לקראת הבחירות לרבנות הראשית שיתקיימו בקיץ, שיגרה תנועת נאמני תורה ועבודה מכתב לשר סמוטריץ', יו"ר מפלגת הציונות הדתית, בנוגע לכך שאין יייצוג לתושבי יו"ש בבחירות הקרובות לרבנות נאמני תורה ועבודה שיגרו מכתב לשר האוצר סמוטריץ' לקראת הבחירות לרבנות הראשית שיתקיימו בקיץ, בנוגע לכך שאין יייצוג לתושבי יו"ש בבחירות הקרובות לרבנות. "רבני ערים ויישובים מתחומי יהודה ושומרון, אינם נכללים […]
הרב ד"ר עידו פכטר התארח באולפן ערוץ 7 לשיחה על קריאת הכיוון שהוציא לציבור הציוני-דתי המתון ועל המטרות שלה. "הקו של מפלגת הציונות הדתית לא משקף את קולם של הרבה מאוד מהאנשים שמרגישים חלק מהציבור הציוני דתי". הרב ד"ר עידו פכטר, מתנועת 'נאמני תורה ועבודה' ומייסד ארגון 'תכלת' פרסם בשבת האחרונה חוברת שהופצה בקהילות הדתיות […]
אוכלוסיות רבות בישראל, לצד אנשי הדור השלישי, פחות חשים את הקושי שבאסון הנורא כפי שחווים הניצולים עצמם. לאור זאת, מציע הרב סנדרס להפחית את הנכחת השואה ולהתמקד יותר בזיכרון
במקום להישאר נאמנה לחזון הגדול של ארץ הנבואה והקדושה, נתקעה הציונות הדתית באמצע הדרך, בלאומיות צרת אופק שאינה שונה מאחיותיה בעולם. קריאה לרענון החזון
לו היו מזלזלים בנו, קל היה יותר לאויבינו להשיג את תמיכת ההמון הדומם בהחרמתנו.
האויב השקט שלנו הוא הבינוניות והתרבות השטחית. רק שאיפה מתמדת להצטיינות בלימודים ובעשייה תבטיח את המשך שגשוגה של המדינה. דעה
פעילות חינוכית ייחודית תערך השבת ובשבתות הבאות בתנועות הנוער של הציונות הדתית. הפעילות בהובלת "נאמני תורה ועבודה" תעודד את חיזוק ערכי המצוינות גם בתחום הלימודים
תוכנית תקווה למדינאות ומחשבה ציונית מציעה לסטודנטים ישראלים מצטיינים ליטול חלק בתוכנית הקיץ הבינלאומית.
לשאלות, ניתן לכתוב ל:
לפרטים נוספים כנסו לאתר:
www.tikvahzionism.org
אין כאן אוקסימירון: הרב הבא של ירושלים ילחם לתיקון סכנות בכביש כמו להצבת עמודי עירוב; יוטרד מתופעת האלימות במשפחה; יבין שהאדם החילוני הנוהג בשבת צריך מקום חנייה; יכיר בגיורי הרבנות הראשית; יהיה ציוני. קווים לדמותו
19.06.09
כנס הציונות הדתית
לפני מספר שנים, נוסד בקיבוץ לביא כנס שנודע כ"כנס לביא".
מטרתו הייתה לעסוק בסוגיות הבוערות על סדר יומה של הציונות הדתית מתוך נקודת מוצא ביקורתית, ובלי להירתע משאלות קשות ומהצעות אמיצות לפתרון הבעיות. הכנס הוציא מתוכו בשורות מהפכניות שתרמו תרומה מכרעת לעיצוב אופייה של הציונות הדתית. תנועת נאמני תורה ועבודה לוקחת על עצמה לחדש את הכנס תחת הכותרת: "כנס הציונות הדתית".
מטרתנו לארגן כנס משמעותי של יומיים במהלך הקיץ, אליו יגיעו כ-3,000 איש ואישה מכל רחבי הארץ, ובו יידונו הסוגיות הבוערות העומדות על סדר יומה של החברה הדתית בארץ ובתפוצות.
בין השאר יידונו: שירותי הדת במדינת ישראל, מעמד האישה, החינוך הדתי במאה ה-21, ההקצנה הדתית, מעורבות בעשייה החברתית במדינה ויעדיה המרכזיים של הציונות הדתית לשנים הקרובות. הכנס השנתי של הציונות הדתית ימומן באמצעות דמי ההשתתפות של הבאים לכנס ובעזרת חסויות של מפרסמים.
מלבד זאת, אנו זקוקים למימון נוסף בסך 400,000 ₪. הסכום דרוש לצורך הפקת הכנס, ובכלל זה פרסום ושיווק, הדפסת חומרים, שכירת מקום האירוע והזמנת מרצים נבחרים לכנס.
