למה ממ"ד ישראלי?

מאת אביגיל בן ארי, רכזת קהילות בתנועת נאמני תורה ועבודה. פורסם בסרוגים, י"ב אדר ב' תשפ"ד. מערכת החינוך הציבורי במדינת ישראל מחויבת לתת מקום והזדמנות שווה (כמה שניתן) לכלל הילדים. במערכת הזו אין אפשרות לסנן תלמידים, והוא פתוח לכל גווני האוכלוסייה. גם במוסדות החמ"ד יש חובה לקבל את כלל האוכלוסייה המעוניינת בחינוך דתי לילדיה. היא […]

חיזוק בנות בכיתה מעורבת

לעתים עולה הטענה שבנות נפגעות מלמידה בכיתה מעורבת. על פי ניתוחי המיצבים הרי שהציונים הנמוכים ביותר הם דווקא בבתי ספר יסודיים של בנות בלבד. גם ביחס לאקלים, הרי שבכיתה מעורבת יש אקלים טוב יותר. בהתאם, ישנם תחומים רבים בהם בנות נהנות ומרוויחות מלמידה בכיתה מעורבת, הן מבחינה לימודית והן מבחינת האקלים. יחד עם זאת, לבנות […]

דתל"שים – עם מה הפגשנו אותם בכיתה א'?

(תגובה ליוזמה המבורכת של Adi Gross בכתבה של טולי פיקרש ב הד העיר – רשת מקומונים המובילה לציבור הדתי). יישר כוח על העיסוק בסוגיית הדתל"שים ואין לך הורה ירא שמיים שפנוי מן העיסוק בסוגיה זו. בהמשך לשיח שמתקיים על דפי העיתון, אבקש להציע זויות נוספות. ראשית כדאי לדייק בנתונים. השיח אודות 50% דתל"שים בחברה הדתית-לאומית […]

