דעות 77

מיכל צ'רנוביצקי, תושבת אלעד ואם לארבעה, הקימה לאחרונה יחד עם קבוצה של פעילים את התא החרדי במפלגת העבודה. הרוח הסוציאל-דמוקרטית, לטענתה, משתלבת היטב עם הוויית החיים של החברה החרדית ועם ערכי התורה, וגם בשמאל מתקבלת זהותה החרדית בטבעיות. על הצורך במאבקים חברתיים חוצי-מגזרים

תשתיתו של העולם השמרני-ליברטריאני מנוגדת לכמה מן האתוסים המכוננים של הציונות הדתית: ההקרבה האישית, המעורבות הציבורית והסולידריות החברתית. בניית אליטה אינטלקטואלית חדשה, שמפנה עורף לערכי היסוד שלה, אף מסתכנת באובדן החיבור הטבעי לשכבות רחבות בחברה הישראלית

מאז הקמתה פועלת תנועת נאמני תורה ועבודה לחיזוק החינוך הציבורי בחברה הדתית. במקביל פועלת התנועה לדמוקרטיזציה של שירותי הדת בישראל. לכאורה, הדברים נראים כסותרים זה את זה, שהרי בצד אחד אנו פועלים להלאמה ובצד אחר להפרטה. אלא שירידה פשוטה למציאות, תוך הבנת מערכת החינוך הדתית אל מול מערכת שירותי הדת, מלמדת על ההיגיון שבעניין. במערכת החינוך הדתית יש כבר כיום חופש למנהלים ולמחנכים. בפועל, לאחר שנכנסתי לכיתה שאותה חינכתי, יכולתי ללמד מה שאני רוצה – וכך גם עשיתי. לימדתי תלמוד לפי שיטת רבדים, ואילו המחנך בכיתה המקבילה לימד בשיטה הליטאית ה"קלאסית".

האליטה הציונית-דתית, שמתגוררת ביישובים מבוססים במרכז הארץ, לא חווה על בשרה את הקשיים שחווים תושבי הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית. המצב הכלכלי האיתן של חלק גדול מהציונות הדתית והסביבה הגיאוגרפית של האליטה הסרוגה מקלים על הדתיים-לאומים לאמץ בהתלהבות את הגישה הקפיטליסטית. מי שלא מכיר מקרוב את המחסומים הרבים שעומדים בפני חלק מאנשי השכבות החלשות בחברה, לא מבין מדוע הם אינם יכולים לפתור את הבעיות הכלכליות שלהם ללא עזרת המדינה

המציאות הישראלית הקשה הביאה את הציונות הדתית לזנוח את האידיאליזם שאפיין אותה, ולאמץ תפיסת עולם ריאליסטית מפוכחת. השיח הקפיטליסטי הדתי – תוצר של המגמה הזו – זר לרוחה של התורה, ומנוגד לאתוס הדתי-לאומי של אחריות לאומית וערבות הדדית. אם לא תתקיים כאן לכידות חברתית וכלכלית, לא תתקיים גם לכידות מדינית וביטחונית