בדורות האחרונים רבים ממנהיגי החברה הדתית נקטו גישה של הסתגרות והתנגדות לתפיסות ורעיונות חדשים אשר עלו מהתרבות הכללית. חייבים אנו לשאול – האם מדובר בהצלה של היהדות או בטעות היסטורית? ננסה לברר את עמדתו של אחד ממנהיגי הזרם הדתי הלאומי הליברלי, וראש החוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית, בסוגיה זו.
"ההפרדה בין בנים לבנות הפכה למעין דתומטר. ככל שאתה מפריד יותר – לכאורה, אתה דתי יותר". ד"ר אמנון שפירא, מזכ"ל בני עקיבא לשעבר, כותב ל-ynet כי שיטת ההסתגרות מנוגדת לדרך התורה – "והנוער הדתי-לאומי אינו צריך לקבל עליו את הגזירה הקיצונית שתובעים ממנו כמה רבנים. אסור לבני עקיבא לחיות תחת הרושם המוטעה של בדיעבד"
אמנון שפירא , פורסם: 01.08.08, 08:06
שמואל שטח
18/02/2008
תהליך ההחמרות בצניעות הוא עוד ניצחון ליצר. חוסר האבחנה בין מה שמוביל לפריצות אמיתית, לבין מה שרק אדם בעל מחשבה עקומה יחשיב כפריצות, הוא הבעיה.
דביר שוורץ בן 23 הוא בוגר ישיבת ההסדר במעלה אדומים ההתייחסות אל החוק במדינת ישראל גובלת לעיתים בקבלתו כאקסיומה אשר הנימוקים לחובת שמירתו הופכים להיות מעגליים, וחסרי מוצא. ככה. האם שמירת ההלכה ושמרנות הלכתית עשויה ליפול לאותו מילכוד? דביר שוורץ מנסה לבחון את השאלה ושאול מופז לא מהסס לנסות לעזור לו רַק […]
חננאל רוס, בן 24, לומד בישיבת מחניים-כולל תורת יוסף, ומתגורר באפרת
בתוך הממסד הדתי השמרני מטבעו, החדשנות הדתית היא איננה דבר מובן מאליו. ואולם, התבוננות באפיקי לימוד התורה השונים מגלה כי חלק מענפי התורה טומנים בחובם קריאות פרשניות שיש בבסיסן מתודות של קריאה חדשנית אשר רמת המחוייבות שלה לדורות הקודמים היא מוטלת בספק. חננאל רוס פוסע בין נתיבים של חדשנות לאפיקים של משמעות הנובעת מתוך מחוייבות שמרנית לטקסט
אוראל שרפ, עורך דעות, הוא דוקטורנט במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב
אחת מן הזירות הפעילות ביותר במאבק שבין שמרנות והתחדשות היא התפילה. בעקבות סוף שבוע בבאזל, חזר אוראל שרפ עם תובנות בנוגע לתפילה הישראלית מול התפילה שבה פגש שם. האם יש מקום לפיוט בתפילה הישראלית של ימינו? ואיך שמרנות והתחדשות קשורות לאדריכלות? על קדושה, שמרנות, התחדשות ומקהלות
אביגיל גלמן לומדת בתוכנית ללימודים מתקדמים בגמרא בביהמ"ד לנשים במגדל עוז, וסטודנטית לתואר שני במחלקה לתלמוד בבר-אילן
נימוקי השופטים למקום השלישי:
אביגיל גלמן מנתחת את ההבדלים בין מצוות שהטקס שלהן כרוך באמירה שחייבת להיות בלשון הקודש ובין מצוות שניתן לאמרן "בכל לשון", בלשון שהדובר מבין. מתוך ניתוח יפה של המקורות היא מציגה את המתח המשתקף באמצעות השפה – מתח בין הצורך שלנו להמשיך את מסורת העבר ובין הצורך להבין את המצוות ולהזדהות עם תוכנן.
אלון שלו נשוי ואב לשניים, בוגר ישיבות מעלה גלבוע ושיח יצחק. בעל תואר שני במחשבת ישראל.
נימוקי השופטים למקום השני:
ביסוד מאמרו של אלון שלו עומדת ההבחנה בין שמרנות וחדשנות כאידיאולוגיות ובין השימוש בהם ככלי עבודה לטובת תיקון העולם והחיים הדתיים. אזהרתו מפני ההפיכה של כלי עבודה, אסטרטגיות, לאידיאולוגיות. היא אזהרה מפני שיפוט דתי המתעלם מן המציאות, על יתרונותיה וחסרונותיה.
אביעד עברון הוא תלמיד ישיבת מעלה גלבוע, הקיבוץ הדתי.
המתח עתיק היומין שבין התורה שבכתב לתורה שבעל פה מעניק פתח למחשבה אודות תפקידה של התורה הכתובה למול התורה שבעל פה. כיצד התורה שבעל פה יכולה להכיל כל כך הרבה כתיבה? האם אין בכתיבה האינסופית של התורה שבעל פה טעם לפגם? אביעד עברון בוחן את הגבולות שבין התורה שבכתב לתורה שבעל פה ומתוך כך משרטט קווים לניהול המתח שבין השמרנות להתחדשות בתורה
הרב ד"ר עמית קולא הוא רב הקיבוץ 'עלומים' ומלמד באוניברסיטת בן גוריון בנגב
לרי ברק, יליד שיקגו, מתגורר בקיבוץ לביא. בעל תואר שני בספרות בהתמחות בשירה מודרנית. כותב ומתרגם שירה בעברית ובאנגלית.
