עמדתי כלפי מושג הצניעות היא מורכבת, אפשר אף לומר אמביוולנטית: מחד גיסא, אני מחבב מאוד את ערך הצניעות, אולם מאידך גיסא, אינני אוהב לדון בו. נקודת המוצא בדבריי היא שמידת הצניעות היא יקרת ערך וחשובה עבורנו, והיא שייכת לערכי הלבה של המסורת היהודית. יחד עם זאת, קיימת בעייתיות מסוימת שאין להתעלם ממנה, והיא שיישומו של ערך זה תורם לא אחת להנצחת אפלייתן של נשים, השתקתן והדרתן מן המרחב הציבורי, וכי הטיפול בו לוקה לעתים קרובות ביחס לקוי כלפי נשים.
בתום דיון קבעה מועצת הרבנות הראשית כי בעת פסיקת דמי מזונות, על הדיינים להתחשב גם במצבן הכלכלי של האימהות. עם זאת, ההחלטה נתונה לשיקול דעתם של הדיינים. "הגישה הקיימת יוצרת לעתים סרבנות גט ומרחיקה גירושין של בני זוג מסוכסכים"
בין מסיבת סטודנטים פרובוקטיבית לבנות שמקדמות את גאולת ישראל. הרב אביע"ד סנדרס על האיזון שנותנת התורה לתרבות המערב
בין מסיבת סטודנטים פרובוקטיבית לבנות שמקדמות את גאולת ישראל. הרב אביע"ד סנדרס על האיזון שנותנת התורה לתרבות המערב
נהוג לחשוב שהמוסלמים מתקדמים לאט יותר בכל הנוגע למעמד האישה לעומת היהדות. ובכל זאת, לא תמצאו ח"כ יהודי דתי שיגיש הצעת חוק שמאפשרת ישיבה של אישה על כס הדיינות. הח"כים הערבים עשו את זה היום.
נהוג לחשוב שהמוסלמים מתקדמים לאט יותר בכל הנוגע למעמד האישה לעומת היהדות. ובכל זאת, לא תמצאו ח"כ יהודי דתי שיגיש הצעת חוק שמאפשרת ישיבה של אישה על כס הדיינות. הח"כים הערבים עשו את זה היום.
במחקר שמתפרסם על רקע פתיחת שנת הלימודים האקדמאית עולה כי פחות דתיים לאומיים לומדים לתארים מתקדמים, ואלו שעושים זאת מתמקדים בעיקר במדעי הרוח, ופחות במדעים מדויקים ובעסקים
אחרי שלטי החוצות והאוטובוסים, נראה כי המעיינות בהרי ירושלים הם המוקד הבא של המאבק בהדרת נשים. טובלים דתיים מבקשים לרחוץ בהם בעירום, ומרחיקים משם את המטיילות, לעיתים באגרסיביות
המסר הכפול שמקבלת בת דתיה מהחברה, הוא "גדול עלייך, לא תצליחי בזה". האם בעולם הערכים שלנו מצויינות היא לא ערך? האם לא ייתכן שהתשובה לבעיית המנהרות נמצאת אצל אחת מהן?
לא באתי לשכנע אתכם להסכים עם תופעת המניינים האורתודוקסים השוויוניים. אני לא מתכחשת להבדלים בין המינים וכשומרת הלכה אני מאמינה בנחיצות ההפרדה בזמן התפילה. עם זאת, באתי לדבר על חינוך בנות למחויבות דתית. חינוך שמתחיל בגיל הרך.
אני לא זוכרת אם הייתי חזנית בגן, וגם אין לי שום תמונה בזיכרון של התנהלות התפילה בכיתות א' ב', מה שאני כן זוכרת זו הרגשה חזקה שאני רוצה להיות כמו אבא. לקחת סידור ביד בערב שבת, ללכת לבית הכנסת ולשבת קרוב לבימה. קרוב לחזן. קרוב לארון הקודש. קרוב לה'. להתפלל את כל התפילה ולחזור איתו הביתה לאמא ואחותי שחיכו שם וערכו בינתיים את שולחן השבת.
ברור שאת מעשיי נאלצתי להפסיק כשקצת גדלתי ואבא הסביר שזה כבר לא מתאים שאשב איתו. מבט אל המחיצה מאחורה הבהיר לי ששם אני לא יושבת וכך הפסקתי לפקוד את בית הכנסת לתקופה ארוכה.
