פעולה לשבת – פרשת מקץ – מה יוצא לי מזה?
השבת נתמקד בחנוכה, החג שאותו אנו חוגגים בימים אלו. מאור נרות חנוכה ננסה לחשוב וללמוד על עצמנו, מתי פעם אחרונה עשינו משהו שלא שירת אותנו באיזשהי צורה?
השבת נתמקד בחנוכה, החג שאותו אנו חוגגים בימים אלו. מאור נרות חנוכה ננסה לחשוב וללמוד על עצמנו, מתי פעם אחרונה עשינו משהו שלא שירת אותנו באיזשהי צורה?
הקדמה: בשבת הקרובה נקרא את פרשת קרח, בה מתוארת ההתקוממות של קרח ועדתו על משה רבינו ואהרון. ננסה להבין ביחד, בהשראת הפרשה מתוך הפעולה – מה היא מחלוקת טובה, שעושה טוב בעולם, לשם שמים, שסופה להתקיים, ומה היא מחלוקת שגולשת לקווים לא טובים, שאין סופה להתקיים.
הקדמה: בשבת הקרובה נקרא את פרשת קרח, בה מתוארת ההתקוממות של קרח ועדתו על משה רבינו ואהרון. ננסה להבין ביחד, בהשראת הפרשה מתוך הפעולה – מה היא מחלוקת טובה, שעושה טוב בעולם, לשם שמים, שסופה להתקיים, ומה היא מחלוקת שגולשת לקווים לא טובים, שאין סופה להתקיים.
החוויה הרוחנית והשילוב של יסודות מיסטיים בהוויה הדתית צריכים לעלות בקנה אחד עם עקרונות האמונה היהודית, ולהשתלב במסגרת אורח החיים של ההלכה. הם צריכים להוות השלמה לתפילה, ללימוד התורה ולקיום המצוות, ולא לייצר יהדות אלטרנטיבית של דתיות זולה, קלה להשגה, אך רחוקה מדרך התורה. ההליכה לאור אשם של רבי עקיבא ורשב"י לא תמיד עוברת בדרכים קלות ותמיד לא עוברת בדרכים עקלקלות, אלא מובילה היא בדרכים ישרות, דרכים של פניה אל בורא עולם ישירות.
חדר השאלות: למה צריך לקיים מצוות? לא מספיק להאמין בלב?
מעל אלף רבנים השתתפו בכינוס חרום נגד חקיקה דתית הרב הראשי הספרדי: ממשלת זדון קידמה חוקים נגד ה' ונגד התורה. בכנסת הבאה צריך אחדות בין יראי שמיים כ-1,200 רבנים מכל רחבי הארץ השתתפו (יום ב', 29.12.14) בכינוס חרום בבנייני האומה בירושלים. הרבנים, בהם הרבנים הראשיים לישראל, רבני ערים וראשי ישיבות, מחו על מה שהגדירו גל […]
מעל אלף רבנים השתתפו בכינוס חרום נגד חקיקה דתית הרב הראשי הספרדי: ממשלת זדון קידמה חוקים נגד ה' ונגד התורה. בכנסת הבאה צריך אחדות בין יראי שמיים כ-1,200 רבנים מכל רחבי הארץ השתתפו (יום ב', 29.12.14) בכינוס חרום בבנייני האומה בירושלים. הרבנים, בהם הרבנים הראשיים לישראל, רבני ערים וראשי ישיבות, מחו על מה שהגדירו גל […]
נייר המדיניות המוגש כאן גורס, בעיקרו, כי מדיניות ממשלות ישראל לדורותיהן ביחס ללומדי התורה, תרמה, אם לא יצרה, את תופעת האברכים הפטורים מעול הצבא ומעול הפרנסה. מדיניות אחרת יכולה להפוך את הגלגל ולתרום להרחבת הנשיאה בנטל, וחשוב מכך – להפצת התורה ולומדיה בחברה הישראלית.
מצורפים מטה קבצי המקורות מתוך הרצאות כנס לאן הולכת ההלכה 4.
מצ"ב מטה תמלול שנעשה ע"י אחד המשתתפים. הנוסח לא אושר ע"י המרצים עצמם ואין הוא אלא התרשמות של המתמלל.
