סגן דוסית במיל'

 

 

 

 

 

"מה יש לך לעשות במדרשה? מה את רוצה, להיות רב?! מה תעשי בצבא? אחד קפה, שניים סוכר! צבא זה לא לנשים! בטח שלא לדתיות! אז מי שומר על הילד כשאת באוניברסיטה? למה לא במכללה?

רבים מכם ודאי מכירים את השאלות הללו בצורה כזו או אחרת. כולן מגיעות מאותה עמדה ותפיסת עולם לגבי מקומה של האישה ומקומו של הציבור הדתי. מנותקים, מובדלים, מופרדים. בדומה לכך, ודאי ראיתם בשנים האחרונות את המודעות המעודדות אנשים "ללמוד עם אנשים בדיוק כמוך!" "קמפוסים נפרדים לנשים וגברים" "לגור עם אנשים דומים לך" ועוד כהנה וכהנה דרכים מקוריות ויצירתיות להשאר מנותקים מהחברה הישראלית ולשמור על "קדושת המחנה".

אני לא מזלזלת בכך. אני בהחלט מבינה את הרצון לשמור ולהגן על הדברים החשובים לנו כציבור דתי, המעוניין לקיים את דבר ה', לשמור על דברי תורתו ולעובדו מתוך יראה ואהבה. גם אני לא רוצה לאבד את הזהות הדתית שלי או לפגוע בחינוך ילדי. אני גם בהחלט מבינה את הרצון להפריד בין בנים לבנות, על מנת לשמור על הצניעות ולהתרחק מדבר עבירה. אני מבינה, אבל לא מסכימה. אני לא מסכימה כי אני חושבת שההתרחקות, ההתבדלות וההפרדה יוצרות את ההפך מדבר ה'. אני לא מסכימה כי אני חושבת שבזהירות רבה ובאמונה גדולה אפשר וצריך לשלב בין הרצון לשמור על קיום מצוות ולימוד תורה, לבין הרצון להיות חלק מעם ישראל, חלק יצרני, משפיע ובונה. אני לא מסכימה כי אני חושבת שלב ליבה של הציונות הדתית הוא השילוב העמוק, הכנה והחשוב בין "תורה" על כל רבדיה ו"עבודה" על כל רבדיה. אני לא מסכימה כי אני חושבת שהפתיחות ללמוד ולקבל את הטוב שבתפיסות עולם שונות, היא קריטית בשביל התפתחות והתקדמות. ולבסוף, אני לא מסכימה כי אני חשה שההתנתקות וההפרדה מולידות חוסר יכולת להתמודד, חוסר יכולת לגדול. 

פרויקט הצעירים של נאמני תורה ועבודה, הנקרא "עת לעשיה" מגיע מנקודת המבט שתיארתי לעיל. איננו רוצים להיות רק עם אנשים "כמונו", להסתגר ולהתבודד תחת הכיפה הסרוגה והחצאית המתנפנפת. מצד שני, איננו מעוניינים לאבד את זהותנו הדתית-לאומית, להיטמע בחברה החילונית (או החרדית), המציגה תפיסת עולם השונה משלנו ולעיתים אף בזה לערכים שהם בסיסיים עבורנו. בפרויקט אנו מעוניינים להתמודד עם שני האתגרים הללו ולייצר פעיליות ומסגרות שמחזקות את הזהות הדתית, התורנית, האמונית, אך כחלק מהציבור הישראלי ומתוך פתיחות והקשבה ל"אחר". לכל "אחר" שיש לו מה לומר.החזון שלי הוא לחיות בבית רוחני עם קירות דקים. קירות שיגנו עלי מפני הגשם והיובש, אך יאפשרו לי להרגיש משב רוח רענן ושמש מלטפת. זה מה שאני מנסה לעשות בנאמני תורה ועבודה. מוזמנים להצטרף אלי.

אפרת גרבר ארן, רכזת צעירים, נאמני תורה ועבודה

כמה עובדות:

  • בשנה הקרובה יוקמו תאי סטודנטים של נאמני תורה ועבודה בכל האוניברסיטאות בארץ. מוזמנים/ות!
  • הפצנו 4  חוברות לצעירים העוסקים בחברה מעורבת צנועה, היחס למדינת ישראל, היחס לגוי, חירות אישית מול סמכות חכמים.
  • אנו מקיימים מדי שנה ימי עיון, הרצאות ואירועים לצעירים בסוגיות אקטואליות ורלוונטיות בשיח הציבורי.
  • השנה קיימנו שבת בתנועות הנוער, שלחנו שליחים ושליחות לסניפים עם פעולות על אהבת ישראל, היחס לחילונים, האתגר שבין מעורבות והתבדלות ועוד.

שבת מעורבות ופתיחות בתנועות הנוער

 

לא משנה בן/בת כמה את/ה, או מה יש עכשיו בטלוויזיה – לנו יש הצעה במיוחד בשבילך!

