צמאה 38 – מתחברים לקהילה

היהדות הצרפתית העכשווית אינה אחידה, אך שומרת לרוב על חזית מאוחדת ועל אתוס משותף. בעשורים האחרונים התחזקו קהילות עצמאיות, דוגמת קהילות חרדיות וקהילות רפורמיות וקונסרבטיביות, אולם רוב היהודים בצרפת אינם מגדירים עצמם באמצעות זרם או מגזר יהודי-עכשווי וממשיכים להשתייך לקולקטיב יהודי חורג-מגזר. כמי שצמחו בתוך הקהילה ונמצאים עמה עד היום בקשרים הדוקים של מנהיגות ומעורבות […]

יהדות חורגת מגזר / הרב גבריאל אבן צור והרבה בתיה רוזן-גולדברג

היהדות הצרפתית העכשווית אינה אחידה, אך שומרת לרוב על חזית מאוחדת ועל אתוס משותף. בעשורים האחרונים התחזקו קהילות עצמאיות, דוגמת קהילות חרדיות וקהילות רפורמיות וקונסרבטיביות, אולם רוב היהודים בצרפת אינם מגדירים עצמם באמצעות זרם או מגזר יהודי-עכשווי וממשיכים להשתייך לקולקטיב יהודי חורג-מגזר. כמי שצמחו בתוך הקהילה ונמצאים עמה עד היום בקשרים הדוקים של מנהיגות ומעורבות […]

אוצרות אתיופיה / יוסי זיו

הקהילה היהודית באתיופיה שמרה באדיקות על מסורות הלכתיות קדומות במשך אלפי שנים. הלכות אלה לא עברו את התמורה העצומה שפקדה את ההלכה הרבנית לאורך הדורות, והן משמשות עדות חיה לנוהגים הלכתיים עתיקים. על תרומתה של מסורת ביתא ישראל להבנת השתלשלות ההלכה בישראל

עשה לך קס: ראיון עם קס סמאי אליאס / אורן קלך

  לאחרונה הסתיים מאבק ממושך על הכרה של המדינה בתפקיד הקס, והוקצו תקנים לקסים במועצות הדתיות. אך הייתה זו רק אחת מההתמודדויות שעומדות בפני הקסים בתור המנהיגים הרוחניים של קהילות יוצאי אתיופיה בארץ. איך שומרים על מסורת בת אלפיים בשנות האלפיים? מה צופן העתיד לקהילת יוצאי אתיופיה? והאם ההלכה של ביתא ישראל עומדת להיכחד? קס […]

אז מי פה הבעיה? / שרון שלום

לאורך השנים קמו שוב ושוב מי שערערו על יהדותם של יהודי אתיופיה. מספקות בשורשיהם היהודיים, דרך הוצאת לעז על מסורתם ההלכתית, ועד טענות בדבר צבע עורם – בטיעונים רבים ביקשו לשלול את יהדותם. אולם מפסיקת הרדב"ז ועד הרב עובדיה יוסף, הופרכו טיעונים אלה וזהותם היהודית של ביתא ישראל עומדת על בסיס איתן. מדוע בכל זאת הרבנות הראשית לא אימצה מעולם את פסיקת הרב עובדיה, וכיצד אפשר לשים סוף לסאגה המתמשכת של ערעור על יהדותה של קהילה מקהילות ישראל?

סיכוי לתקנה: ראיון עם יהודית שילת / אביעד עברון

  לפני כחמש עשרה שנה התפרסמו כמה מקרי פגיעות מיניות בציונות הדתית שעוררו מהומה ציבורית גדולה. מהמהומה הזו נולד 'פורום תקנה', המטפל בפגיעות שנעשות בידי בעלי מרות וסמכות. בראיון עם מנהלת הפורום, הרבנית יהודית שילת, היא מתארת את הצורך במערכת שאיננה המשפט הפלילי הרגיל, משיבה לביקורת על נטילת הסמכות לידיים, ומסבירה מדוע אנחנו צריכים להאמין […]