תמלול הרצאתו של הרב בני לאו: חרם צרכנים ושיקולים חברתיים בפסיקת ההלכה
http://www.ynet.co.il/articles/0%2c7340%2cL-4097866%2c00.html
בעוד שישנם פסקי הלכה של "גדולי הדור" שהציבור החרדי מקפיד ליישם – מאחרים הוא מתעלם. תלוי מה רוצים העסקנים
20.07.11
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4085445,00.html
דווקא בתחום תשמישי הקדושה, מרשים לעצמם סוחרים ולקוחות יראי שמים להתעלם מחובת תשלום מסים. חובתנו ההלכתית והמוסרית לבדוק כשרויות של בתי עסק, שמוכרים גם מוצרים שאינם מצרכי מזון
21.6.11
ראיינו: חגית ברטוב ורבקה רוזנר מלכה פיוטרקובסקי אחרי יותר מעשרים שנה של הוראת גמרא והלכה לנשים חושבת שנשים צריכות להיות פוסקות הלכה ולשמש בתפקידי רב בקהילותיהן. הדבר הראשון הבולט לעין במפגש עם מלכה הוא הלב שלה, העולה על גדותיו, מקיף ועוטף; כשאנחנו נפגשות היא פותחת בסדרת חיבוקים ונשיקות, ומרעיפה דברי חיבה ואהבה. אבל מבט נוסף […]
בעקבות ההצלחה האדירה אנו מזמינים אתכם
לכנס שני בסדרת "לאן הולכת ההלכה?"
בנושא: רבנות או ריבונות?
יתקיים בסופה"ש שמיום ה' כ"ז שבט (11.2.2010) ועד מוצ"ש כ"ט שבט (13.2.2010), פרשת משפטים
בין השאלות שתבוררנה:
*מקומה של הרבנות במאה ה-21 . *רבנות ממסדית או רבנות קהילתית. *מה תפקידו של הרב בקהילה. *מנהיגות נשים בקהילה.
*"דעת תורה" מן התורה – מנין? *האם הייתה לחז"ל ביקורת על עצמם ? * זרמים ברבנות: בין אורות וצללים – היבטים היסטוריים. *על גבולות הגמישות בפסיקת הלכה ועוד…
בין המשתתפים (א-ב):
פרופ' אברהם גרוסמן – חתן פרס ישראל; החוג להיסטוריה של עם ישראל, האוניברסיטה העברית.
הרב שלמה דיכובסקי – דיין בית הדין הרבני הגדול לערעורים (בדימוס).
הרב מנחם הכהן – רב תנועת המושבים; לשעבר רב הקהילות היהודית ברומניה.
ד"ר אביעד הכהן – דקאן מכללת "שערי משפט".
הרב ד"ר בני לאו – רבה של קהילת בית הכנסת הרמב"ן, ירושלים.
הגב' נעה לאו – ראש תכנית "נשמת" להכשרת יועצות הלכה.
מר אודי ליאון – יוצר הסדרה "מעורב ירושלמי", מנהל התכניות ב"קשת", ערוץ 2.
השופט מנחם פינקלשטיין – שופט בית המשפט המחוזי; אלוף (מיל.), לשעבר הפרקליט הצבאי הראשי .
הגב' רחל קרן – מדרשת עין הנצי"ב; לשעבר יו"ר "קולך".
פרופ' אביגדור שנאן – המחלקה לספרות עברית, האוניברסיטה העברית .
