רשימת עסקי קייטרינג המקפידים על היתר מכירה

לצורך חיזוק אחיזתנו בקרקע ארץ ישראל, מצ"ב רשימת עסקים הפועלים עם ירקות ופירות מהיתר מכירה.

אנו קוראים לציבור להדר בתמיכה בחקלאות הישראלית ולצרוך יבול של היתר מכירה, כהוראתם של גדולי ישראל ולטובת מדינת ישראל, כלכלתה וחזון ישוב ארץ ישראל.

* נציין שאין לנו שום קשר עם עסקים אלו ורשימה זו נבנתה על פי עדותם בלבד. כמובן שאין ברשימה זו בכדי להעיד על נכונות המידע או על טיב האוכל והשירות.  נשמח להוסיף שמות נוספים. תודה למוהל בן ישי חוטר על העלאת המודעות וריכוז שמות העסקים.

כך שומרת שנת השמיטה על כולנו

אחד הטעמים לדבר על שמיטה בזמננו הוא הטעמים. אם נעשה מטעמים מהטעמים, נתאים אותם לחברה המודרנית ונטמיעם בהתאם, השמיטה תניע גם עשייה משמעותית. נראה שיש לעשות זאת בשלושה מעגלים עיקריים: האישי, החברתי, והגלובלי

בזמן שדיברנו על השמיטה- היכן פרי גפנה?

 

 

 

פורסם בעיתון "בשבע", מדור דעה, 21/8/14. 

כמו בכל שבוע סיימתי את ההבדלה, ברכתי ברכת מעין שבע וסיימתי ב"ועל פרי גפנה". איני יודע מדוע, אך תוך כדי החזרת בקבוק מיץ הענבים למקרר, בחנתי אותו מקרוב. היתה עליו כשרות והוא השתייך למותג ידוע, אך באמצעות השורות הקטנות הבנתי להפתעתי שהוא בכלל מיובא. לא היה זה פרי גפנה של ארץ ישראל אלא של מדינה באירופה. כמה ימים לאחר מכן כשהלכתי לחנות שמתי לב שעל המדף נמצאים גם יינות מתוצרת ארה"ב, ספרד ועוד.

החל מהשבועות הקרובים נתחיל ביתר שאת להלחם את "מלחמות השמיטה". מצווה חשובה זו שמוזכרת בפרשת השבוע תציף מחדש את שאלת המקור של כל תפוח ומלפפון. בצדק רב נדרוש לעודד את תוצרת ישראל והמאבקים לחיזוק החקלאות הציונית יתפסו אותנו בכל אכילת סלט ואפילו בזמן חיתוכו, כשנרצה לשים את הקליפות בפח. ואולם בעודנו נאבקים, בצדק, אחת לשבע שנים למען הפירות הטריים אנו לא שמים לב לפגיעה ההולכת וגוברת במזון ארוז שמקורו גם הוא מפירות או ירקות מתוצרת ישראל.

מי מכם שהלך לאחרונה לקנות שמן זית יראה בודאי שמנים רבים שמקורם בחוצה לארץ. מה אירוני הוא שאפילו את מה שנשתבחה בו ארץ ישראל אנו קונים משאר העולם רק בגלל המחיר. ועוד לא דיברנו על מוצרים מיובאים אחרים שהחלו להיות נפוצים יותר ויותר על חשבון תנובת ארצנו: פסטות זולות מאיטליה, שמנים, עוגיות, קופסאות שימורים ועוד ועוד. אומר בזהירות כי נדמה לי שבגלל עלותם הזולה ואי מיתוגם, הם זמינים יותר דווקא במרכולים המשרתים קהל דתי וחרדי המחפש, כמוני, אחר מוצרים זולים ולא אחר מותגים ישראלים ידועים.

האדמה ואנחנו: על שמיטה, תנועה וביתיות / ד"ר גדעון אלעזר

המתח המובנה בין תחושת הביתיות לאובדנה, מלווה את העם היהודי לכל אורך ההיסטוריה. מאמר זה מציע לבחון את המתח הזה בהקשר החורג מן המישור הפרטי והלאומי כשאלה הנוגעת לכאב אובדן האינטימיות עם הטבע, ומציע קריאה של מצוות השמיטה כיצירת מחזורים של קרבה וריחוק  ופתיחת פתח לכינונה של ביתיות מאוזנת וקשר בחירי עם האדמה.   הדיון […]

מה ענין משבר האקלים אצל עידן המידע? שנת השמיטה תשפ"ב ואתגר הקיימות / נדב שיפמן ברמן

מאגר המידע הדיגיטלי העולמי גדל במהירות מסחררת, וחלק גדול ממנו מאוחסן בשרתי 'ענן' שמושבם הוא למעשה ביבשה ובים, כאשר חלקן של חוות השרתים בפגיעה הסביבתית בכדור הארץ הולך וגדל. שנת השמיטה קוראת לנו אפוא ל'שמיטה דיגיטלית' ולחשיבה מחודשת על הדרך ועל כמות המידע שאנו צוברים. רקע: כושר הנשיאה של כדור הארץ וכושר ההיזק האנושי מאז […]

משירת שבת הארץ / בעריכת צוריאל אסף

'שירת הטבע החדשה' (אקו-פואטיקה) הינה סוגה מתחדשת בשדה היצירה העברית, המושפעת מיחסי האדם והמקום, וממצב הסביבה בעולם צרכני ובחברה מוטת מסכים ועתירת טכנולוגיה. השורשים הנושאיים של יצירה זו בעברית יונקים בתורם ממסורת השמיטה, כמסורת מהפכנית המבקשת לתקן את יחסי האדם והאדמה ולהעמידם באור חדש. אהרון דוד גורדון 'האקולוג העברי הראשון' היה מי שהתמסר בכתיבתו לפיתוח […]

