"כיון שהשכל הרגיל מסתמך על הרגש כעל האוראקל [מקור הוודאות הנבואי-אלוהי] הפנימי שלו, הרי בכך גמר עם כל מי שאינו מסכים לדעתו, ועליו להכריז כי אין לו מה להוסיף למי שאינו מרגיש כמוהו ואינו מוצא בתוך עצמו אותם הדברים; … [בזאת] הוא דש בעקבו את שורש האנושיות." "החשיבה החופשית איננה נשארת לעמוד אצל מה שנתון" […]
מאז אירועי מאי 2021, ובהמשך עם כניסת מפלגת רע"מ ומפלגת ימינה לקואליציה, יותר מאי פעם צפים שאלות, דיונים וויכוחים סביב הציונות הדתית והגרעינים התורניים מצד אחד, ומפלגת רע"מ והתנועה האסלאמית בכלל, מן הצד שני. חיזוק והרחבת ההשפעה של שתי תופעות מקבילות אלו, במיוחד בערים המעורבות כיום, מעלה חשש אמיתי לאפשרות של התנגשות חזיתית, אך יכול […]
תופעת ההתיישבות של קהילות, גרעינים וקבוצות משימה שיתופיות בישראל, היא חלק מתהליך הפרטה של מוסדות המדינה. בבסיס התהליך קיים הרצון לנער מוסדות מקובעים, ליצור תחרות ולעודד יזמות, אך חוסר מעקב רגולטורי מחזיר אותנו לנקודת המוצא של קיבעון מחודש, תוך הוספת בעיות חדשות. הדרך ליצירת איזון ופיקוח עוברת בשינוי תקנות התמיכה לגרעינים. לפני מספר שנים […]
כל עוד אדם גר עם משפחתו בעיר וחי בה כאזרח טוב הרי זה משובח, ואם הוא בוחר גם לפעול בכל צורה שהיא בחינוך, ברווחה, בתרבות, בתורה, בטיוב הממשל המקומי ובכל תחום שיבחר – מה טוב. מותר לציונות הדתית לטפוח לעצמה על השכם כמי שחוללה מפעל בעל משמעות חברתית נרחבת. "חדלו להתנדב" – תחילת מפעל […]
עיון בעולם התוכן התרבותי-פוליטי והאידיאולוגי העומד בבסיס הגרעינים יוכל לסייע להערכה מה צופן בחובו המפגש בין הגרעינים לקהילות הוותיקות מקרב הפריפריה היהודית. האם בני ובנות הציונות הדתית הצליחו במקום בו המדינה בשעתו כשלה? מאז שנות התשעים של המאה העשרים הולכת תופעת הגרעינים התורניים ותופסת תאוצה. בתמצית, מדובר בקבוצות מגובשות (כשבעים עמותות הפרוסות ברחבי הארץ) של […]
החיים בתוך סיר הלחץ הישראלי, בעידן של שחור ולבן, של חידוד מסרים, של הגעה למסקנות מיידיות תוך דילוג על שלב ליבון המחלוקת והגדרתה – הופכים מחלוקות למגה-מחלוקות, ויריבים לאויבים. האקלים הנפיץ הזה חל ביתר שאת על חילוקי דעות הנוגעים לאופייה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית בתוך הציבור הדתי.
כך, בפאנל בו השתתפתי הועלתה מצוקתם של מאות אלפי אזרחי המדינה, יוצאי חבר העמים וילדיהם שאינם יהודים על פי ההלכה, ושאין באופק היתכנות לגיורם לנוכח עמדת הרבנות הראשית. בתגובה לכך אמר נציג ציבור שהשתתף באותו פאנל כי הוא היה מעדיף שלא יעלו אותם לארץ.