אומרים הלכה יש בעולם, מה זו הלכה? האומנם השתת איסור על נסיעה משותפת של נשים וגברים זה לצד זה באוטובוס היא "הלכה"? ואם כן, הכיצד זה שיש הרואים בה איסור חמור מדאורייתא, "ייהרג ובל יעבור", ואילו חכמי הלכה, ומן הגדולים שבהם, דוגמת רבי משה פינשטיין ז"ל, אינם רואים בה כל בעיה, ולכל היותר "מידת חסידות" […]
אהבת אלוהים ואהבת ההלכה פרופ׳ יאיר לורברבוים שוחח עם הרב פרופ׳ דוד הוטמן בעקבות ספרו ״אהבה ואימה במפגש עם א־לוהים – מורשתו התיאולוגית של הרב יוסף דב סולובייצ׳יק״. ריאיון אפתח בשאלה אישית על היחסים האישיים בינך ובין הרב סולובייצ׳יק. הפגישה שלי עם הרב סולובייצ׳יק הייתה מיוחדת; כשבאתי ללמוד אצלו גיליתי […]
ארגונים דתיים, מוסדות לימוד ותנועת נוער מעורבת מכונים "ניאו-רפורמים" רבנים חרדים-לאומיים משתלחים בפסיקותיהם של רבני הציבור הציוני-דתי פרופסור דתי נפסל מלכהן בתפקיד אקדמי בשל לחץ מכמה רבנים ואין איש מוחה בידם?! הנכם מוזמנים לערב התעוררות ולימוד בו נקרא לתורה קשובה המכבדת את הבריות ולעידוד שיח תורני פתוח ואמיתי בהשתתפות רבנים, אנשי רוח, מחנכים ומחנכות נפגש […]
סמינר בהשתתפות מיטב העוסקים בנושא: רבנים, חוקרי הלכה, היסטוריונים ואנשי רוח, התקיים אי"ה במלון "ספא-קלאב" בים המלח, מיום חמישי בערב ועד מוצאי שבת, ג' – ה' בתמוז תשס"ט, 25-27 ביוני 2009. בהשתתפות: בלהה בן-אליהו מרצה לספרות, מכון כרם, י-ם. אריאל בן-ארי שופט. יונתן בן-הרא"ש יו"ר תנועת "נאמני תורה ועבודה". ד"ר בנימין בראון האונ' העברית בי-ם, […]
תערוכת "גלו – יה" שבמכללת ליפשיץ ממשיכה לעורר הדים, האם התעלמות היא הפתרון?
http://www.kipa.co.il/family/show.asp?id=33166
מאת: רני חזון וייס אתר כיפה, י"ב סיון ה´תשס"ט
מוסכם בהלכה כי ניתן לחלל שבת על מנת לספק את צרכיהם הגופניים והטכניים של הלוחמים בעת המלחמה. אך מה הדין בכל הנוגע לצרכיהם הנפשיים? עיון הלכתי בעקבות פוסקי דורנו
"בתחום הצניעות, עברה ההלכה בדורות האחרונים שינוי מקביעת עקרונות כלליים לתיאור גדרים מפורטים ומדוקדקים, וזאת בשל תהליכים תרבותיים שערערו את מסורת הלבוש בקהילות היהודיות. הגדרים ההלכתיים אינם אלא מסגרת בסיסית שעל גבה יש לבנות את הצניעות כתכונה אישיותית שמתוכה נגזרת התנהלות כללית". פרק המבוא מתוך ספר חדש שבוחן את התפיסה של צניעות בהלכה ואת השינויים והפערים בין הצניעות בחברה לבין הצניעות שההלכה שואפת לעצב
לעיתים ישנה מחשבה כי צריך להקל מבחינה הלכתית על המתמודדים עם מחלות ומצוקות נפשיות, בכדי להפוך את ההתמודדות שלהם לפשוטה יותר. אבל לפעמים דווקא ההיתר הוא שגורם לניכור וריחוק חברתי, שמגביר את המצוקה.