מנוחתם היא יגיעתם – השמיטה כמשבר מתוכנן / אהרן אריאל לביא

רבים עסקו בפירוש מצוות השמיטה והציעו להתייחס אליה כמנוחה שמאפשרת צמיחה. אך יש אפשרות להסתכל על השמיטה כמנגנון של משבר מתוכנן – בו המשבר הופך לחלק מהותי ובלתי נפרד מתהליך התפתחות חברתי.  "מעשה בסוחר אחד שהיה נוסע ליריד לייפס"ק (לייפציג) לקנות סחורה", פותח רבי זכריה את סיפורו. בדרך נכנס אותו סוחר לאכסניה. בעל האכסניה בדיוק […]

שמיטה וכלכלה יהודית / הרב שמעון ישראלי

עיון בתפיסת השמיטה של התורה למול תפיסתם של חכמים מציג את המתח שבין הרצוי למצוי, בין החזון לפרוגרמה המעשית. שילוב שתי הגישות הללו מאפשר להציג תמונה מלאה של כלכלה יהודית.  שינויי התפיסה שהתחוללו בדור האחרון בציבור הדתי ביחס לכלכלה הציבורית גלויים וידועים. כמו בעולם המערבי כולו, ישנה תנועה בולטת בציבור הדתי מתפיסות סוציאליסטיות וריכוזיות שאפיינו […]

שמיטה בימי קורונה / הרבנית כרמית פיינטוך

בין כל האתגרים שהביאה לפתחנו הקורונה, נדמה שהיא הציבה מולנו מראה וביקשה מאיתנו להרהר במשמעות שלנו ללא עבודה, ללא שגרה, בחוסר וודאות. שנת השמיטה מזמנת אלינו אתגר דומה, מתוך בחירה,  ומלמדת אותנו כלים שיכולים לעזור בתקופות משבר. אדם יושב בחדר סגור עשרה ימים, אין יוצא ואין בא. נשמע כמו התחלה של סרט.  זו אישה וכל […]

דבר העורך גיליון 100 / רעות המבורגר

גיליון המאה של דעות, הוא גם גיליון הפרידה שלי.  ואולי, לא במקרה, הגיליון הזה עוסק בשנת השמיטה. כבר כמה שנים שאני עסוקה במנגנון המופלא שמלמדת אותנו השמיטה – יכולת הפירוק, הכאוס המידתי, הפרידה הזמנית, לצורך בניה והתקדמות. התורה מביאה איתה הבנה עמוקה שפעם בכמה זמן הכל צריך להתפרק (מי אמר מגיפה עולמית?) כדי לייצר תהליכים […]

דבר היו"ר גיליון 100 / אסף בנמלך

החיים בתוך סיר הלחץ הישראלי, בעידן של שחור ולבן, של חידוד מסרים, של הגעה למסקנות מיידיות תוך דילוג על שלב ליבון המחלוקת והגדרתה – הופכים מחלוקות למגה-מחלוקות, ויריבים לאויבים. האקלים הנפיץ הזה חל ביתר שאת על חילוקי דעות הנוגעים לאופייה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית בתוך הציבור הדתי.
כך, בפאנל בו השתתפתי הועלתה מצוקתם של מאות אלפי אזרחי המדינה, יוצאי חבר העמים וילדיהם שאינם יהודים על פי ההלכה, ושאין באופק היתכנות לגיורם לנוכח עמדת הרבנות הראשית. בתגובה לכך אמר נציג ציבור שהשתתף באותו פאנל כי הוא היה מעדיף שלא יעלו אותם לארץ.

וְאָכְלוּ אֶבְיֹנֵי עַמֶּךָ / אבישי בר-אשר

הוא קורא להגברת העיסוק הרוחני בערכיה ולהחלהשל כמה מעקרונותיה על כלכלת השוק החופשי בישראל, בעיקר דרך בלימת הצריכה המוגברת.

בעיני תמרי השמיטה היא, מעל לכול, תמרוראזהרה מפני נטישת החובה המוסרית להתחשב בחלש ובעני, במישור הפרטי ובמישור הציבורי.תמרי מציג תמונה חברתית עגומה, ולא פוסח גם על האדישות של הציבור הדתי~לאומי ושל הנהגתו.

"כִּי לִי הָאָרֶץ" – אל, אדמה ואדם בשמיטה / מרדכי בר אור

עם ישראל הוזמן להיכנס כשותף בכיר למערכת יחסים בין האל לאדמתו, בתקווה שיביןאת תפקידו וייעודו, אך הניסיון נכשל. וכך, מדי שבע שנים, חוזרת האדמה לאהובההראשון, ומעורבותו של האדם נדחית ומוגבלת. שיבת ציון הנוכחית היא ניסיון לכונןמחדש את השותפות הזאת, נוכח הכישלונות הקודמים.

פֶּרְמָקַלְצֶ'ר, שמיטה והדיאלוג שביניהן / חגית מימון

שיטת פֶּרְמָקַלְצֶ'ר לתכנון סביבתי עשויה להשיבלמצוות השמיטה את טעמה האבוד, את החיבור לאדמה. בו בזמן, השמיטה יכולה להעניק עומקורוח לחיבור הסביבתי למקום. ניסיון להחיות את האגדה שבהלכה ולהציץ לדיאלוג האפשריבין שתי שפות ושלושה חברים, רגע לפני השמיטה.