יהיה בסדר: רב אמריקני בישראל / שאול פרבר

"בדומה לחוויה של עולי בבל, שעלו לארץ לפני כאלפיים שנה מתוך התלהבות אידיאולוגית, גם החוויה שלי כרב שעלה מארצות הברית הייתה לא פשוטה. לא אחת מצאתי את עצמי מבולבל באשר למצבי כאן בארץ". ראש מכון עתים, הרב שאול פרבר, שעלה מארצות הברית בגיל 28, כותב על קשיי ההשתלבות בחברה הישראלית בתחילת הדרך, ועל ההחלטה לצאת מאזור הנוחות ולהתעקש על פעילות ציבורית ותורנית במרחב הישראלי

להחזיר את המקווה אל הקהילה / רני חזון-וייס

 

 

 

רני חזון וייס היא מורה ומחנכת פמיניסטית ופעילה חברתית. חברת הנהלת 'נאמני תורה ועבודה'

***********

כיצד קרה שמצווה כל כך אישית ואינטימית נתונה תחת פיקוחה של המדינה? מדוע גורמים זרים מתערבים במצווה שבין אדם למקום, ומבקשים לעצב עבורנו את עולמנו הדתי? רני חזון וייס קוראת להפקיע את האחריות על המקווה מידי הרבנות, לתת אמון בנשים הטובלות ולהשיב את האחריות על המקוואות, יחד עם מצוות כמו נישואין וכשרות, לידיה של הקהילה 

תפילה יוצרת קהילה

 

 

במדינה שלנו מקומה של הקהילה בחיים הדתיים אינו גבוה, הישיבות, הכוללים, המפלגות, הפכו להיות הכתובת הדתית. דומה שקהילת התפילה נעלמה לה מהנוף הדתי, הכל הפך להיות ממוסד, מאורגן, פוליטי. הרב אביע"ד סנדרס מבקש לחזור למבנה הקהילתי 

08/01/2014

נמצאת דעתו משובשת / ירון זילברשטיין (תקציר)

 

 

 

כיצד מעצבת ההלכה היהודית את יחסה לחולה-הנפש וכיצד היא משפיעה על מעמדו בקהילה?

ירון זילברשטיין על מעמדם של נפגעי-הנפש בהלכה: הקושי להגדיר את התופעה וההשלכות הרות-הגורל על חייהם של הנפגעים. מסע בתוך ספרות השו"ת

 

הרב ד"ר ירון זילברשטיין מלמד תלמוד והלכה ב'מרכז יעקב הרצוג' ובמוסדות נוספים

פגועי הנפש והתורה / הרב יובל שרלו

 

 

 

מה מתחולל במפגש שבין הדת והאמונה לבין מחלות הנפש? האם החיים הדתיים מסייעים בהתמודדות עם המחלה או מקשים עליה? מהו תפקידם של רבנים בהתמודדות עם תלמידים וחברי קהילה פגועי נפש?

הרב יובל שרלו קורא להגביר את המודעות ומאמין כי בכוחם של הרבנים להוביל את השינוי ביחס לפגועי הנפש בקהילה הדתית

דרוש רב קהילה

 

לפנים בישראל לא היה מסלול מסודר לרבנות. אדם שקד ולמד ובראות רבו את התלמיד המוכשר, בחנו באופן עצמאי או אצל רב מוכר וניתנה לו סמיכתו. לסמיכה היתה משמעות רק אם אותו תלמיד הפך להיות רב קהילה, ראש ישיבה או בעל תפקיד תורני אחר. מכיוון שהקהילה או הישיבה לא היתה ממנה עליה מי שאינו ראוי, הרי שהתואר רב היו ניתן רק למי שאכן היה להיקרא כך.

