"מסורת", זועק טביה החלבן כשצייטל, בתו הבכורה, מבקשת להינשא לבחיר ליבה מוטל, ולא בשידוך. לבסוף הוא משתכנע ש"זמנים משתנים", ומשלים עם נישואיהם. "מסורת", זועק שוב טביה כשהודל, בתו השנייה, מתאהבת בפרצ'יק, סטודנט מהפכן וסוציאליסט, נשבית בקסמיהם של רעיונותיו המהפכניים ורוצה ללכת אחריו. גם כאן הוא משתכנע ש"זמנים משתנים" ונענה לבקשתם להינשא. אולם כשחווהל'ה, בתו השלישית, רוצה להינשא לפיידקה, הנוצרי, טביה אינו נענה. הם נישאים בסתר על אף התנגדותו, אך כאן העובדה ש"זמנים משתנים" אינה משנה לטביה. כאן עובר הגבול. כאן הוא נשאר עם ה"מסורת".
ואכן נדמה ששאלת נישואי התערובת נוגעת בנימי הנפש היהודית במובנם העמוק ביותר. היא נותרת קונפליקט בלתי פתיר, והזמנים המשתנים אינם תירוץ מספק כדי לפתור אותו. אולם לעיתים נדמה שהשיח על אודותיה, בייחוד כאן בישראל, הוא דל ושטחי ביותר, אם בכלל קיים. למעשה, כשאנחנו מדברים על נישואי תערובת והתבוללות בימינו, אנחנו מדברים על שלוש סוגיות שונות לפחות.
הסוגיה הראשונה, ואולי המדוברת ביותר, היא זו שמעסיקה את יהודי התפוצות. החיים במרחב שאיננו יהודי, בתוך ערכי דמוקרטיה וליברליזם, הובילו לשיעור גבוה מאוד של נישואי תערובת. אמנם אין זהות בין התבוללות לנישואי תערובת, אך יש ביניהם מתאם גבוה מאוד. המצב בארצות הברית שונה מהמצב במדינות אירופה השונות, ובהתאם גם דרכי ההתמודדות שונות. ואף אם נדמה שזו בעיה של יהודי התפוצות בלבד, אל לנו להתעלם ממנה; ראשית, מפני שיהודי התפוצות הם בשר מבשרנו, ושנית, מפני שבמוקדם או במאוחר סוגיה זו עשויה להגיע גם לישראל, ולתפוס אותנו לא מוכנים להתמודדות איתה.
הסוגיה השנייה מתרחשת דווקא בין גבולות הארץ, והיא נוגעת ליוצאי ברית המועצות שהגיעו לישראל מכוח חוק השבות, אך אינם מוכרים כיהודים על פי הרבנות הראשית ולפיכך גם על פי מוסדות המדינה. המדיניות ההלכתית שאינה מכירה בהם כיהודים, מכניסה את הסוגיה הזו תחת הכותרת של 'נישואי תערובת', אך ברור שמדובר בסוגיה אחרת לחלוטין. הדילמות הנובעות ממנה, הן הדמוקרטיות הן ההלכתיות, דורשות התייחסות בהתאם.
הסוגיה השלישית מתרחשת אף היא בישראל, בעיקר בפריפריה: נערות יהודיות שנישאות לבחורים ערבים, לרוב מתוך הבטחה ליציאה ממעגל העוני והמסכנות אל עתיד טוב יותר. לעיתים אנו מתוודעים לאירועים האלה בדיווחים חדשותיים, בעיקר סביב הפעילות של 'יד לאחים', ארגון שקל להסתכל עליו כמי שפועל ממניעים גזעניים. אך מתוך כך אנחנו מתעלמים מהבעיות החברתיות שמובילות למצבים האלה, ועוצמים את עינינו אליהן. גם כאן יש סוגיה של נישואי תערובת, לכאורה, אך העיסוק בה מהפריזמה הזו עשוי להחמיץ את הבעיה האמיתית שדורשת כאן התמודדות.
הכללת שלוש הסוגיות הללו תחת אותה הכותרת נובעת מכך שלמראית עין כולן שאלות של 'נישואי תערובת', אולם למעשה יש כאן סוגיות שונות באופן מהותי, ובהתאם השיח עליהן צריך להיעשות בנפרד לגבי כל אחת ואחת מהן. את זה ביקשנו לעשות בגיליון שבידיכם.
קריאה מהנה,
אביעד עברון