בית הכנסת אינו משמש רק כבית תפילה, אלא גם כפלטפורמה ליחסים בין אדם לחברו, שלעיתים מגיעים אף לעימותים חריפים שמעיבים על קדושת בית הכנסת. על פי רוב, האחריות לטיפול בקונפליקטים הללו הם גבאי בית הכנסת, הפועלים במסירות ובהתנדבות מלאה אך ללא הכשרה כלשהי. איחוד בתי הכנסת מסייע להם במתן כלים להתמודדות על הדילמות היומיומיות
מספירת שורות הבניין ועד קריאת עלונים, תפילת הקבע נתפסת כטריז התקוע בין המתפלל ובין כוונת הלב. יש שיאמרו שהבעיה נעוצה בניתוק של האנשים מן התפילה, ואילו היו מחוברים אליה יותר היו מוצאים את המסגרת הנהוגה כמעשירה ומרוממת. אולם נראה שגם המסגרת המצויה אינה חפה מבעיות, שאף אינן עולות בקנה אחד עם ההלכה. חלק ניכר מהפתרון טמון דווקא במסגרת, ביצירת גיוון בבתי הכנסת, בין תפילות מלאות ומקוצרות, שיאפשר לכל מתפלל למצוא את התפילה המתאימה לו ולאורח חייו
לצד השמחה הרבה על הגעתם ארצה, את גלי העלייה ממדינות ברית המועצות לשעבר מלוות כבר מהרגע הראשון שאלות בדבר זהותם הדתית של העולים. המדיניות ההלכתית של הרבנות הראשית מתיישרת תמיד אל השוליים הבדלניים ביותר של הספקטרום ההלכתי. אולם להלכה יש גם כלים אחרים, שיוכלו לתת מענה מיטבי למצב הייחודי של יוצאי ברית המועצות לשעבר […]
הקהילה היהודית באתיופיה שמרה באדיקות על מסורות הלכתיות קדומות במשך אלפי שנים. הלכות אלה לא עברו את התמורה העצומה שפקדה את ההלכה הרבנית לאורך הדורות, והן משמשות עדות חיה לנוהגים הלכתיים עתיקים. על תרומתה של מסורת ביתא ישראל להבנת השתלשלות ההלכה בישראל
לאחרונה הסתיים מאבק ממושך על הכרה של המדינה בתפקיד הקס, והוקצו תקנים לקסים במועצות הדתיות. אך הייתה זו רק אחת מההתמודדויות שעומדות בפני הקסים בתור המנהיגים הרוחניים של קהילות יוצאי אתיופיה בארץ. איך שומרים על מסורת בת אלפיים בשנות האלפיים? מה צופן העתיד לקהילת יוצאי אתיופיה? והאם ההלכה של ביתא ישראל עומדת להיכחד? קס […]
לאורך השנים קמו שוב ושוב מי שערערו על יהדותם של יהודי אתיופיה. מספקות בשורשיהם היהודיים, דרך הוצאת לעז על מסורתם ההלכתית, ועד טענות בדבר צבע עורם – בטיעונים רבים ביקשו לשלול את יהדותם. אולם מפסיקת הרדב"ז ועד הרב עובדיה יוסף, הופרכו טיעונים אלה וזהותם היהודית של ביתא ישראל עומדת על בסיס איתן. מדוע בכל זאת הרבנות הראשית לא אימצה מעולם את פסיקת הרב עובדיה, וכיצד אפשר לשים סוף לסאגה המתמשכת של ערעור על יהדותה של קהילה מקהילות ישראל?
יותר ויותר אנשים בוחרים לפתור סכסוכים ממוניים בדין תורה, בעשרות בתי דין לממונות הפועלים היום בישראל מכוח חוק הבוררות. איך אפשר לקיים מערכת משפט מודרנית על פי דין תורה, ומדוע זה חשוב?
במשך שנים, נציגיה הפוליטיים של הציונות הדתית ראו את שליחותם העיקרית בהיותם הגשר בין חלקי העם, ובפרט בעיסוק בסוגיות של דת ומדינה מתוך עמדה מקרבת ופרגמטית. כל זאת השתנה בדור הנוכחי, בו נמסרו כל מפתחות הדת במדינה לידי המפלגות החרדיות. חבר הכנסת אלעזר שטרן קורא לחברי הכנסת הציוניים־דתיים לחזור לתפקידם ההיסטורי, על מנת למצוא את […]
אל מול הצעות חוק שעלו בשנים האחרונות, המבקשות להתיר המתות חסד לחולים סופניים, עולה על פי רוב הטענה שההלכה שוללת לחלוטין המתות חסד. אלא שמתוך עיון כן במקורות ההלכה מתברר שגם בסוגיה זו הדיון מורכב יותר, וקיימים בו קולות מנוגדים. שיח הלכתי רציני ומעמיק יכול דווקא להפרות את השיח המוסרי אל מול הדילמה של המתות החסד