שמואל שטח, מקור ראשון 16/11/2012

סייג לחכמה שקיטה – בעקבות מאמרו של הרב אמיר נכטשטרן 'לא לשקוט על השמרים' – דעות 56 / אהרון ליבוביץ'

 

 

 

 

סייג לחכמה שקיטה

בעקבות מאמרו של הרב אמיר נכטשטרן 'לא לשקוט על השמרים' – דעות 56

אהרון ליבוביץ'

הרב אהרון ליבוביץ הוא ראש ישיבת סולם יעקב, רב בשכונת נחלאות בירושלים ופעיל בסיעת ירושלמים בראשות רחל עזריה

רב קהילה

 

מחזירים את הרב לקהילה/ מתוך מקור ראשון כ"ג אב 10.8.2012

אלישיב רייכנר

תארו לעצמכם מציאות שבה אתם אלו שבוחרים את רב השכונה שלכם. תארו לעצמכם מציאות שבה ועד ציבורי שמורכב ברובו מנשות השכונה, ינהל את המקווה ולא המועצה הדתית של העיר. תארו לעצמכם אתר אינטרנט ידידותי שבו תוכלו לבדוק מה הקריטריונים לכשרות של כל רבנות, ומה התעריף שהיא דורשת עבור השגחה. תארו לעצמכם שאתם לוקחים את כל מה שהתרגלתם לחשוב על שירותי הדת בישראל, ומוחקים. זהו החזון שהרב אילעאי עופרן, וחבריו מתנועת נאמני 'תורה ועבודה', מבקשים להציע.

ואיפה הגרעינים של נאמני תורה ועבודה? – תגובה למאמרו של ינאי עופרן / אלישיב רייכנר

רוב המשפחות הדתיות שמרכיבות את גרעיני ההתיישבות האידאולוגיים בעיירות ובשכונות הן משפחות של בוגרי ישיבות גבוהות או ישיבות הסדר, וחלקן משתייכות לציבור החרד"לי. במקום לתקוף את חברי הגרעינים הללו יש לשאול מדוע "נאמני תורה ועבודה" אינם נוטלים חלק במפעל הזה

יהדות חורגת מגזר / הרב גבריאל אבן צור והרבה בתיה רוזן-גולדברג

היהדות הצרפתית העכשווית אינה אחידה, אך שומרת לרוב על חזית מאוחדת ועל אתוס משותף. בעשורים האחרונים התחזקו קהילות עצמאיות, דוגמת קהילות חרדיות וקהילות רפורמיות וקונסרבטיביות, אולם רוב היהודים בצרפת אינם מגדירים עצמם באמצעות זרם או מגזר יהודי-עכשווי וממשיכים להשתייך לקולקטיב יהודי חורג-מגזר. כמי שצמחו בתוך הקהילה ונמצאים עמה עד היום בקשרים הדוקים של מנהיגות ומעורבות […]

אוצרות אתיופיה / יוסי זיו

הקהילה היהודית באתיופיה שמרה באדיקות על מסורות הלכתיות קדומות במשך אלפי שנים. הלכות אלה לא עברו את התמורה העצומה שפקדה את ההלכה הרבנית לאורך הדורות, והן משמשות עדות חיה לנוהגים הלכתיים עתיקים. על תרומתה של מסורת ביתא ישראל להבנת השתלשלות ההלכה בישראל

עשה לך קס: ראיון עם קס סמאי אליאס / אורן קלך

  לאחרונה הסתיים מאבק ממושך על הכרה של המדינה בתפקיד הקס, והוקצו תקנים לקסים במועצות הדתיות. אך הייתה זו רק אחת מההתמודדויות שעומדות בפני הקסים בתור המנהיגים הרוחניים של קהילות יוצאי אתיופיה בארץ. איך שומרים על מסורת בת אלפיים בשנות האלפיים? מה צופן העתיד לקהילת יוצאי אתיופיה? והאם ההלכה של ביתא ישראל עומדת להיכחד? קס […]

אז מי פה הבעיה? / שרון שלום

לאורך השנים קמו שוב ושוב מי שערערו על יהדותם של יהודי אתיופיה. מספקות בשורשיהם היהודיים, דרך הוצאת לעז על מסורתם ההלכתית, ועד טענות בדבר צבע עורם – בטיעונים רבים ביקשו לשלול את יהדותם. אולם מפסיקת הרדב"ז ועד הרב עובדיה יוסף, הופרכו טיעונים אלה וזהותם היהודית של ביתא ישראל עומדת על בסיס איתן. מדוע בכל זאת הרבנות הראשית לא אימצה מעולם את פסיקת הרב עובדיה, וכיצד אפשר לשים סוף לסאגה המתמשכת של ערעור על יהדותה של קהילה מקהילות ישראל?

