"ג בעומר עד שבועות. תנועת "נאמני תורה ועבודה" פנתה לרבנות הראשית: "לאפשר לזוגות להתחתן כדת משה וישראל בחלק השני של הספירה"
שיעור ההתבוללות ונישואי התערובת משתנה בין המדינות השונות באירופה, והוא מושפע משני גורמים עיקריים: מידת יכולת ההתערות של היהודים בחברה הכללית בשל המציאות השונה במדינות השונות, ועוצמת הזהות היהודית של הנוער. על הגורם הראשון לרוב לא נוכל להשפיע, ולפיכך דרך הפעולה המתבקשת היא חיזוק הזהות היהודית, באמצעות חינוך ופעילות קהילתית
בניגוד לדעה הרווחת, נישואי תערובת הם אחת הבעיות הקדומות ביותר של יהדות ארצות הברית. התמורות בשיעורי נישואי התערובת לאורך השנים משקפות שינויים ערכיים וחברתיים שעברו על החברה היהודית, כמו גם על החברה האמריקאית כולה, אך הן מלמדות כי בשורשה של בעיה זו עומד פער ערכי חריף בין ערכי כור ההיתוך האמריקאי וערכי המסורת היהודית. מבט היסטורי על שאלת נישואי התערובת בארצות הברית – ומה יקרה בעתיד?
סוגיית נישואי התערובת היא לא 'עוד אתגר חינוכי'; היא קו פרשת המים שמשנה את כללי המשחק. אימוץ כללי השיח המערבי אינו מאפשר להצדיק את המשך הקיום הנבדל של עם ישראל, ואת ההתנגדות לנישואי תערובת. נרדמנו בשמירה. איבדנו את קרקע הבית, את השפה התרבותית הפרטיקולרית שלנו, ושיכנעו אותנו שזה לא פוליטיקלי קורקט להמשיך ולתחזק בית יהודי מובחן ומחייב. זה הזמן להתעורר
"כשיש הרבה אפשרויות, חתונה דתית היא לא בדיוק הבחירה הראשונה של זוגות הומואים. גם הומואים דתיים רבים בוחרים לא להתחתן בטקס דתי. מדוע התחתנו בטקס דתי? בפשטות: כי רצינו לקדש את הקשר בינינו". בני אלבז מספר על הבחירה להתחתן עם בן זוגו בחתונה דתית, על עיצוב טקס החתונה, ועל האפשרויות הגלומות בטקס שהוא חדש מיסודו
יהדות ארצות הברית מתמודדת עם שיעורים גבוהים של נישואי תערובת, ועם הצורך להגדיר את גבולות הגזרה של הקהילה היהודית. השיח הישראלי מתעלם מסכנת נישואי התערובת, מתוך הנחה שגויה שמדינת ישראל היא ערובה להמשך שימור הזהות היהודית. הפניית העורף לאחד מן האתגרים היהודיים המשמעותיים ביותר כיום, ולשיח האמריקני סביבו, מחמיצה את היכולת ללמוד משהו עמוק על יהדות זמננו
הנישואין והגירושין הם מקרה מבחן לבחינת קריסת היחסים בין דת ומדינה בישראל. חוסר האמון שמביעים ישראלים רבים בממסד הדתי ומעמדן הבעייתי של נשים בבתי הדין קוראים ליצירת מודלים חדשים למיסוד הנישואין והגירושין, וזאת רגע לפני שהקונפליקט מגיע לנקודת רתיחה. יש ליצור הסדר שיאפשר חופש דת ויתיר התערבות מינימלית של המדינה, אך יביא לידי ביטוי את הממד הטקסי של הנישואין, על פי בחירתם של בני הזוג
המציאות הנוכחית, שבה מאות אלפי אזרחים אינם יכולים להינשא במדינת ישראל, מחייבת גיבוש מתווה הלכתי שיסדיר נישואין אזרחיים. חובתה של הנהגה רבנית איננה רק להגיב לבעיות ההווה, אלא גם לצפות את ההתפתחויות הצפויות בעם ישראל בשנים הקרובות, ולהוביל דרך שתהיה בבחינת הרע במיעוטו
דורון (שם בדוי), גרוש ואב לשניים, מספר על המשפחה שהתפרקה, על סעודות שבת עצובות בבית ריק, על החברים הנשואים שלא מצליחים להבין, על תחושת הכישלון ועל הקושי לאזור כוחות ולהתחיל מחדש
"להיות גבר" – מושג שאינני מצליח להבין
ירמי סטביסקי
הרב ירמי סטביסקי הוא מנהל תיכון הימלפרב ירושלים
ייסורי הדיכוטומיה במצב האישי בעקבות החינוך הדו ערכי למיניות צופיה גולדברג-מאלבצופיה גולדברג מאלב הינה מאסטרנטית במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית. מאמר זה הוא חלק מעבודת מחקר רחבה יותר שעורכת הכותבת לשם כתיבת עבודת תזה בהנחייתה של פרופ' תמר אלאור.
