לפני כמה חודשים השתתפתי במפגש של תא הצעירים של התנועה בירושלים. דיברתי על האתגרים שלפנינו, על הדרך שלנו, וציפיתי לשאלות על נושאים בוערים כמו דת ומדינה, חינוך, דמוקרטיה וכיוצא באלו. במקום זאת, השאלה הראשונה שנשאלתי אחרי שאמרתי כמה מילים הייתה די כועסת: "למה אתה מתעקש להשתמש במונח 'אורתודוקסי'? איזה מין תיוג זה? מדוע אתה שם אנשים במגירות? אני יהודי דתי, וזה אמור להספיק!". באותו מפגש, וגם במפגשים אחרים, התחלתי להבין שצעירות וצעירים דתיים זקוקים להגדרות עצמיות חדשות. שהם אינם שבעי רצון מה'מפה' הדתית הנוכחית, וכופרים בהנחות היסוד שלה. הגיליון הזה הראה לי שכולנו עסוקים בשאלות הללו, צעירים ומבוגרים כאחד.
אך גם בעודנו עסוקים בהגדרות העצמיות שלנו, בשמות שניתן להן ובמשמעותן, אנחנו גם לוקחים לעצמנו את הזכות להגדיר אחרים. השיח שהתנהל – ועוד מתנהל בימים אלו – על חוק הגיור שמקדם ח"כ אלעזר שטרן, מדגים זאת היטב. המוטיבציה לחוק ברורה וראויה. אם מדינת ישראל רוצה לחזק את יסודותיה היהודיים, היא צריכה לאפשר לעולים מכוח חוק השבות המעוניינים בכך להצטרף ליהדות, ולא להישאר זרים במדינתם. המאמצים שצה"ל ומערכת הביטחון עשו בנושא ראויים לכל שבח, אולם אין בהם די – וגם לא בטוח שזה תפקידם הייעודי. הפתרון שמציע חוק הגיור מסתמך על בתי דיון מקומיים לגיור, שבראשם יעמוד רב העיר. זהו פתרון מוצלח, אולם לא היה בו די כדי לספק גורמים שונים. בדרך זו נולדה פשרה, שהעמידה רבנים חשובים בראש ועדה שתפקח על בתי הדין הללו. אבל גם זה לא היה מספיק, ונותרו גורמים שונים מתוך המחנה המגזרי שלנו שמתנגדים להסדרה זו.
השיח הקולני – ולצערי, לעתים אף אלים – שהתנהל בנושא בין הפלגים בציבור שלנו, מראה שרב המפריד על המחבר, אולם גם מדגים את השאיפה של הציבור שלנו לשלוט, באמצעות הרבנות הראשית (שכבר אינה בידי המגזר, כנראה), על הגדרתם של אחרים. הסתירות בזהות שלנו מושלכות כלפי זהותם של אחרים.
תנועת נאמני תורה ועבודה גאה לכן להיות חלק מפורום 'צו גיור', שמנסה לתקן קלקולים אלו באמצעות קואליציה רחבה של ארגונים שמטרתם לשפר את הליכי הגיור במדינת ישראל, ולהפוך אותם לכאלו שאינם מונעים ממלחמות פנימיות אלא מהסכמה לאומית רחבה בקרב העם היהודי על חלקיו השונים. אני מודה לרב אביע"ד סנדרס, חבר הנהלת התנועה, שהוא נציגנו בשותפות זו.
בשנה האחרונה פועלת התנועה במספר מישורים חשובים נוספים: קידום הסדרה ראויה לבחירת רבנים, מאות פעילויות לנוער ולצעירים, הפצת ערכי תורה ועבודה לדור החדש ועבודה פרטנית מול נציגי עשרות בתי ספר, בכדי לחזק את ערכי תורה ועבודה במערכת החינוך הממלכתי דתי. לגיליון זה מצורפת מעטפת תגוביינא. נודה לכם אם תביעו את תמיכתם בנו על ידי חידוש החברות ותרומה לתנועה.
בהזדמנות זו ברצוני לשלוח ברכת דרך מוצלחת לנחלה ליאור, רכזת התנועה היוצאת, שעשתה את עבודתה בצורה מוכשרת ונעימה, ולאחל ברוכה הבאה למחליפתה, שירה עברון ג'ייקובס.
זהו גם הזמן הנכון לאחל לכל חברי התנועה ובני משפחותיהם שנה טובה. שנה שבה נזכה להגשמת שאיפותינו ברמה הלאומית והאישית, שנה שבה נוכל להביא לידי ביטוי את דרך התורה והעבודה, שנה של בריאות, שלום והצלחה.