בוא/י להעביר פעולה בשבת תנועות הנוער בנושא

"מעורבות ופתיחות בעם ישראל"

השבת תתקיים אי"ה בשבת "בחוקותי", כז' אייר (19.05) יום לפני יום ירושלים.

מדרשת תורה ועבודה- דרושים מדריכים/ות

אחרי שירות צבאי/לאומי? מאמינ/ה בערכית תורה ועבודה ומעוניינ/ת להעביר אותם הלאה?

מדרשת תורה ועבודה מחדשת את פעילותה ומזמינה אותך להצטרף ולהשפיע!

 

ע"מ להרשם כמדריך, יש למלא את הטופס המצורף כאן,  זה ולהחזירו בצירוף קורות חיים, בדואר ל: מדרשת תורה ועבודה, תנועת הקיבוץ הדתי, דובנוב 7, ת.ד. 40015 תל אביב, מיקוד 64732 או בפקס לידי "מדרשת תורה ועבודה": 03-6957039 , או בדוא"ל: omri202@gmail.com

טיפים כיצד צעירים יכולים לתקן משהו במדינה

באלו נושאים יש ביכולתנו לתקן?

 משהו פשוט שיצור דיון, בלי שחקנים רבים, לא פוליטי, רלוונטי.

 

איך עושים שינוי?

העיקרון החשוב: יצירתיות, אקטואליות, ענייניות (ללא הכפשות).


א.תקשורת- בלוגים, מאמרים, פורומים, אינטרנט ורשת חברתית, עצומות, ויקיפדיה, טוקבק, עלון סניפי

ב.ארגון קבוצת לימוד/ערב עיון/לימוד/ הפגנה/משמרת מחאה

ג.הקמת "תא" באוניברסיטה/ בישיבה/

ד.פעילות בתנועות הנוער: העברת פעולות ערב שבת, ריכוז סמינרים, עזרה לקומונרית

ה.מכתבי פנייה לרשויות


צפה/י ל:

"אתה פתאט, אין סיכוי, אתה חולם, קיצוני/שמאלני/ימני/רפורמי/חפיפניק, מי הרב שלך?…. "


במה נוכל לעזור?
1. מימון "מקפצה"
2. דוברות
3. פרסום (עיצוב,הפצה וכו').
4. עמותה רשומה (הוצאת חשבוניות ותשלומים, קבלת תרומות ועוד- הכל בהתאם לחוק).
5. עצות
6. 144

 

למי לפנות?
אלינו: neemaney@toravoda.org.il
אפשר גם בכל דרך אחרת

"צעירים מובילים שינוי"

    מפגש "צעירים מובילים שינוי" יום שלישי, ח' בניסן, 12 באפריל מפגש פעילויות ומשימות לתנועת הצעירים (גילאי 18-25)וגם: דיון משותף עם ח"כ אורי אורבך ומופע מוסיקלי מקורי של אוהד דרשן

בואו להתיישב בכרמיאל!

איכות חיים גבוהה בעיר יפיפייה, קהילה פתוחה וחמה,
שילובים בין דתיים וחילונים, צברים ועולים…

בואו להתיישב בכרמיאל!  הצטרפו לקהילות המתחדשות!

לפרטים: קהילת מבראשית: ספי חוטר, 052-7710018.    קהילת "ניצוץ" (Русский): הרב אלי טלברג 054-6447475

שבת עת לעש-יה – ההלכה האישית

 

 

מתי בפעם האחרונה עשית משהו בשביל הציונות הדתית? 

אם אכפת לך מהעולם הדתי שאת/ה חי/ה בו.
אם את/ה מאמין/ה שהצעירים אחראים להשפיע על חייהם ועל החברה.
אם את/ה מודאג/ת מהיעלמותם של ערכי "תורה ועבודה" וממגמות קיצוניות בציבור הדתי.
מקומך איתנו!
פרוייקט "עת לעש-יה" מזמין אתכם להצטרף לשורותיו, להקים ולגבש קבוצה איכותית של צעירים שרוצים לפעול למען החברה הדתית בה הם חיים. בתחילה נפגש לשבת סמינריונית בנושא: "הלכה למעשה", בה נדון בחיים היהודיים שלנו, וננסה לבדוק האם ניתן לחיות כולנו על פי אותה ההלכה, ועדיין כל אחד ואחת למצוא בהלכה את המקום המיוחד שלו, בתקווה ליצור את האפשרות שבמקום שנחיה עם ההלכה, נוכל לחיות את ההלכה. במקביל נתכנס לחשוב ולתכנן אלו דברים נצרכים לציבור הדתי של היום, ומה ביכולתנו ומחובתנו לעשות- ונצא לעבוד כבר במוצאי שבת!!!