נישואים שניים הם החלטה שיש בה מן הטירוף, אך גם אמונה עמוקה באהבה, בזוגיות ובאפשרות לתקן. באמצעות שבע ברכות הנישואים עורכת נטלי לסטרג'ר מסע פרשני אישי מהחתונה הראשונה, דרך הגירושים ועד להקמת הבית השני. בכל שלב בדרך מתגלה מבט אחר על זוגיות ושיתוף ועל מהותם של חיי הנישואים
"חורבנו של המרכז הרוחני של העם והיציאה לגלות הופכים בשירהּ של דליה רביקוביץ למעגל הרחב שמושפע מחורבנו של התא המשפחתי הגרעיני. כשקודש הקודשים הזוגי מופרע ונפרץ, ומקדש הפרט, שהוא הבית, נבקע – גם חיי הכלל לא יוכלו עוד לשמר את האיזון העדין שמאפשר את קיומם".
זוגות רבים בציבור הציוני-דתי מתקשים לפתח מסגרת זוגית ומשפחתית יציבה. בין הגורמים לכך
בולטים שלושה מוקדים של מצוקה: היחס לגוף ולמיניות, דחיית הריון ותכנון המשפחה
ותופעת נישואי הבוסר כדרך התמודדות עם הקושי שבשמירת הלכה. על רבני הציבור ומחנכיו
להתמודד עם סוגיות אלו באופן מעמיק – הן במישור החינוכי והן במישור ההלכתי
להינשא פירושו לנסות ליצור פיסת אינסוף, חתיכה של נצח; לפיכך, להתגרש פירושו לאיים על הדברים הללו, המקנים לנו תחושת ביטחון בסיסית. זה כנראה מקורו של הלחץ שמפעילות החברה והדת – להישאר נשואים כמעט בכל מחיר. ואכן, מי יוכל להעריך את מחירי הכאב אשר משלמים בני זוג וילדיהם המחליטים להתגרש? ומנגד – מהו המחיר של ההחלטה להישאר כמשפחה?
"פעם הייתה התאולוגיה קרובה יותר. היה זמן לתפילות, לשיעורים ולחברותות. ופעם היית יכולה ללכת באמצע הלילה למעיין ולומר דברים לכוונון הנפש, ויכולת לטייל בעולם ולקרוא לו בכל מקום". זוגות צעירים מכירים את ההתמודדות עם הצורך לתרגם את רוחב המחיה הרוחני של הרווקות למרחב חדש לגמרי לאחר הנישואים. על אף שלא מדברים על כך, הנוף הרוחני של שבילי הרווקות לא יכול להימחק בקלות
הסדנאות שמציע "בית המדרש להתחדשות" לזוגות נשואים, מבקשות לאפשר העמקה והעשרה של הקשר
בין בני הזוג. יצחק מנדלבאום, המנחה אותן, מספר על השילוב בין בית המדרש ובין העולם
הטיפולי, ומדבר על צמיחה רוחנית כחלק מהזוגיות, על ההשלכות של נישואים בגיל צעיר,
על גירושים ועל בעיית הרווקות המאוחרת
תהום פעורה בין המשפחה המודרנית, המושתתת על חברות, מיניות וזוגיות, ובין העולם המסורתי, המדבר בשפה של ילודה, בעלות ויראה. תוכניות הלימודים לחינוך לחיי משפחה מתעלמות מפער זה ואינן מכינות את התלמידים לאתגרים הכרוכים בהקמת משפחה דתית בעידן המודרני. ארגון "קולך" יזם כתיבת תוכנית לימודים חדשה המנסה לגשר בין העולמות ועוסקת בסוגיות כמו חלוקת התפקידים במשפחה, מיניות, צניעות, תכנון המשפחה, גירושים, ועוד.
יחסו השלילי של הציבור האורתודוקסי המתון לתנועה
הקונסרבטיבית ולתנועה הרפורמית מעורר תמיהה; שהרי למרות קו הגבול ההלכתי המפריד
ביניהם, בסוגיות הערכיות קרובה האורתודוקסיה המתונה הרבה יותר אל התנועות הללו
מאשר לעמדות החרדיות והחרד"ליות.
לאחרונה התקבל בכנסת התיקון לחוק יחסי ממון, ומלבד חשיבותו
עבור נשים רבות, מאפשר תהליך קבלתו בחינה של המצב הנוכחי בתחום יחסי דת ומדינה.
למרבה הצער, יחסים אלה מושתתים כיום על מאבקי כוח ומאופיינים בהתנהלות פוליטית
שטחית. עלינו לפעול לכינונו של שיח מסוג אחר, שעיקרו מפגש אמיתי בין עמדות
מנוגדות. תנאי מקדים לכך הוא יצירת בתי דין מסוג חדש.