מטופלים בשירותי הרווחה בעקבות פגיעה מינית בחלוקה לפי מגזר דתי / אריאל פינקלשטיין

בסקירה זו מוצגים נתונים על היקף המטופלים במחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות בישראל בעקבות פגיעה מינית שעברו בחלוקה לפי מגזר יהודי, נכון לסוף שנת 2020. חלוקת הנתונים לפי מגזר נעשתה לפי סוג הפיקוח של מערכת החינוך היהודית שבה המטופלים מתחנכים כיום או התחנכו בילדותם (ממלכתי, ממלכתי-דתי, חרדי). מרבית המטופלים בשירותי הרווחה בעקבות פגיעה מינית הם תלמידים במערכת החינוך, בגילאי 18-3, ולכן ישנו דגש בהצגת הנתונים על קבוצה זו. להלן מוצגים עיקרי הממצאים:
נתונים כלליים: שיעור המטופלים בשירותי הרווחה בעקבות פגיעה מינית גבוה יותר בקרב תלמידי החינוך הממלכתי-דתי. על כל 1,000 תלמידים במערכת החינוך הממלכתית-דתית ישנם 2.39 תלמידים המטופלים בעקבות פגיעה מינית בשירותי הרווחה, גבוה יותר מאשר בחינוך החרדי (1.98), וגבוה ביותר מפי 2 מאשר בחינוך הממלכתי (1.04). כך, בשנת 2020 למדו בחינוך הממלכתי-דתי, מהגן ועד כיתה י"ב, 19% מהתלמידים בחינוך היהודי, בעוד ששיעורם של תלמידי החינוך הממלכתי-דתי מבין המטופלים בעקבות פגיעה מינית בשירותי הרווחה עמד בשנה זו על 29%. בחינוך החרדי למדו 26% מהתלמידים בחינוך היהודי, ושיעורם מקרב המטופלים בעקבות פגיעה מינית עמד על 34%.
מגדר: שיעור הנשים המטופלות בשירותי הרווחה בעקבות פגיעה מינית גבוה יותר משיעור הגברים, אך על הציר הדתי-חילוני ניתן לראות מתאם בין דתיות ובין שיעור גברים מטופלים גבוה יותר, ובפרט בקרב ילדים. בקרב תלמידי ותלמידות החינוך הממלכתי (גילאי 18-3) המטופלים בעקבות פגיעה מינית, הבנים מהווים פחות משליש (31%), בעוד שבחינוך הממלכתי-דתי הבנים מהווים כמעט מחצית מהמטופלים בעקבות פגיעה מינית (48%) ובחינוך החרדי הבנים מהווים למעלה ממחצית מהמטופלים בעקבות פגיעה מינית (53%). כך, על כל 1,000 תלמידים בנים בחינוך הממלכתי-דתי ישנם 2.3 המטופלים בעקבות פגיעה מינית בשירותי הרווחה, לעומת 2.07 בקרב בנים בחינוך החרדי ו-0.61 בקרב בנים בחינוך הממלכתי.
סוג יישוב המגורים: בכלל האוכלוסייה ניתן לראות שיעור גבוה יותר של מטופלים בשירותי הרווחה בעקבות פגיעה מינית המתגוררים במועצות אזוריות (יישובים), אך הדבר בולט במיוחד בחינוך הממלכתי-דתי: 40% מהמטופלים בשירותי הרווחה בעקבות פגיעה מינית שהינם תלמידי או בוגרי החינוך הממלכתי-דתי מתגוררים במועצות אזוריות (יישובים), בעוד שלפי הערכה רק 24% מתלמידי ובוגרי חינוך זה מתגוררים במועצות אזוריות. בקרב תלמידי ובוגרי החינוך הממלכתי, 19% מהמטופלים בעקבות פגיעה מינית מתגוררים במועצות אזוריות, לעומת הערכה לפיה 16% מתלמידי ובוגרי החינוך הממלכתי מתגוררים במועצות אזוריות. בחינוך החרדי ישנו מיעוט של תלמידים המתגוררים במועצות אזוריות, אך גם בו ניתן לראות שיעור גבוה יותר של מטופלים בגין פגיעה מינית המתגוררים במועצות אזוריות ביחס לגודלם באוכלוסייה.

למה אנחנו בעד חינוך מעורב?!

כתב בנימין שיינברג, שההלכה מורה לנו "להתרחק מנשים מאוד"… אני שואלת האם גם כך כתוב בהלכה- לגבי בנות, ילדות? האם נכון בעיניו ללמד ילד צעיר, שעליו להתרחק מבנות- כמו מנשים? האם זה באמת אותו דבר?
פרשנות הלכתית זו איננה מאפשרת לבנים לראות בנות או נשים כבני אדם אלא מעצימה את התפיסה של המיניות- המסוכנת והבעייתית. אין אפשרות ליצור קשר או להיות לצד נשים, מבלי שההיבט המיני יתפוס את כל המרחב? יאיים? מהו המסר שהבנים מפנימים מכך? ועוד יותר מדאיג, מה הבנות תופסות מכך? האם כל אישיותן, עצמיותן וכוחן – הוא רק במיניות שלהן? מה לגבי הצדדים האנושיים, השכליים? האם אנחנו רק "גוף", או "יצר"? האם איננו אדם שלם?

האם ההפרדה המגדרית טובה לבנות?

נהגו ישראל לחשוב, שהפרדה מגדרית בחינוך– כבר בגילאים צעירים, עושה שירות טוב – בעיקר לבנות. עד כדי כך האמונה הזו פשטה, שהורים היו מוכנים להקריב את בניהם על מזבח ההפרדה, ולו כדי שהבנות שלהן ילמדו בנפרד. ואל תתנו למציאות לבלבל אותם. כיתת בנים מלאה והומה, עם כל הסטיגמות הנלוות- עדיין לא יפחידו את ההורים מלבחור באופציה הנפרדת, ולו רק בשביל הפנטזיה הוורודה על כיתת בנות ששותה בצמא את דברי המחנכת.