סיכוי לתקנה: ראיון עם יהודית שילת / אביעד עברון

  לפני כחמש עשרה שנה התפרסמו כמה מקרי פגיעות מיניות בציונות הדתית שעוררו מהומה ציבורית גדולה. מהמהומה הזו נולד 'פורום תקנה', המטפל בפגיעות שנעשות בידי בעלי מרות וסמכות. בראיון עם מנהלת הפורום, הרבנית יהודית שילת, היא מתארת את הצורך במערכת שאיננה המשפט הפלילי הרגיל, משיבה לביקורת על נטילת הסמכות לידיים, ומסבירה מדוע אנחנו צריכים להאמין […]

יהיה בסדר: רב אמריקני בישראל / שאול פרבר

"בדומה לחוויה של עולי בבל, שעלו לארץ לפני כאלפיים שנה מתוך התלהבות אידיאולוגית, גם החוויה שלי כרב שעלה מארצות הברית הייתה לא פשוטה. לא אחת מצאתי את עצמי מבולבל באשר למצבי כאן בארץ". ראש מכון עתים, הרב שאול פרבר, שעלה מארצות הברית בגיל 28, כותב על קשיי ההשתלבות בחברה הישראלית בתחילת הדרך, ועל ההחלטה לצאת מאזור הנוחות ולהתעקש על פעילות ציבורית ותורנית במרחב הישראלי

להחזיר את המקווה אל הקהילה / רני חזון-וייס

 

 

 

רני חזון וייס היא מורה ומחנכת פמיניסטית ופעילה חברתית. חברת הנהלת 'נאמני תורה ועבודה'

***********

כיצד קרה שמצווה כל כך אישית ואינטימית נתונה תחת פיקוחה של המדינה? מדוע גורמים זרים מתערבים במצווה שבין אדם למקום, ומבקשים לעצב עבורנו את עולמנו הדתי? רני חזון וייס קוראת להפקיע את האחריות על המקווה מידי הרבנות, לתת אמון בנשים הטובלות ולהשיב את האחריות על המקוואות, יחד עם מצוות כמו נישואין וכשרות, לידיה של הקהילה 

נמצאת דעתו משובשת / ירון זילברשטיין (תקציר)

 

 

 

כיצד מעצבת ההלכה היהודית את יחסה לחולה-הנפש וכיצד היא משפיעה על מעמדו בקהילה?

ירון זילברשטיין על מעמדם של נפגעי-הנפש בהלכה: הקושי להגדיר את התופעה וההשלכות הרות-הגורל על חייהם של הנפגעים. מסע בתוך ספרות השו"ת

 

הרב ד"ר ירון זילברשטיין מלמד תלמוד והלכה ב'מרכז יעקב הרצוג' ובמוסדות נוספים

פגועי הנפש והתורה / הרב יובל שרלו

 

 

 

מה מתחולל במפגש שבין הדת והאמונה לבין מחלות הנפש? האם החיים הדתיים מסייעים בהתמודדות עם המחלה או מקשים עליה? מהו תפקידם של רבנים בהתמודדות עם תלמידים וחברי קהילה פגועי נפש?

הרב יובל שרלו קורא להגביר את המודעות ומאמין כי בכוחם של הרבנים להוביל את השינוי ביחס לפגועי הנפש בקהילה הדתית

סייג לחכמה שקיטה – בעקבות מאמרו של הרב אמיר נכטשטרן 'לא לשקוט על השמרים' – דעות 56 / אהרון ליבוביץ'

 

 

 

 

סייג לחכמה שקיטה

בעקבות מאמרו של הרב אמיר נכטשטרן 'לא לשקוט על השמרים' – דעות 56

אהרון ליבוביץ'

הרב אהרון ליבוביץ הוא ראש ישיבת סולם יעקב, רב בשכונת נחלאות בירושלים ופעיל בסיעת ירושלמים בראשות רחל עזריה

ואיפה הגרעינים של נאמני תורה ועבודה? – תגובה למאמרו של ינאי עופרן / אלישיב רייכנר

