מטרת השיעור היא לימוד והעמקה בביטוי: "דרך ארץ קדמה לתורה" .
השיעור בנוי מפתיחה המבהירה את הצורך בנושא.
מדוע הנושא הזה חשוב ובמיוחד בימינו?
באיזה אופן הנושא הזה יכול לתרום לעבודת החינוך של המורים?
בהמשך השיעור ישנה העמקה בנושא דרך פרשנויות שונות באשר לרעיון הזה במסורת.
ולסיום, דיון עם התלמידים על המשמעויות הדתיות והחברתיות של תפיסת עולם כזאת.
בפרשת השבוע שלנו אנו מתחילים לקרוא על הקורבנות. בבסיס הרעיון של הקרבן עומדת ההבנה כי בכדי להתקרב, אדם נדרש להקריב. גם בכדי להתקרב אחד לשני וגם בכדי להתקרב לה', יש דברים שצריך להקריב מעצמנו. ללא מוכנות לכך, הקרבה לא תהיה שלימה. במהלך הפעולה נחדד את ההבנה הזו אצל החניכים.
הקדמה: בפרשת השבוע שלנו חוזרת התורה לתאר את ביצוע עשיית המשכן אך הפסוק הראשון לפני כל הפרטים הוא עצם העבודה שמשה מקהיל את עם ישראל יחד לפני תחילת העבודות והביצוע. החשיבות של ההתקהלות הזו דומה למה שאסתר אמרה למרדכי "לך כנוס את כל היהודים". השראת שכינה והתערבות אלוהית בעם ישראל מגיעה לאחר שעם ישראל מתקהל יחד. כיצד אנו יכולים לקדם את ההתקהלות הזו ביום יום?
מיד לאחר הנחיתה מחג פורים אנו קוראים את פרשת כי תשא ובה בני ישראל מחוללים סביב עגל. שמחה שיכלה להיות בסיטואציה אחרת טובה ומבורכת הופכת להוללות של חטא. בפעולה זו ננסה לחשוב על הפער הזה בין שמחה טובה לשמחה שלילית וכיצד עושים את ההבדלה וההבחנה הזו?
הקדמה: השבת נלך בעקבות השם של הפרשה "תצווה" והפער המרתק בינו לבין השם של הפרשה הקודמת- "תרומה". מה בחיינו אנחנו עושים ב"תרומה", מרצון הלב שלנו, ומה אנו נדרשים לעשות "כי צריך"? והאם יש דרך נכונה לחבר גם המעשים שעושים "כי צריך" להבנה שגם אותם עושים בעצם מרצון?
הקדמה: השבת נלך בעקבות אחת הדברות בעשרת הדברות- הדיבר החמישי- כבד את אביך ואת אמך. ננסה לברר עד כמה אנו מכבדים הורים ובכלל מכבדים את דור המבוגרים, מדוע זה חשוב ומה גבולות הגזרה של המצווה החשובה הזו.
בפרשת בשלח אנו פוגשים בתלונות של בני ישראל. באופן מפתיע דווקא לאחר הניסים הגדולים של עשרת המכות, בני ישראל מתלוננים למשה כאשר הם מבינים שפרעה רודף אחריהם. גם לאחר הנס הגדול של קריעת ים סוף בני ישראל מתלוננים, הפעם בנושאי מזון. זו הזדמנות מצויינת לחשוב לרגע על הדרך שבה אנו מסתכלים על דברים, עין טובה מול עין רעה, והחשיבות של הכרת הטוב.
בפרשת השבוע אנו מגיעים לתחילתם של עשרת המכות שהביא ה' על המצרים. בפתח המכה הראשונה, מכת דם, מדגישה התורה את תגובתו של פרעה: "ויפן פרעה ויבא אל ביתו ולא שת ליבו גם לזאת". אל מול האדישות והאטימות הזו של פרעה למראה היאור המלא בדם, ניצבת בתו מהפרשה הקודמת שלא יכלה שלא לרחם ולחמול על ילד עברי שבוכה מתוך תיבה באותו יאור עצמו. מתוך ההשוואה הזו נשוחח עם החניכים על אדישות אל מול חמלה ופתיחת עיניים ולב אל הזולת.
