המתח המובנה בין תחושת הביתיות לאובדנה, מלווה את העם היהודי לכל אורך ההיסטוריה. מאמר זה מציע לבחון את המתח הזה בהקשר החורג מן המישור הפרטי והלאומי כשאלה הנוגעת לכאב אובדן האינטימיות עם הטבע, ומציע קריאה של מצוות השמיטה כיצירת מחזורים של קרבה וריחוק ופתיחת פתח לכינונה של ביתיות מאוזנת וקשר בחירי עם האדמה. הדיון […]
מאגר המידע הדיגיטלי העולמי גדל במהירות מסחררת, וחלק גדול ממנו מאוחסן בשרתי 'ענן' שמושבם הוא למעשה ביבשה ובים, כאשר חלקן של חוות השרתים בפגיעה הסביבתית בכדור הארץ הולך וגדל. שנת השמיטה קוראת לנו אפוא ל'שמיטה דיגיטלית' ולחשיבה מחודשת על הדרך ועל כמות המידע שאנו צוברים. רקע: כושר הנשיאה של כדור הארץ וכושר ההיזק האנושי מאז […]
יש המעוניינים להטיל ספק במחקרים העוסקים במשבר האקלים, אך ההלכה מלמדת אותנו להתייחס באופן הפוך לספקות בדיני נפשות. שנת השמיטה גם היא מהווה בשורה יהודית לעולם כולו: להתעלות לשנה מעל המירוץ הכלכלי ולשוב למחזוריות ולאיזון. ענוותנו תחריב את ביתנו – ספק מדעי מול ספק נפשות כשמספרים לנו שאנו צריכים לעבור משימוש בפחם ובנפט לאנרגיות מתחדשות, […]
'שירת הטבע החדשה' (אקו-פואטיקה) הינה סוגה מתחדשת בשדה היצירה העברית, המושפעת מיחסי האדם והמקום, וממצב הסביבה בעולם צרכני ובחברה מוטת מסכים ועתירת טכנולוגיה. השורשים הנושאיים של יצירה זו בעברית יונקים בתורם ממסורת השמיטה, כמסורת מהפכנית המבקשת לתקן את יחסי האדם והאדמה ולהעמידם באור חדש. אהרון דוד גורדון 'האקולוג העברי הראשון' היה מי שהתמסר בכתיבתו לפיתוח […]
רבים עסקו בפירוש מצוות השמיטה והציעו להתייחס אליה כמנוחה שמאפשרת צמיחה. אך יש אפשרות להסתכל על השמיטה כמנגנון של משבר מתוכנן – בו המשבר הופך לחלק מהותי ובלתי נפרד מתהליך התפתחות חברתי. "מעשה בסוחר אחד שהיה נוסע ליריד לייפס"ק (לייפציג) לקנות סחורה", פותח רבי זכריה את סיפורו. בדרך נכנס אותו סוחר לאכסניה. בעל האכסניה בדיוק […]
עיון בתפיסת השמיטה של התורה למול תפיסתם של חכמים מציג את המתח שבין הרצוי למצוי, בין החזון לפרוגרמה המעשית. שילוב שתי הגישות הללו מאפשר להציג תמונה מלאה של כלכלה יהודית. שינויי התפיסה שהתחוללו בדור האחרון בציבור הדתי ביחס לכלכלה הציבורית גלויים וידועים. כמו בעולם המערבי כולו, ישנה תנועה בולטת בציבור הדתי מתפיסות סוציאליסטיות וריכוזיות שאפיינו […]
בין כל האתגרים שהביאה לפתחנו הקורונה, נדמה שהיא הציבה מולנו מראה וביקשה מאיתנו להרהר במשמעות שלנו ללא עבודה, ללא שגרה, בחוסר וודאות. שנת השמיטה מזמנת אלינו אתגר דומה, מתוך בחירה, ומלמדת אותנו כלים שיכולים לעזור בתקופות משבר. אדם יושב בחדר סגור עשרה ימים, אין יוצא ואין בא. נשמע כמו התחלה של סרט. זו אישה וכל […]
שנת השמיטה כמודל של "משמריות" יהודית "וַיִּקַּח ה' אֱ-לֹהִים אֶת הָאָדָם וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמרה" (בראשית ב', ט"ו) תפיסת המשבר הסביבתי כמשבר שהוא קודם כל אנושי-ערכי, מזמינה אותנו לחזור אל שאלות היסוד בדבר מקומנו ותפקידנו בעולם, ולחפש את התשובה לכך בתוך מורשתנו הערכית והתרבותית. את פרקי הבריאה בספר בראשית ניתן לראות כבונים תפיסת עולם […]
גיליון המאה של דעות, הוא גם גיליון הפרידה שלי. ואולי, לא במקרה, הגיליון הזה עוסק בשנת השמיטה. כבר כמה שנים שאני עסוקה במנגנון המופלא שמלמדת אותנו השמיטה – יכולת הפירוק, הכאוס המידתי, הפרידה הזמנית, לצורך בניה והתקדמות. התורה מביאה איתה הבנה עמוקה שפעם בכמה זמן הכל צריך להתפרק (מי אמר מגיפה עולמית?) כדי לייצר תהליכים […]
החיים בתוך סיר הלחץ הישראלי, בעידן של שחור ולבן, של חידוד מסרים, של הגעה למסקנות מיידיות תוך דילוג על שלב ליבון המחלוקת והגדרתה – הופכים מחלוקות למגה-מחלוקות, ויריבים לאויבים. האקלים הנפיץ הזה חל ביתר שאת על חילוקי דעות הנוגעים לאופייה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית בתוך הציבור הדתי.
כך, בפאנל בו השתתפתי הועלתה מצוקתם של מאות אלפי אזרחי המדינה, יוצאי חבר העמים וילדיהם שאינם יהודים על פי ההלכה, ושאין באופק היתכנות לגיורם לנוכח עמדת הרבנות הראשית. בתגובה לכך אמר נציג ציבור שהשתתף באותו פאנל כי הוא היה מעדיף שלא יעלו אותם לארץ.