רוב המשפחות הדתיות שמרכיבות את גרעיני ההתיישבות האידאולוגיים בעיירות ובשכונות הן משפחות של בוגרי ישיבות גבוהות או ישיבות הסדר, וחלקן משתייכות לציבור החרד"לי. במקום לתקוף את חברי הגרעינים הללו יש לשאול מדוע "נאמני תורה ועבודה" אינם נוטלים חלק במפעל הזה

בין "קהילה מרוצה" ל"קהילה מוטרדת" / אשרת שהם ויאיר פורסטנברג

סיפורה של קהילת "הקהל – מניין שוויוני בקעה" משקף מסע של ציבור שהחליט כי הפער בין אמונותיו הפנימיות ובין המתרחש בבית הכנסת שלו גדול מדיי ואינו ניתן לגישור. אשרת שהם ויאיר פורסטנברג, ממקימי המניין, מספרים על ההחלטה לפרוש ולצעוד בדרך חדשה

הקהילה הקיומית / מאיר ראובן זלבסקי

הציבור הדתי מתחלק היום לשני סוגי קהילות: קהילות המעמידות במרכזן את סמכות ההלכה והרב, וקהילות המורכבות מאוסף אינדיבידואלים המחפשים יחד את דרכם הרוחנית. שורש ההבדל בין שתי הקהילות נעוץ בתורתם של שני ההוגים הגדולים של הציונות הדתית: הרב קוק והרב סולובייצ'יק

מצע מנותק – על הנתק בין מוסד הישיבה לקהילה / אריאל פיקאר

עולם הישיבות רואה בעצמו תחליף לבית ולקהילה שמהם באים תלמידיו. אך הישיבות מתנתקות מרצף החיים הרגיל, והן רחוקות מלהיות קהילות אמיתיות וחיות, שיש בהן מגוון של אנשים בעלי השקפות וצרכים שונים. יש להציע אלטרנטיבה לישיבות ההסדר

"לחזק" את הקהילה – על נזקיו של הגרעין התורני / ינאי עופרן

רעיון הגרעינים צמח במקביל בארצות הברית ובישראל. בשני המקרים הגרעינים מוזנים מאינטרסים ומכספים שמחוץ לקהילה הקולטת, ובשניהם מי שמשלם את המחיר הוא הקהילה עצמה, הנרמסת על ידי קבוצה גדולה, אחידה ומאורגת שמטרתה היא לשנות את אופי המקום

"רבנות בלי-טעם" — המבנה האנטי-דמוקרטי של חיי בית הכנסת בישראל / אבי קדיש

רבני הערים בישראל לא צריכים לתת דין וחשבון לאף אחד: הם מקבלים את משרתם במינוי לכל החיים, ולרוב מנהלים באופן לא-דמוקרטי את בתי הכנסת ואת הקהילות הנתונים תחת סמכותם. אפשרות לפתרון טמונה באימוץ המודל הקהילתי בארה"ב: הצמחת קהילות וולונטריות המיוסדות על ערכי הדמוקרטיה

אנחנו גדלנו בעולם אנשים יחידים / אלמוג בֶּהַר

התרבות הישראלית אינה יכולה לייצר תחליף לתחושת השייכות והאינטימיות היומיומית של קהילות המוצא מהן באנו. עם התפוררות הקהילות ההן הולכים ואובדים מן העולם אוצרות תרבות ושפות שלמות. רק היפתחות (מאוחרת מדי) אל העולמות הללו אולי תצליח לשמר מהם מעט מן המעט

ביחד זה לגמרי לא לבד – קהילות צעירים כאלטרנטיבה של סולידריות חברתית / שרה שדמי-וורטמן

לא בכדי זכו קהילות הצעירים לעניין הולך וגובר בשנים האחרונות, הן בקרב ממסדים ציבוריים והן בקרב קרנות פרטיות וציבוריות. התופעה מייצגת אלטרנטיבה ייחודית, כמעט חתרנית, לנטייה הגוברת שלנו להתכנס בעולמנו הפרטי. קהילות הצעירים עשויות להיות הבטחה למציאות ישראלית טובה יותר