שאלות מוסריות והתמודדויות אתיות כבדות משקל מתעוררות בעולם הווירטואלי חדשים לבקרים. יסודות האתיקה אינם משתנים, אך הם דורשים תרגום יישומי חדש אל מול השינויים הטכנולוגיים מרחיקי הלכת. תרגום זה אינו יכול להיעשות בכל ההלכה לבדם, וחובה עלינו לפתח שפה של עקרונות וערכים, שיעמדו בבסיס השיח ההלכתי וגם לצדו
"אנשים ונשים בגילאים שונים מרגישים צורך להתייעץ עם דמות תורנית, לא רק בשאלות של הלכה, אלא גם בשאלות של אמונה, השקפה, אורח חיים והדרכה. נשים, כמו גם נערות צעירות, זקוקות למענה נשי, ליכולת לשוחח בפתיחות ובגילוי לב עם אישה על כל נושא שבעולם, ובפרט כשהדבר מגיע לנושאים אישיים ואינטימיים או נשיים במובהק." במסגרת מיזם חדש בשם 'משיבת נפש', קבוצה של רבניות מארגון בית הלל הצטרפה כעונה במדור 'שאל את הרב' באתר כיפה. הרבנית יעל שמעוני מציגה את המיזם שבראשו היא עומדת, את המחשבות שמאחוריו ואת אופן הפעילות בו, ומעלה תובנות אחרי חצי שנה שהמיזם רץ ברשת
תרבות צריכת המידע בעידן האינטרנט, הרשתות החברתיות והטלפונים החכמים, שונה באופן מהותי משהייתה עד לפני שנים לא רבות. שינויים אלה אינם פוסחים על אופן החיפוש של מידע הלכתי, ולכן יש צורך בהבנה עמוקה של שפת הרשת וביצירה של חומר הלכתי המותאם לה. הרבנית תרצה קלמן מציגה דגם להתמודדות עם אתגרי הטכנולוגיה בתחום ההלכתי, דגם […]
בעוד השיח האורתודוקסי בארצות הברית עסוק בשאלת היחס בין אורתודוקסיה למודרניות, החברה הדתית בישראל מתחבטת בעיקר בקונפליקט שבין הלכה ופוסטמודרניזם. הרבנית ד"ר מיכל טיקוצ'ינסקי כותבת על ההבדלים בין שתי נקודות המבט הללו, וטוענת כי עולם דתי משמעותי חייב לכלול בקרבו את שתיהן יחד
ההבדל היסודי בין האורתודוקסיה לרפורמה איננו היחס להיסטוריות של ההלכה, אלא אופיו של השיח ההלכתי. בשיח האורתודוקסי, ההיסטוריות מבוצעת אך אינה מוצהרת: הדינמיות של השיח ההלכתי תלויה בכך שההלכות לא תיתפסנה כשייכות להקשר היסטורי מסוים או לתפיסה ערכית מוגדרת, אלא תישארנה פתוחות לפירוש מחודש – וזאת באמצעות השפה הפנימית של ההלכה
פוסקי הלכה בדור האחרון מעצימים את איסור ההפלה ומציגים עמדה מחמירה במיוחד, אף שעיון במקורות ההלכה העוסקים בהפלה מצביע על תמונה מורכבת יותר. ביסוד הפסיקה המחמירה ניצבת תפיסת עולם שאינה לוקחת בחשבון את צרכיה ורצונותיה של האישה, ורואה אותה כאמצעי לפריון בלבד. על התפיסות המגדריות שמעצבות את פסיקת ההלכה
ד"ר רונית עיר-שי מלמדת בתכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בר-אילן ועמיתת מחקר במכון הרטמן. מחקריה עוסקים בממשק שבין תיאולוגיה, הלכה, מגדר ופמיניזם דתי
הרב ד"ר בנימין לאו הוא רב בית הכנסת רמב"ן בירושלים; הרבנית נועה לאו היא מרכזת תכנית יועצות ההלכה במדרשת נשמת
*******
את החיכוכים שבין הטובלות לבין הבלניות יש לפתור לא באמצעות סנקציות ואזהרות כלפי הבלניות, אלא בגיבוש מדיניות הלכתית שתגדיר את תפקידן ומעמדן. במקרים מסוימים ניתן לטבול בים או במעיין, ללא השגחה של בלנית. עיון הלכתי
כיצד מעצבת ההלכה היהודית את יחסה לחולה-הנפש וכיצד היא משפיעה על מעמדו בקהילה?
ירון זילברשטיין על מעמדם של נפגעי-הנפש בהלכה: הקושי להגדיר את התופעה וההשלכות הרות-הגורל על חייהם של הנפגעים. מסע בתוך ספרות השו"ת
הרב ד"ר ירון זילברשטיין מלמד תלמוד והלכה ב'מרכז יעקב הרצוג' ובמוסדות נוספים