הרב אביעד סנדרס הוא ר"מ בישיבת-ההסדר פתח-תקווה וחבר בבית-המדרש המחשבתי של 'בית הלל'
מהו החיבור הקיים בין יהדות ארצות-הברית ליהדות מדינת ישראל? האם יש הבדל מהותי בין שתי הקבוצות? האם חשוב לשמור על הזיקה ליהדות ארצות-הברית והאם באמת צריך אותה? אביעד סנדרס שהה בארצות-הברית בשנים האחרונות, וחזר עם תובנות על אודות מערכת היחסים הקיימת עם יהדות ארצות-הברית – ועל אודות זו הצריכה להתקיים. וכן, אנחנו צריכים אותם לא פחות, וזה לא ממש קשור לכסף
אלו נאמרין בכל לשון: פרשת סוטה, ווידוי מעשר, קריית שמע, ותפילה וברכת המזון…
"קרית שמע" – מנלן? דכתיב "שמע ישראל", בכל לשון שאתה שומע.
(תלמוד בבלי, סוטה לב ע"ב)
גאט פון אברֻם
אלוהים של אברהם, אתה שיודע שפות
שדברת עם אמי בשפה עתיקה ביידיש,
בצאתכם בשבת
בין הכוכבים,
העברית שלי לא נקיה.
העברית שלי חפ לפ ומדברת חפלפות ושטויות, כי לא מספיקיה…
שאול ברט הוא תלמיד מחקר בביוטכנולוגיה באוניברסיטת בר-אילן
*****
חקר האבולוציה מניח כי לתופעות רבות הקיימות בעולם החי יש ערך משמעותי בעבור בני אותו המין הביולוגי: האבולוציה גורמת לנו להישאר בעיקר עם התכונות העוזרות לנו ומקדמות אותנו. לאור זאת, מעניין לבחון את תפקידה האבולוציוני של הזקנה: במה היא מקדמת את החברה האנושית מבחינה אבולוציונית-הישרדותית? האמנם יש לה תפקיד בשטח זה? ואיך כל זה קשור לתפישה הדתית של הזקנה? שאול ברט בוחן את הזקנה מנקודת מבט ביולוגית
כוחו המסנוור של מאור-הפנים
בתיה כהנא-דרור
עורכת-הדין בתיה כהנא-דרור מנהלת את הארגון 'מבוי סתום' – למען נשים עגונות ומסורבות גט
רבנות, דמוקרטיה, פוליטיקה
דוב שוורץ
פרופ' דב שוורץ הוא ראש היחידה ללימודים בין-תחומיים באוניברסיטת בר-אילן. ספרו 'כינור נשמתי: המוסיקה בהגות היהודית' עתיד לראות אור בעוד שבועות אחדים בהוצאת אוניברסיטת בר-אילן.
דת ומדינה בהגותו של הרב חיים הישנזון
דוד זוהר
ד"ר דוד זוהר, פסיכולוג קליני ומרצה בסמינר הקיבוצים. ד"ר דוד זוהר עורך את ספרי השו"ת של הרב הירשנזון. חלקים א' ו-ב' של "מלכי בקודש" יצאו בהוצאת מכון הרטמן ומכון שכטר בירושלים.
דת ומדינה בהגותו של הרב חיים הירשנזון
הרב ד"ר מיכאל אברהם הוא ר"מ במכון הגבוה לתורה, אוניברסיטת בר-אילן
*************
דבר העורך / אוראל שרפ
גבר הולך לאיבוד: על גברים ואי שיוויון מגדרי רן חורי רן חורי הוא עורך תוכן ב"דעות", מאסטרנט בתוכנית ליהדות זמננו באוניברסיטת בר אילן, ואב גרוש. השיוויון המגדרי הוא נושא אשר לרוב מעורר קונוטציה של עיסוק במעמד האשה, ובזכויותיה הנפגעות בתחומים רבים מדי. ואולם, ישנו לפחות נושא אחד שבו תביעה לשוויון מגדרי מחייבת מענה […]
"לעשות המודרניסם בטהרה עם הדת":
על שחרור הגבר ושחרור האשה בפסיקת ההלכה של חכמי מרוקו במאה העשרים
דוד ביטון
דוד ביטון כותב עבודת דוקטורט על חכמי מרוקו במפגשם עם המודרנה, בהנחייתו של פרופ' צבי זוהר מהחוג ליהדות זמננו באוניברסיטת בר-אילן
מחשבת ההלכה של ימי המקדשאבינועם רוזנק ד"ר אבינועם רוזנק הוא ראש החוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים ועמית מחקר במכון ון ליר בירושים
מאחידות למיוחדות
מיכל נגן
מיכל נגן היא ראש המכינה הקדם-צבאית לבנות דתיות 'צהלי'