תנועת נאמני תורה ועבודה מברכת את החברים שנבחרו לגוף הבוחר את הרבנים הראשיים לירושלים.
בתנועה הביעו שמחה לראות כי הגוף הבוחר, לראשונה, מורכב גם מנשים רבות – מתחומי עשייה וממגזרים שונים, "שינוי זה נעשה לאור העתירה שהגישה התנועה לבג"ץ באמצעות עו"ד אסף בנמלך, שהובילה לשינוי התקנות בגוף הבוחר, כחלק מפעילות התנועה לבחירת רבנים ע"י הקהילות והציבור כולו".
"אנו מקווים ששינוי זה יוביל בקרוב לבחירת רבנים ראשיים ראויים לירושלים, שיחזקו את מעמדה ושיהיו רלוונטיים לתושבים ולקהילות שבתוכה".
חוקרות המכון לאסטרטגיה ציונית בדקו את מצב המקוואות בישראל בשנים האחרונות. התוצאות: ליקויים תברואתיים חמורים, גבייה שלא כדין ופעילות ללא רישיון עסק
חנן גרינווד,
אב תשע"ד.
נשימה-לעומק הנשיות
תוכנית שנתית העוסקת במפגש בין גוף ונפש.
לפרטים והרשמה:
הדס כהן-0526633409
לפני מספר ימים השתמשו לאור יום ערלי לב באישה- אחותנו, כמו הייתה חפץ.
רבים מהעומדים מסביב ראו ושתקו ולא מיחו.
אנו קבוצת גברים ונשים מרגישים שאסור לשתוק עוד! שהמעשה הוא עוד צעד באובדן צלם האלוהים ופני האדם מהציבוריות הישראלית.
ביום חמישי הקרוב, מוצאי יום העצמות, 26/4/2012 , ד' אייר, בשעה 21:00, נצא מהדופלנריום ונצעד עם לפידים לאורך ימה של תל אביב, עד בחוף בוגרשוב.
בטקס משותף נזדעק ביחד, נעורר את הלבבות, ניקח אחריות אישית וחברתית לצלמה של החברה. נבקש ונתפלל ביחד על החמלה והאינטימיות שאבדה.
אנא עזרו לנו להפיץ לכל מי שנראה לכם שיכול להגיע או לעזור.
לפרטים: 0526706755 (יוחאי).
קבוצת הפייסבוק: http://www.facebook.com/groups/215092918603763/
סדנת "שילוב באמונה" מנהלת מערכת ייחודית המשלבת ילדים ובוגרים בעלי צרכים מיוחדים בסביבה קהילתית נורמטיבית ומקנה להם כישורי חיים מגיל גן ועד בגרות. נכללים בה כיום בי"ס לחינוך מיוחד, סדנת עבודה, המשולבת עם פעילות חינוכית בלתי פורמאלית, וכן דירות מגורים לבוגרים ובוגרות (מעל גיל 21).
בעזרת תרומות שנאספו באירועי שנים עברו של "צליחת הכנרת לנשים", בנתה העמותה את דירת "נחשון" לבוגרים וגם את דירת הבוגרות הראשונה. מידי שנה מתרחבת המסגרת וגדלים הצרכים וצעירים וצעירות נוספים ממתינים להסדרת דיור שיעניק להם עצמאות בחיי היומיום וכמובן וכמובן יקל על משפחותיהם.
תנועת האישה הדתית-לאומית "אמונה" שותפה בעמותה וקיבלה על עצמה את האתגר והמשימה לבנות לבעלי הצרכים המיוחדים משכן של קבע ב"גבעות" שבגוש עציון.
קרקס מעורב – מי בכלל שם לב? השחקנים עומדים במרחק רב ובאולם כמעט חשוך. נדמה לי שאלו שכן שמים לב לכך, הם דווקא אלו שרוממות "קדושת המחנה" בגרונם. דעה
הכותרת זעקה: וכי מה לגבעת שמואל לחשוש מקרקס של "דתיים"? ואכן מדוע לחשוש?- זכותו של כל ציבור לנהוג בהתאם לאמונתו וחובתה של כל עירייה לאפשר לכולם את הזכות הזו. כשם שאיננו רוצים כפיה דתית כך לא נתיר כפיה חילונית. אלא שהמציאות מעט יותר מורכבת ויש לנהוג בה בחוכמה.