ערב על קהילות צעירים בירושלים

 מהי קהילת צעירים?
קבוצה של צעירים הבוחרים לחיות יחד במסגרת קהילתית בשכונה בירושלים,
אורח החיים הקהילתי יכול להתבטא בערבי קהילה שבועיים, בלימוד משותף, בעיצוב של טקסים
ומסורות פנימיים, בקידום פרויקטים חברתיים והרבה מאוד בקשרים עמוקים שמתפתחים בין
צעירים שחיים בשכנות האחד לשני.
כל קהילה בוחרת לעצמה את אורח החיים המתאים לה ואת קשת הפעילויות החברתיות
שברצונה להפעיל בשכונה.
ובסוף – מי מאיתנו לא היה רוצה פשוט לגור ליד החברים הטובים שלו ולעשות דברים ביחד?
למה קהילות?
הקהילתיות מעניקה מעגל חיים משמעותי נוסף מעבר לחיי היחיד והזוגיות, ויוצרת עבור הפרט
מרחב אינטימי אך פתוח המאפשר לו להרגיש שייך ולבוא לידי ביטוי במסגרת חברתית.
מעבר לאורח החיים הקהילתי יש בקהילות מימד נוסף המתקשר לסביבה בה אנו חיים.
החברות והמעורבות בחיי הקהילה מאפשרים לחברים בה לפעול ולהשפיע בשכונה בפרט ובחברה
בכלל. היותה של הקהילה גוף פעיל, תוסס ותומך מאפשר לחבריה להוציא ביתר קלות ועוצמה את
שאיפותיהם החברתיות אל הפועל.
למה ירושלים?
העיר ירושלים משוועת לכוחות צעירים שייקחו אחריות ויובילו שינוי חברתי. הצעירים שלוקחים
חלק בהתארגנויות הללו אינם מחפשים רק מעגל חברתי. הם מחפשים שותפים לדרך. הקהילות
בוחרות להתמקם בשכונות שונות בעיר ,ופועלות "מבפנים", תוך ניסיון ליצור שותפות אמיתית
עם התושבים הותיקים.
קהילות הצעירים מהוות כיום בירושלים גורם חשוב בקידום שינוי חברתי משמעותי בשכונות –
באמצעות הקמת מיזמים חברתיים בשכונות (מרכזי למידה, מועדוני נוער, פעילות עם קשישים
ועוד).
רעיונות לקהילות נוספות:
קהילת מחנכים- קבוצות של אנשי חינוך על שלל סוגיו, חברי הקהילה ידונו יחד בסוגיות
חינוכיות הרלוונטיות אליהם ואף יעסקו יחד בפרויקטים חינוכיים.
קהילה אקולוגית- קבוצות המתאגדות סביב נושאים סביבתיים ומקדמות פרויקטים סביבתיים
בשכונה ובעיר (גינות קהילתיות, קופראטיבים ועוד…)
קבוצות אמנים- אמנים המתאגדים ולוקחים חלק בפרויקט סביב יצירה אמנותית משותפת.
אז איך ממשיכים מכאן?
1. הרעיון נשמע לך אבל רוצה לשמוע יותר-
מפגשי המשך מתקיימים אחת לחודש במפגשים נעמיק יותר בנושא ונפתח לך את האופציה להכיר
שותפים לדרך או להצטרף לקהילה קיימת.
2. יש לך חברים שאתה רוצה להכניס אותם לעניין ולהקים איתם קהילה-
נבוא עד אליך- חוגי בית בנושא המועברים על ידי חברי הקהילות אצלך בבית.
3. אתם כבר קבוצה מגובשת שרוצה להקים קהילה-
הכוונה וליווי מקצועי ורעיוני לאורך כל הדרך.
כיצד אנחנו ב"רוח חדשה" יכולים לסייע לקהילה צעירה?
• סיוע בתהליכי ההקמה המורכבים וליווי שוטף של הקהילה ע"י בעלי ניסיון אישי.
• סיוע בגיוס כספים לפרויקטים חברתיים של הקהילה.
• חברות של נציגי הקהילה ב"פורום קהילות ירושלים"- גוף שעוסק בלמידה, הפריה הדדית
ושיתוף פעולה בין קהילות.
• סיוע בהתקשרות לגורמים בירושלים- העיריה, מנהלים קהילתיים ומוסדות ציבוריים.
• סיוע בהפקה וארגון של אירועים נקודתיים.
מידע נוסף:
http://www.new-spirit.org.il/
פייסבוק קהילות צעירים בירושלים
פרטי התקשרות:
צוות קהילות צעירים-
kehilotzeyirim@gmail.com

 

ביחד זה לגמרי לא לבד – קהילות צעירים כאלטרנטיבה של סולידריות חברתית / שרה שדמי-וורטמן

לא בכדי זכו קהילות הצעירים לעניין הולך וגובר בשנים האחרונות, הן בקרב ממסדים ציבוריים והן בקרב קרנות פרטיות וציבוריות. התופעה מייצגת אלטרנטיבה ייחודית, כמעט חתרנית, לנטייה הגוברת שלנו להתכנס בעולמנו הפרטי. קהילות הצעירים עשויות להיות הבטחה למציאות ישראלית טובה יותר