ימים ההולכים ומתארכים מאז האסון שפקד אותנו בחג שמחת תורתנו אני משרת בצוות רפואי בפלוגה מגוונת למדי של פיקוד העורף: דתיים וחילונים, נשים וגברים, מבוגרים וצעירים שהשתחררו מן הצבא הסדיר לפני חודשים ספורים. על אף השוני, כמעט מכל הפיות, וכך גם בכלי התקשורת ובדברי נציגי ציבור רבים, נשמעת מילה אחת שוב ושוב בצורות שונות: נקמה.
אנחנו לעולם לא נחזור למה שהיינו. האחדות תיכנס לפה בכוח, בעל כורחנו, נרצה או לא. אני רואה כל מיני דברים מסביב. עבור אנשים בשוליים לא תמיד זה נעים, אבל לכלל ישראל זה יעשה טוב. נתחיל עוד לפני המלחמה.
בשבוע הראשון לקרבות, הפך האלוף במילואים יאיר גולן לגיבור מקומי. ההיענות שלו לפניית אזרחים והירידה המהירה לשטח במדי צה"ל ונשק, לטובת חילוץ תושבים מהתופת, הביאו התפעמות גורפת מכל שכבות העם. גם אלוף נועם תיבון, שיצא לחלץ את בנו ומשפחתו מביתם בקיבוץ, ועד שחבר אליהם חיסל מחבלים יחד עם חיילים שפגש בשטח, קיבל כוכב של הכרה […]
השעה אחת וחצי בלילה. אני יושבת על המחשב, כותבת ומחכה. בן הזוג שלי אמר שבסביבות שלוש בלילה הוא יגיע הביתה לכמה שעות של הפוגה לפני שהוא חוזר אל זירת הלחימה. הוא ביקש שאשאיר לו מפתח אבל אני כמובן לא ישנה.
עברו שבועיים מאותו רגע איום של שבת בבוקר שבו מציאות חיינו השתנתה לבלי היכר. שבועיים מאותו בוקר בו הוא קיבל צו שמונה ועלה על מדים. שבועיים מאז שחיבקנו אותו לשלום וביקשנו שישמור על עצמו ויחזור במהרה. שבועיים שמרגישים כמו עשור לפחות.
בצעירותי חשבתי שאמונה בקב"ה היא דבר פשוט. לא הבנתי כיצד אנשים אחרים לא מאמינים בו. ככל שהתבגרתי הבנתי שזה לא כל כך פשוט. למזלי זכיתי להיות תלמידו של הרב יהודה עמיטל בישיבת 'הר עציון'. מי שהכיר את הרב עמיטל ידע שחייו היו מושרשים בעולם של תורה, מצוות ותפילה. במידה רבה, הוא הצליח לתת לנו טעימה […]
כיצד מבקשים אנו לראות את היום שאחרי הניצחון? שוררת הסכמה רחבה מאד שעלינו למוטט את הזרוע הצבאית של החמאס ואת השלטון האזרחי שלו. ומה יהיה אז? איזה גורל אנו מועידים לתושבי הרצועה שישרדו את המערכה? האם ניקוי הרצועה מכל תושביה והעברתם משם, ברצון או בכפייה? אולי החלת שלטון ישראל ברצועה? או חידוש שלטון ערבי-פלשתיני בה, […]
מאז ומתמיד לא אהבתי את ההסברים המיתיים להיסטוריה היהודית. לא אהבתי את הטענות על 'השגחה פלאית' שמאפשרת לעם ישראל לחצות 2000 שנות גלות ולשמור על זהותו, שהרי אותה 'השגחה פלאית' גם איפשרה לאויבי ישראל לטבוח בנו במאות פוגרומים, עד השואה הנוראה. העדפתי אפוא לחפש הסברים רציונליים לשרידות היהודית, ובמקומות אחרים גם פירטתי אותם.
״ניהול הסכסוך״. זו הפרדיגמה המובילה את המדיניות הישראלית בזירה המדינית המקומית. בהכללה, ניתן לומר שנהנו ממנה כמעט בכל קצוות הקשת הפוליטית היהודית בישראל. היא אפשרה לימין להמשיך ולהשקיע במפעל ההתנחלויות, והיא אפשרה למרכז-שמאל להניח בצד את הסוגיה הפלסטינית ולהתמקד בהקמת המחנה הליברלי.
קראתי לסבתא מרים פשיסטית הרבה פעמים. בפניה. בחיוך, ברור. הרי אהבתי אותה והיא אהבה אותי. קראתי לה פשיסטית כי היא אמרה שהערבים הם כמו הגרמנים. שאם יתאפשר להם לשחוט אותנו, הם יעשו את זה בשנייה. לשחוט! מי ישמע. צחקתי. הדבר הזה הוא נחלת העבר והגולה, אמרתי לה. טרמינולוגיה משוגעת. ואמרתי לה שהיא חושבת ככה כי […]
זו שנה חמישית שאני מלמדת עברית לערבים במגוון מוסדות להשכלה גבוהה בירושלים, ובפרט באוניברסיטה העברית. זה החודש הראשון שאני משתמשת במילה "ערבים" ולא בביטוי המכובס "דוברי ערבית".
מוסכם בהלכה כי ניתן לחלל שבת על מנת לספק את צרכיהם הגופניים והטכניים של הלוחמים בעת המלחמה. אך מה הדין בכל הנוגע לצרכיהם הנפשיים? עיון הלכתי בעקבות פוסקי דורנו
הפשעים שנעשו בעוטף עזה מעלים קושייה תיאולוגית על מהות האמונה של החוטפים והרוצחים בשמו של האל. האם מי שמתפלל לשיבתם של השבויים ופעילי החמאס המחזיקים בהם מאמינים באותו אלוהים? התחלות לבירור פילוסופי-אנליטי של קריסת האמונה לטירוף
