עבירות רבות ושונות עלולות, לדברי חז"ל, להביא על האדם נגעי צרעת, (במד"ר טז), אולם המפורסמת שבכולן היא לשון הרע.
היו מי שהסבירו את הסמיכות של פרשת 'תזריע' לפרשת 'שמיני', בכך ששתי הפרשות עוסקות בחטאי הפה. בפרשת 'שמיני' פירטה התורה את מה שאסור להכניס לפה – מאכלות אסורים, ואילו בפרשתנו היא רומזת למה שאסור להוציא מהפה – לשון הרע. פתגם ידוע מוסיף ומציין שצריך אדם להיזהר יותר במה שהוא מוציא מהפה מאשר במה שהוא מכניס לפה.
הרב הראשי לישראל הרב דוד לאו מתכוון להשתתף באירוע תפילה ברחבה הדרומית של הכותל. בתנועת נאמני תו"ע דורשים ממנו לבטל את השתתפותו.
בארגון שיגרו מכתב לרב העיר ויו"ר המועצה הדתית ודרשו לבטל את הזמנתו של איתן גינזבורג, לתפילה חגיגית לרגל יום העצמאות בשבת הקרובה, "נמנה באופן מוצהר על אלה הרומסים ברגל גסה את ערכי המשפחה היהודית"
השר אריאל קבל על כך שאינו יכול לעלות להר הבית והשתמש ברטוריקה של "חופש הפולחן". חבל שהוא לא משתמש במושג הזה גם בנושאים אחרים, כמו נישואים וגיור. הגיע העת להפסיק להשתמש בטיעוני "חופש הפולחן" רק כשזה מתאים פוליטית
כרגע נראה שהבית היהודי מאבד מהיכולת שלו להשפיע על היהדות של המדינה. אם גם במשרד החינוך, במשרד המשפטים ובועדת חוקה, חוק ומשפט נמשיך לראות את הויתורים בתחום הזה, מומלץ למפלגה לשקול להחליף את השם.
ב"יהדות התורה" חרדים לאופי היהודי של המדינה ודואגים לעניין הפעילות המסחרית בשבת. אך במקביל, הם מסרסים את רפורמת הגיור, משנים את הרכב הועדה למינוי דיינים ועוד. זהו רק קצה המזלג. ההסכם של יהדות התורה והליכוד מעמיד את אופייה היהודי של המדינה בסכנה
גורמים בתנועת 'נאמני תורה ועבודה' תוקפים את כוונתו של אריה דרעי להעביר את בתי הדין הרבניים ממשרד המשפטים למשרד הפנים. "חבל שבתמורה לרווחים פוליטיים מנסה אריה דרעי לפגוע באנשים השקופים"
תנועת נאמני תורה ועבודה פנתה הבוקר לנתניהו, לבנט ולליברמן בדרישה לא להיכנע לעמדות החרדים בתחום הגיור. "קוראים לכם להיות נאמנים להבטחות כל אחד מכם לפני הבחירות, ולא להיכנע לעמדות החרדיות"
גורמים בתנועת 'נאמני תורה ועבודה' שיגרו מכתב לבנימין נתניהו, לנפתלי בנט ולאביגדור ליברמן, ובו דרישה שלא להכנע לעמדות החרדיות בנושא הגיור. "ביטול מערך הגיור ופגיעה ברבני הציונות הדתית מהווה פגיעה חמורה בכך"
בשבוע שעבר תקף חגי סגל את העובדה שבכתב העת "דעות" הביאו את קולה של שמאלנית דתית. הרב אביע"ד סנדרס משיב: האם באמת הימניות היא חזות הכל?
ערב יום העצמאות ה-64 של מדינת ישראל, כולנו רוצים לקחת אחריות ולדאוג לעתידה. אלא שהמקום האמיתי בו מתקבלות מרבית ההחלטות הוא בפוליטיקה. אין ברירה אלא להיכנס ולהשפיע. הבחירות מתקרבות ובימים אלו נערכות המפלגות השונות לקראת הבחירות הבאות. אם התפקדת לאחת המפלגות, תוכל להשפיע על מי יבחר בהן ומה יהיה מצען. חברי מפלגה משפיעים פי 34 מאשר השפעתו של כל אזרח רגיל.
ביום שני האחרון, השתתפו צעירי התנועה ביריד מעורבות פוליטית שנערך באוניברסיטת בר אילן והציגו את פעילות התנועה.
הבית היהודי מסתפקת בתיק המדע, יש מי שחושב שהויתור על תיק התרבות הוא הויתור לחזור להשפיע
ד´ ניסן ה´תשס"ט – מתי שיק
בתחילת 1971, קמה תנועה של צעירים מבני הדור השני של עולי ארצות האיסלם אשר כינו את עצמם "הפנתרים השחורים". התנועה צמחה על רקע תחושת הקיפוח והאפליה של יוצאי ארצות האיסלם מאז קום המדינה. הפעילות של הפנתרים יצרה מחאה חברתית שהלכה והתרחבה ולעיתים אף נגררה לפסים אלימים. לבסוף המאבק הציבורי הצליח והנושא עלה לסדר היום הציבורי ותקציבים נוספים הועברו לנושאים חברתיים. צ'רלי ביטון היה אחד המייסדים של התנועה, כשהפנתרים הפכו ב-1977 לתנועה פוליטית, צ'רלי נבחר לכהן כחבר כנסת ועסק בקידום מדיניותו החברתית. כיום, שנים רבות אחרי, מנהיג הפנתרים חושב שהמצב החברתי עדיין קשה – ולהיות נחמדים לא יעזור.