כנס הלכה וצדק חברתי
בשבוע הראשון לקרבות, הפך האלוף במילואים יאיר גולן לגיבור מקומי. ההיענות שלו לפניית אזרחים והירידה המהירה לשטח במדי צה"ל ונשק, לטובת חילוץ תושבים מהתופת, הביאו התפעמות גורפת מכל שכבות העם. גם אלוף נועם תיבון, שיצא לחלץ את בנו ומשפחתו מביתם בקיבוץ, ועד שחבר אליהם חיסל מחבלים יחד עם חיילים שפגש בשטח, קיבל כוכב של הכרה […]
למרות השינויים הרבים בהקשרים בהם פעל הרב כהנא בארה"ב, ובהם פועלים ממשיכיו בישראל, אפשר למצוא היבטים של המשכיות. בקרב ממשיכי דרכו בארץ ישראל קל לזהות את הדמיון במערך החשיבה על מושגים של כבוד, כבוד המשפחה, ונקמה, ויש מקום לשער שהמגע התכוף עם שכניהם הפלסטינים מעודד את המשך קיומה של תפיסת עולם זו גם בארץ ישראל. הלכי רוח אלו, שהכהניסטים מביאים לקצה ומחברים לתפיסת עולם דתית, מאפיינים אגפים ודמויות רבות בתנועה הציונית, ובקרב ממשיכיו כיום נפוצה העמדה כי הם בשר מבשרה של תנועה זו.
השמרנות לא מחבבת אנשים שמוכנים לסכן הכול ולהקריב את ההווה למען חזון עתידי מעורפל, ולא יכולה לחיות בשלום עם האנשים מהסוג שבזכותם אנו חיים כאן היום. אם ננסח את הדברים אחרת, השמרנות – בכל אחת מן הגרסאות שלה – מנוגדת להיסטוריה הציונית, לאופי הישראלי וגם לאתוס הציוני-דתי. לפני מספר שנים סערה הביצה הרעיונית […]
בניגוד לסטיגמות, הרוב המובהק של היהודים בצרפת לא גר ב"שאנז אליזה". רוב יהודי צרפת שייכים למעמד הבינוני ונמוך ממנו, ולא יעלו אלא אם כן ניקח אחריות, ונסביר להם מדוע הדבר אפשרי. המחסור בתכנית עליה מסודרת הוא פספוס ענק של מדינת ישראל המיקום: פריס. הזמן: אמצע שנות השמונים. אני ילד לאמא פעילה בקהילה היהודית שנוסעת ל-"טיול" […]
הציונות המסורתית לא מעוניינת להתנסח ומתנגדת להפיכתה לאידיאולוגיה כתובה. היא מתעקשת להישאר בגדר "תורה שבעל־פה" שעוברת מדור לדור בחכמת לב בלתי כתובה. הציונות המסורתית-ספרדית לא מגיעה מן הים ולא מבוססת על שבר. להפך: היא מציעה השלמה חשובה בין הזהות היהודית לישראלית, ורואה את הציונות כחוליה בשרשרת המסורת היהודית וכחלק אינטגרלי של המרחב המזרח תיכוני.אופיר טובול הוא משפטן, איש תקשורת ומייסד תנועת ״תור הזהב״. הוא חי על ציר תל אביב-ירושלים-אשדוד ועוסק בקידום יהדות מחברת ברוח המסורתיות הספרדית.
לכאורה, נדמה שיחסו של הרצל אל הדת והיהדות היה כאל תפיסות מיושנות ומנהגים שצריכים לפוג מן העולם. אולם עיון בכתביו מגלה תמונה אחרת. הרצל ראה את הדת כמשמעותית לעם, את הרבנים כחלק מהנהגת שיבת ציון, ואפילו חזה את בית המקדש כמקום שמאחד את כל חלקי העם היהודי בארצו. עליזה לביא
התמורות שעוברות על החברה הדתית-לאומית ועל החברה החרדית משקפות מגמה כללית בציבוריות הישראלית: התעצמותה של לאומיות אתנית, והתגבשותה של זהות יהודית אתנוצנטרית. הציונות הדתית נתונה בתהליך הולך וגובר של חילון, בעוד שהלאומיות עולה כגורם הזדהות אלטרנטיבי. ההשפעות של המגמה הזו על המרחב הישראלי ניכרות לא רק בשחיקה של ערכים הומניסטיים וליברליים, אלא גם בשחיקת הזהויות הדתיות של שומרי המצוות
: הוגיה השונים של התנועה הציונית רצו לבנות מקדש. יש מהם שתיארו אותו לפרטי פרטיו, ויש שאף עשו לשם בנייתו. שרגא בר און לוקח את הקוראים לסיור בין המקדשים השונים של הרצל, אצ"ג ובוריס ש"ץ, ואף למקדשים שהקימה מדינת ישראל. האמנם מהווה הקמת בית המקדש בירושלים חלק בלתי נפרד מהמהלך הציוני? המשיחיות הציונית הציונות […]
יובל ריבלין כותב ומרצה על קולנוע והיסטוריה במגוון מוסדות. ביניהם: מרכז יעקב הרצוג ללימודי יהדות, ביה"ס לקולנוע וטלוויזיה "מעלה" ומכון ון-ליר.