לפני שנים התלבטתי היכן לגור. חיפשתי עיר "רגילה", כזו אשר יש בה חילונים ודתיים יחדיו. בעיר כזו נוכל להיות חלק מהחברה הישראלית, לתת ולקבל, לתרום ולהשפיע על הסביבה. בחרתי בעיר גבעת שמואל ורכשתי דירה בבניין רגיל, מה שנקרא: "מעורב". חילונים ודתיים. בדיעבד היום, מתוך 37 דיירים, רק שניים מהם חילונים וגם אלו כנראה בשכירות. תהליך לא פשוט עובר על העיר.
הציבור הדתי, הינו שותף מלא בחובות האזרחיות וכולו מתפרנס (טוב…) מעמל כפיו. בניגוד לכמה ערים אחרות בהן ניתן ובצדק, להאשים את ציבור לומדי התורה בכפיה דתית ובאי השתתפות אמיתית בתשלומי הארנונה, אין כזה דבר בגבעה. הציבור הדתי, לגווניו השונים, שומר על אזרחות טובה ואפילו נפלאה. ועדיין, מסיבות שונות ומורכבות, הציבור החילוני עוזב מידי יום ומעדיף למצוא לו מקום אחר לגור.
הנחת היסוד הערכית שלי היא שנכון שנחיה זה לצד זה, חילונים ודתיים. לשם כך חובתו של הציבור כולו לדאוג לכך שהאיזון ישמר. אחרת, בתוך כמה שנים יחיו יהודי מדינת ישראל בערים נפרדות. חלקן לדתיים וחלקן לחילונים.
על החילונים לאפשר לדתיים לבנות בתי כנסת, לכבד את הפרהסיה הציבורית ולא להתקטנן על כל מקווה חדש. במקביל, על הציבור הדתי לאפשר לחילוני לקיים פעילות תרבותית בשבת, ללכת לקאנטרי קלאב ולתת לו את המגיע לו לפחות על פי רוח אמנת גביזון מדן. כל צעד חריג עלול להצית פחדים וחששות ולזרז את תהליך ההיפרדות.
"כי קולך ערב…" ערב על שירת נשים
בנר שמיני לחנוכה, יום ג', 27.12, בשעה 20:00
בקהילת ידידיה, רחוב ליפשיץ 12, בקעה, ירושלים
שיעור תורני עם הרב דוד ביגמן, ישיבת הקיבוץ הדתי, מעלה גלבוע, "קול באישה—ערווה?"
מופע עם חגית והילה כפיר
שירים מהמקורות – שירה וחזנות בהרמוניה מרגשת ובשילובי קולות. בליווי מוזיקה חיה.
קישורים:
כל נדרי http://www.youtube.com/watch?v=O49phAdTYLo
כי האדם עץ השדה http://www.youtube.com/watch?v=qqoWBaTh6P0
אלוקי עד שלא נוצרתי http://www.youtube.com/watch?v=RGyIMz9Laco
היינו כחולמים מתוך סדרת 'טנדו מדרש ושיר http://www.youtube.com/watch?v=0xtS65XBsU4
כולם מוזמנים—דמי כניסה: 30 ₪
בס"ד
הריני להודיע על ערב התעוררות לנשים,
בסימן:" את פניך ה' אבקש"
מבית היוצר של בית מדרש בינה יתירה יחד עם מדרשת נגה.
מדובר בערב עשיר של שיחות ושיעורים
19:30 דברי פתיחה
-הרבנית חנה הנדלר
שמחת הכפרה – יום הכפורים על פי תורת החסידות
-הרב מיכי יוספי
לעורר את הלב, לחדש את הקשר
ומופע מוסיקלי-
" נשים שרות בתשובה",
שירה:מיטל חיים-נוריאל
פסנתר-מיטל-ברכה קרני
חליל צד-דבורה זילכה
הערב יערך אי"ה בעשרת ימי תשובה,ז' בתשרי תשע"ב,5/10/2011
בבית הכנסת בית זלצר, ר"ח הבעש"ט 22 רחובות
דמי השתתפות:30 ש"ח
למרות שפקודת השירות המשותף קיבלה את ברכתם של רבנים מרכזיים והיא אושררה על ידי ועדה מיוחדת שמינה הרמטכ"ל האחרון, צה"ל עדיין לא פתח את שורות המערך הלוחם לכל הנשים, בשל חששות לא מבוססים שהדבר פוגע ביכולתו המבצעית. במלחמה הזו, בו עולים לא מעט סיפורי גבורה של נשים לוחמות, הוכח סופית שזה לא נכון צה"ל […]
ברוב המקרים, נשים דתיות יגיעו אל רופאת הנשים בפעם הראשונה לקראת החתונה. במציאות של הרווקות המאוחרת יחד עם המבוכה סביב הביקור הגניקולוגי והחשש לדבר על מיניות, נשים רבות נשארות ללא הידע הבסיסי על בדיקות שגרתיות.