המלחמה הנוכחית גרמה לי להבחין ביסוד שלא הכרתי קודם: שישנו אויב הפועל בדרכים המשחיתות את צלם האנוש שבו הוא נברא, כחיות טרף ובתהומות נפש. על אויב כזה צריכים לחול כללי מוסר מלחמה אחרים מאלה שבדרך כלל ניסחתי ביחס לאויבינו
המעבר החד מהפילוג והשסע של השנה האחרונה אל גילויי האחדות והלכידות בעת המלחמה רק מעיד על עוצמת ההדף שחטפה החברה הישראלית כולה. גם אם לא ניתן לצייר כעת להיכן הדברים יובילו אותנו, חשוב להכיר בתזוזות שעוברות עלינו ולפחות להזדהות איתן
"כשהתותחים רועמים המוזות שותקות" (על פי קיקרו) לביטוי זה משמעות כפולה. יש המבטאים באמצעותו את מצוקתם של אנשי הרוח בעת המלחמה. כוחות היצירה דוממים כאשר כל תשומת הלב והאנרגיה מופנות לטיפול בצרכים הבסיסיים ביותר של האדם על פי הפירמידה הידועה של מאסלו: הזנת הגוף והביטחון הקיומי. אבל רוח, כמו רוח, לא יכולה באמת לשתוק. היא […]
יעל (שם בדוי) הפגינה נגד השתלטות מתנחלים על בתים של פלסטינים בשייח' ג'ראח, לבושה בחצאית ובשרוולים ארוכים. את שנות נערותה העבירה כמדריכה וכקומונרית בבני עקיבא, מביעה עמדות שמאלניות בחברה אידיאולוגית ימנית. על חוויית האחרות של מי שלא התיישרה לפי הקו הפוליטי של הציונות הדתית
כוחו המסנוור של מאור-הפנים
בתיה כהנא-דרור
עורכת-הדין בתיה כהנא-דרור מנהלת את הארגון 'מבוי סתום' – למען נשים עגונות ומסורבות גט
הדר ליפשיץ
בגידה בערכי 'תורה ועבודה'
יואב שורק
תנועת 'נאמני תורה ועבודה' הציגה במהלך השנה האחרונה את 'המודל הקהילתי' לשירותי הדת במדינת ישראל. עיקרו של מודל זה הוא בהעברת האחריות על שירותי הדת מן המדינה אל הקהילות שבה. האמנם מתיישב מודל זה עם ערכי התורה והעבודה, ערכיה של הציונות הדתית הרואה במדינת ישראל בסיס להגשמת החזון של עם ישראל?
רבנות, דמוקרטיה, פוליטיקה
דוב שוורץ
פרופ' דב שוורץ הוא ראש היחידה ללימודים בין-תחומיים באוניברסיטת בר-אילן. ספרו 'כינור נשמתי: המוסיקה בהגות היהודית' עתיד לראות אור בעוד שבועות אחדים בהוצאת אוניברסיטת בר-אילן.
הציונות הדתית לאחר בחירות 2013:
המתח הקיים בין 'משהו חדש מתחיל' ל'משהו ישן ממשיך'
אשר כהן
דבר העורך / אוראל שרפ
על המחלוקת ועל השלום
לכבוד הרב מנחם חי-שלום פרומן
על "שיח שלום" חדש
שרון לשם זינגר, אליק אייזקס, אבינועם רוזנק
גבולות הגזרה של הזרמים השונים בציונות הדתית מסמנים גם את גבולות הגזִירה של הציבור הזה: האם עליו להיגזר לשניים, ואם כן – מהו תוואי הקרע, מי מתייצב מימינו ומי משמאלו, ומה היחסים בין קרע זה ובין המפה המדינית-הפוליטית? ביקשנו מלאה שקדיאל ומצור ארליך לנסות לשרטט את תוואי הפיצול שלהם
ראו את הגיליון בקבצי PDF. כאן
אורתודוקסיה מודרנית ושמאל – קשר הכרחי?קלמן נוימן
תנועה אורתודוקסית מודרנית "לא פוליטית" היתה צריכה לתבוע שינוי השיח על הנושא המדיני בתוך הציבור הדתי במקום ה"קולקטיביות הרעיונית" השלטת. ודאי שאין מקום להביע סלידה, או להשלים עם סלידה, כלפי מי שסבור אחרת.
השינוי כבר כאן, המהפכה עדיין לא
מאיר רוט
עדיין מוקדם לברך על המוגמר ואין צורך להריע בחצוצרות, אולי גם ברכת "שהחיינו", שהשמיע הרב יואל בן-נון בכנס "לביא" השלישי, היתה ברכה בטרם-עת, אבל השינוי כבר כאן – ובגדול!