***************
ליאור טל הוא ראש מכינת 'בינה' על-שם לובה אליאב ומלמד בישיבה החילונית ובבית-המדרש 'קולות'.
דת ומדינה בהגותו של הרב חיים הישנזון
דוד זוהר
ד"ר דוד זוהר, פסיכולוג קליני ומרצה בסמינר הקיבוצים. ד"ר דוד זוהר עורך את ספרי השו"ת של הרב הירשנזון. חלקים א' ו-ב' של "מלכי בקודש" יצאו בהוצאת מכון הרטמן ומכון שכטר בירושלים.
דת ומדינה בהגותו של הרב חיים הירשנזון
ההיסטוריה המערבית ואף האידאולוגיה הציונית יצרו קשרים סמויים וגלויים בין שלושה מושגים זרים לכאורה: רחם-אישה, יהודי ונדודים. בקשרים אלו נעשה שימוש כדי לצייר בדמיון התרבותי את היהודי הגלותי ואת האישה ההיסטרית, כדי לשרת אידאולוגיות פוליטיות וכדי להסביר מהלכים היסטוריים
החברה היהודית במדינת ישראל איבדה את זהותה בתהליך ארוך ומסובך. תפיסת היהדות אך ורק
כדת, לצד חינוך לנאמנות למדינה האזרחית תוך התעלמות מהלאום היהודי שהקים אותה,
השכיחו יותר ויותר את הזהות הלאומית-יהודית של אזרחי הארץ. המכינות הקדם-צבאיות
המעורבות הוקמו כדי לגבש את הזהות הזו מחדש ולהעמיד דור חדש של מנהיגות לאומית.
הדיון הציבורי בדבר היחס למדינה לוקה בחוסר בהירות של מושגי יסוד. המחלוקת האמיתית אינה
בשאלת היחס למדינה, אלא בשאלת היחס לממסד השולט בה – אליטות מיעוט המנציחות באופן
לא דמוקרטי את ההגמוניה שלהן במדינת ישראל.
גדולתו של הרב קוק הייתה ביכולתו לזהות במתרחש סביבו – בעיקר ברוחות המודרנה ובתנועה הציונית
– הופעה של אור דתי חדש. מפעלו ההגותי של הרב שג"ר ז"ל, שהעניק פרשנות
דתית עמוקה לתופעות הפוסטמודרניות העכשוויות, הנו במובנים רבים המשך של דרך רוחנית
זו. בדברים שלהלן עומד הרב שג"ר על המתחים הפנימיים ביחס היהודי לארץ
ולמדינה, ומציע את המשך דרכו היצירתית של הרב קוק כהתמודדות עם מתחים אלו.
מדינה יהודית – סתירה ואוטופיה
הרב שג"ר
במדינת ישראל קיימות היום למעשה שלוש "ציונויות דתיות" שונות, החלוקות ביניהן
כמעט בכל נושא העומד על הפרק. גם ביחס למדינה ולמוסדותיה נבדלים שלושת המגזרים זה
מזה, אם כי בניגוד למקובל לחשוב, בקרב שלושתם זוכה הגישה הפוסט-ממלכתית הרדיקלית
לתמיכה אפסית.
לפרופסור בנימין איש שלום יש חזון גדול: אימוץ תפיסה מחודשת לגבי משמעותה של מדינת ישראל,
פיתוח זהות יהודית-ישראלית חדשה והתמודדות אמיצה עם אתגר גיור העולים. על אף
שלדידו, מדינת ישראל ומוסדותיה הם האחראים לטיפול בסוגיות אלו, הוא סבור כי בכל
מקום שבו המדינה והרבנות אינן ממלאות את תפקידן, יש למלא את החלל על ידי פעילות קהילתית
יזומה.
שורשיו של משבר היחסים בין הציונות הדתית
למדינה נעוצים ברוח האינדיבידואליזם הכללית, שחילחלה גם
אל הציבור הדתי. הפתרון הנדרש אפוא הוא יצירת שפה חדשה המתאימה לעת זו; שפה שאמנם
תכיר בחשיבותה של המדינה כמסגרת המאפשרת את קיומנו, אך תתמקד דווקא ביחידים
ובקהילות החיים בה את חייהם.
האומץ לפסוק
דבר העורך