סקר מותגים – מאמר תגובה על סקר החינוך הגדול

מחקר חדש של מרכז טאוב מלמד כי אחוז גדול מקרב בני ובנות הציונות הדתית עוברים במהלך שנות הלימודים שלהם לבתי ספר שאינם דתיים. מה יהיה שיעור החרדים בישראל בעוד 40 שנה ומדוע זה לא מרתיע את החוקרים?

כנס אחדות ציוני-דתי – בלי נשים: "כאילו אין נשות הלכה"

אשת חיל מי ימצא? לא מי שיחפש בכנס רבני הציונות הדתית. לראשונה הם יתכנסו לכנס "אחדות" מכל הזרמים, בחסות משרד החינוך ועיריית ירושלים – והמחיר: ללא נשים. רישום דרך המערכת האוטומטית נסגר, לאחר שנשים הצליחו להירשם דרכו. "איך יכולים רבנים לדבר על נושאים הנוגעים לנשים עם עצמם?" אומרת עו"ד ניצן כספי שילוני. הרב אייזמן: "זה לא כנס קבלת החלטות. מותר לרבנים לשבת עם רבנים"

מה משותף ליציאת מצרים, היטלר, ברק אובמה ולמלחמות ישראל?

מורה בעיר בצפון הארץ הראתה סרטון יוטיוב לתלמידי כיתה ג' כשמטרתה אחת: החדרת המסר כי אין דרך לברוח משרשרת נסיונות ההשמדה של אויבי העם היהודי. בכל דור ודור, בדיוק כמו שנכתב בהגדה

חיוב נשים במצוות עשה שהזמן גרמא

"כל מצות עשה שהזמן גרמה, האנשים חייבין והנשים פטורות. וכל מצות עשה שלא הזמן גרמה, אחד אנשים ואחד נשים חייבין. וכל מצווה בלא תעשה, בין שהזמן גרמה ובין שלא הזמן גרמה, אחד אנשים ואחד נשים חייבין. חוץ מבל תקיף ומבל תשחית ומבל תטמא למתים".(שנה קדושין א, ז:) ומצות עשה שהזמן גרמה היא שחובת עשייתה בזמן מסויים, […]

נייר עמדה בנושא המחקרים על הפרדה מגדרית בבתי ספר – סקירה.

 ד”ר דפנה עציון, בית הספר לחינוך, אוניברסיטת בר אילן.                ד”ר שגית שילה-לוין, החוג המשולב והמחלקה לניהול, אוניברסיטת בר אילן.   הפולמוס סביב סוגיית החינוך הנפרד-מעורב חוצה יבשות, מגזרים, מגדרים, ומעורבים בו טיעונים פדגוגיים, פסיכולוגיים, סוציולוגיים, אך נראה כי בראש ובראשונה, שיקולים פוליטיים שמטרתם להטות את עמדתם של העוסקים […]

נייר עמדה בסוגיית תקנונים של בתי ספר יסודיים בממ"ד

החינוך הממלכתי דתי בישראל, מהווה את חוד החנית בקליטת עלייה ובאחריות לשכבות החלשות. מציאות זו הינה ארוכת שנים והינה פועל יוצא של תפיסה ערכית, התגייסות אחראית ומציאות ברוכה. אנו כותבים זאת מתוך גאווה למגזר אליו אנו שייכים ומתוך הערכה עצומה לראשי המערכת ולפועלים בתוכה אשר עושים עבודת קודש, באמונה, במסירות ובאחריות.

יחד עם זאת, בשנים האחרונות, קיימות תופעות אשר התחזקותן עלולה לפגוע קשות באחריות חשובה זו. בשלב זה, מדובר במספר קטן של בתי ספר ואולם אי טיפול בבעיה או עצימת עין כנגדה, עלולה לגרור את כל המערכת החינוכית אל מקום אחר לחלוטין.