not memberg

 

נוכחות התורה כמרכיב מרכזי בחיי הכותבים בגיליון זה ברורה ומסקרנת. התורה, הלימוד בה וקיום מצוותיה הם חלק מן הזהות שלנו כאנשים וכתנועה: תורה שיש בה עבודה ועבודה שיש בה תורה.

הגמרא (מועד קטן ט ע”ב) מביאה את תורתם של רבי יונתן בן עסמיי ורבי יהודה בן גרים, תלמידיו של רשב”י, שדנים בהבדל בין שני פסוקים במשלי העוסקים בחשיבות התורה ולימודה. מהאחד עולה כי התורה חשובה רק מרצונותיו ותשוקותיו של האדם: “יקרה היא מפנינים וכל חפציך לא ישוו בה” (משלי ג, טו), ומהשני עולה כי היא חשובה אפילו יותר מציוויי הקב”ה: “כי טובה חכמה מפנינים וכל חפצים לא ישוו בה” (משלי ח, יא). מסקנתם היא כי במקום שמדובר במצווה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים, הרי שגוברת החובה על פני לימוד התורה, בעוד שבשאר המצוות – לימוד התורה גובר.

במקרים רבים אני מרגיש כי העניינים שבהם התנועה עוסקת לאחרונה הם כאלו “שאי אפשר לעשותם על ידי אחרים”, ואף אחד אחר לא יתנדב לעשותם. לצערנו, רבים בציבור שלנו מחרישים אל מול הצורך הדחוף לתקן את העולם, את החברה, את המדינה ואת הדת בתוכה, ולכן מתעצמת חשיבות הפעילות שלנו.

בחזית היחסים בין דת ומדינה, הקואליציה הנוכחית גורמת למשברים ולמחלוקות שחייבים לתקנם. לאחרונה פעלנו לסיכול חוק המקוואות של חברי מפלגת יהדות התורה (לצערנו, יחד עם חברים בבית היהודי), שהיה מביא לשליטה חרדית וקיצונית על פרקטיקת הטבילה במקוואות הציבוריים בצורה שאינה נצרכת מבחינה הלכתית ופוגעת בטובלות הדתיות והמסורתיות, וכל תכליתה היא פוליטית. היינו הראשונים לאתר את הצעת החוק ולדווח עליה, ופעלנו מולה בנחישות. אנו מקווים כי היא אכן תסוכל או תשונה מהותית, בכוחות משפטיים ופוליטיים משותפים. כך גם בסוגיית פשרת הכותל, וכן בניסיונות עצירת חקיקת החוק שיחמיר את מונופול הכשרות באמצעות שלילת הסמכות של רבני עיר ורבנים מקומיים אחרים לתת תעודות כשרות.

יזמנו מספר דיונים בכנסת בסוגיות הכשרות, הגיור, מוסד הנישואין והגירושין, היחס לעלייה האתיופית והפמיניזם הדתי, ולקחנו חלק משמעותי בדיונים סביב קליטת יהודי אתיופיה, תקצוב גרעינים תורניים ועוד. אנו מקווים כי פעולות אלו ימשיכו את הכשרת הלבבות הנדרשת לצורך שינוי משמעותי ורחב היקף.

התורה והחכמה והקנייתן לדור הצעיר והמבוגר גם הן מעסיקות אותנו לא מעט. הכנס השנתי של התנועה התקיים השנה (בשיתוף מדרשת עין הנצי”ב) בסימן לימוד תורה בחברה מעורבת – מגזרית ומגדרית כאחד. הכנס היה הצלחה גדולה והשתתף בו מספר שיא של לומדים ולומדות.

אנו ממשיכים בפעילותנו למניעת הפרדה מגדרית וחברתית בחינוך הממלכתי-דתי, והצלחנו לפתור בעיות מקומיות וכלליות כאחד בתקופה האחרונה.

הרמנו קמפיין לעידוד לימוד גמרא לבנות, סוגיה שהתנועה עסקה בה כבר לפני כשלושים שנה. הדבר הביא להעלאת המודעות הציבורית בנושא, ובסופו אף שר החינוך הצטרף למעשה, וצייץ: “טופל”. אנו מקווים שכך אכן נעשה, ונמשיך לעקוב אחרי הנושא ואחרי שיפור החינוך הממלכתי-דתי לבנות ולבנים.

פרסמנו מחקר חדש ומקיף על מצב לימודי האנגלית בחמ”ד, מכיוון שאנו סבורים כי מדובר במפתח ליכולת ההתקדמות וההבנה של העולם ושל התורה בכללותה.

בזירה המקומית הצליח תא הסטודנטים שלנו באוניברסיטת בר-אילן לעורר ולקיים מחאה מרשימה נגד הופעתו הציבורית של מרדכי אֵלון בגבעת שמואל, כחלק מן המערכה שלו לחזרה להנהגה בניגוד לדעת התורה ולשכל הישר.

אנו מקיימים סדרת מפגשים מרתקת בשם “תורה ועבודה בבית”, שמטרתה להפיץ את ערכי התנועה בציבור. מי שלא השתתף ורוצה ליזום פעילות כזו אצלו – מוזמן לפנות אלינו.

תוכלו לקרוא על פעולות ורבות אחרות שלא יכולנו לפרט כאן באתר התנועה המחודש, www.toravoda.org.il. אנו מקווים כי נצליח, בעזרת חברי התנועה וידידיה, להמשיך ולעשות עוד להגדלת התורה והאדרתה, יחד עם העבודה ודרך הארץ.