בפרשת השבוע אנו מגיעים לתחילתם של עשרת המכות שהביא ה' על המצרים. בפתח המכה הראשונה, מכת דם, מדגישה התורה את תגובתו של פרעה: "ויפן פרעה ויבא אל ביתו ולא שת ליבו גם לזאת". אל מול האדישות והאטימות הזו של פרעה למראה היאור המלא בדם, ניצבת בתו מהפרשה הקודמת שלא יכלה שלא לרחם ולחמול על ילד עברי שבוכה מתוך תיבה באותו יאור עצמו. מתוך ההשוואה הזו נשוחח עם החניכים על אדישות אל מול חמלה ופתיחת עיניים ולב אל הזולת.
בפרשת השבוע אנחנו מגיעים לשיא הסיפור בו יוסף נחשף לפני האחים. יוסף מתפרץ ומתגלה רק אחרי הנאום של יהודה – נאום לקיחת האחריות על כל הסיטואציה, נאום בו הוא מבהיר שהם לא יפקירו את בנימין. השבת נלך בעקבות יהודה ונלמד שיעור על לקיחת אחריות על סביבתנו
השבת נתמקד בחנוכה, החג שאותו אנו חוגגים בימים אלו. מאור נרות חנוכה ננסה לחשוב וללמוד על עצמנו, מתי פעם אחרונה עשינו משהו שלא שירת אותנו באיזשהי צורה?
סיפורי האחים, בני יעקב, מלמדים אותנו הרבה על אנושיות. חולשות בצד חוזקות, אהבה לצד שנאה. השבת נלך בעקבות הלקח שלמד יוסף מאז היותו ילד קטן מלא בחלומות מרוכז בעצמו – ועד להיותו בבית האסורים, עם יכולת לראות את האחר ולפרש את חלומותיו.
השבת נלך בעקבות יעקב אבינו – שמלמד אותנו כיצד בתהליך הדרגתי אפשר להפוך את הרחוק מאיתנו לקרוב אלינו, לשבור את החומות ולקרב לבבות.
האם כשאנו קמים בבוקר אנחנו זוכרים שאנחנו…. יהודים? כמה הזהות שלנו כיהודים משפיעה עלינו בחיים? כמה היא משמעותית לנו? בפעולה השבת, לכבוד שבת ארגון בנושא "נפש יהודי הומיה" ננסה להעמיק קצת בזהות היהודית שלנו.
בפרשת השבוע תולדות אנחנו עומדים על ההבחנה בין יעקב ועשיו. מסיפור מכירת הבכורה של עשיו ליעקב נלמד את הערך שיעקב מלמד אותנו, ערך ההשקעה לטווח הארוך, ערך הרוחניות הגוברת על החומריות העכשיווית.
מדוע פרשתנו נקראה על שם שרה, ולא על שם אברהם אבינו או יצחק? מה יש בשרה אימנו שהוא בשורה לעולם, ודרך טובה לדבוק בה? בפעולה השבת נדבר על תמימות ופשטות.
השבת בפרשת השבוע נקרא את פרשת וירא, ובה את עקידת יצחק. מתוך העקידה ננסה להתמקד בנקודה המיוחדת של אמון שהיתה לאברהם אבינו בקב"ה, אמון שנגזר מתוך האמונה הגדולה שאברהם היה שרוי בה, וננסה להתבונן ולחפש אותה גם בחיינו.
פרשת לך לך פותחת בציווי לאברהם "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך". השבת נתבונן בציווי הזה שניתן לאברהם. למה הקב"ה מצווה את אברהם להתרחק מכל המוכר לו? ננסה להבין מתי נבחר בחיים שלנו לעשות שינוי, ואם כן, באיזו דרך עושים את השינוי.
השבת נתבונן על הדורות בהם נוח חי. דור הפלגה ודור המבול. מה אפיין אותם, ומה אפשר ללמוד מההתנהגות שלהם – כדי לבחור במטרה טובה, שיוצרת דרך חיים נכונה יותר אדם לאדם ולעולם שהקב"ה ברא.
השבת נדבר יחד על החזרה לשגרה. מה עושים עם האור של החגים? איך לא שוכחים את כל החוויות שצברנו עם הכניסה לשגרה השוחקת? איך הופכים את השגרה שלנו למשמעותית?