כדור של בנות
על עולם לימוד התורה הנשי והקשר בינו לבין מקורות חכמי ספרד והמזרח; על בית מדרש שיש בו חלונות ועל לימוד של אחווה אל מול לימוד של זוגיות: תמונות והגיגים על מסירה, התמסרות ומסורת
טלי פרקש היא עיתונאית, פובליציסטית ופעילה חברתית קבוצה של נשים חרדיות התארגנה לקראת הבחירות האחרונות לכנסת בקריאה לא להצביע למפלגות החרדיות, בשל העדר ייצוגן של נשים ברשימות המפלגות לכנסת. טלי פרקש, ממובילות המאבק, כותבת על ניצניו של פמיניזם חרדי בחברה שמרנית וסגורה, ועל הבחירה להתמקד בסוגיות של ייצוג פוליטי ושכר הוגן על פני סוגיות תיאולוגיות […]
נחמה פורת היא ר"מית במדרשת לינדנבאום, והיא מלמדת גמרא, מחשבה וחסידות
האולפנות והמדרשות הצליחו אולי בהטמעת ערכים ואידאולוגיות, אך נכשלו בהקנייתה של חוויית תפילה משמעותית. מקומן השולי של בנות בתפילות הגן ובית-הספר גרם להן להפנים את המחשבה שתפילתן שווה פחות ונשים רבות ויתרו על התפילה והתנכרו אליה. האם אבדה תפילת הנשים?
ד"ר חנה פרידמן מלמדת בחברותא, בעלמא, בקולות ובבתי-מדרש נוספים והיא עמיתה בתכנית ההלכה בבית מורשה.
הניתוק שבין בית-הכנסת ובין החיים, הקצב הטכנולוגי המהיר והקושי ההולך וגובר לעצור ולהתרכז: על מצבה של התפילה בזמן הזה ועל כיוונים של התחדשות, מרבי חייא ורבי אליעזר ועד בית-הכנסת בתל-אביב
"אינך חוששת שבתך תתקלקל בצבא?"
הדס יונתן
הדס יונתן היא מנהלת תחום הכנה לצה"ל בארגון 'אלומה'
מאחידות למיוחדות
מיכל נגן
מיכל נגן היא ראש המכינה הקדם-צבאית לבנות דתיות 'צהלי'
תושב"ע: הסיכוי לרלוונטיותטוני מיטלמןטוני מיטלמן מלמדת גמרא ותושב"ע במדרשיית אמי"ת "קמה" ובמדרשת אמי"ת "באר" בירוחם, הייתה חלק מצוות הכתיבה של יחידת הבגרות החדשה בתושב"ע "בית, חינוך ומשפחה".
ההיסטוריה המערבית ואף האידאולוגיה הציונית יצרו קשרים סמויים וגלויים בין שלושה מושגים זרים לכאורה: רחם-אישה, יהודי ונדודים. בקשרים אלו נעשה שימוש כדי לצייר בדמיון התרבותי את היהודי הגלותי ואת האישה ההיסטרית, כדי לשרת אידאולוגיות פוליטיות וכדי להסביר מהלכים היסטוריים
מכתבים למערכת
"פרו ורבו ומלאו את הארץ" בין שיח הגמוני לשיח חתרני בפסיקה ההלכתית בנושא הפריון
ראו את הגיליון בקבצי PDF. כאן
ראו את הגיליון בקבצי PDF. כאן
יקיר אנגלנדר
ראו את הגיליון בקבצי PDF. כאן
אפשר לקרא את המאמר בקובץ הPDF של הגיליון. לחץ כאן.
