הרב אילעאי התארח בדף הפייסוק של צו פיוס והשיב אונליין לשאלות הגולשים בנושא המודל הקהילתי לשירותי הדת.

מחזירים את הרב לקהילה/ מתוך מקור ראשון כ"ג אב 10.8.2012

אלישיב רייכנר

תארו לעצמכם מציאות שבה אתם אלו שבוחרים את רב השכונה שלכם. תארו לעצמכם מציאות שבה ועד ציבורי שמורכב ברובו מנשות השכונה, ינהל את המקווה ולא המועצה הדתית של העיר. תארו לעצמכם אתר אינטרנט ידידותי שבו תוכלו לבדוק מה הקריטריונים לכשרות של כל רבנות, ומה התעריף שהיא דורשת עבור השגחה. תארו לעצמכם שאתם לוקחים את כל מה שהתרגלתם לחשוב על שירותי הדת בישראל, ומוחקים. זהו החזון שהרב אילעאי עופרן, וחבריו מתנועת נאמני 'תורה ועבודה', מבקשים להציע.

   13/7/2012

     עובדי קהילה/הדר ליפשיץ

כדי לגרום לרבנים להיות נאמנים יותר לצורכי שולחיהם יש להעתיק את מקור כוחם מן הפוליטיקה אל הקהילות. הצעה חדשה לדמוקרטיזציה של שירותי הדת בישראל

מהמנהיגות הרבנית בישראל אנו מצפים להיות שלוחי רחמנא ושלוחי דידן. נאמנים למסורת אשר קיבלנו בסיני ונאמנים לצורכי שולחיהם, עם ישראל. אך כיצד נבחר רבנים? כיצד נוודא שהרבנים יהיו אמונים על העקרונות הללו? לפני כחודשיים פורסמה על ידי 'נאמני תורה ועבודה' טיוטה למצע חדש ביחסי דת ומדינה בישראל. ביסודו עומדת הצעה לשינוי יסודי במבנה ההנהגה הרבנית במדינת ישראל, מהתבססות על הממסד הפוליטי והמשפטי להעברת האחריות לקהילות ישראל.

פורסם במקור ראשון, סיוון תשע"ב

 החלטת היועץ המשפטי לממשלה מאפשרת לפתוח את הנושא של הקצאת תקציבי שרותי דת בישראל. לא סוד הוא שבגלל עומק הקשר שבין פוליטיקה ודת מעוררים שרותי הדת בישראל דאגה וסלידה. כשעוסקים בסוגיית משכורות רבנים התחושה של ציבור הולך וגדל היא שאין שום מתאם בין בעלי תפקידים מקבלי שכר לבין הקהל שאמור לקבל את השרות. יותר מדי מקרים מתהלכים בקרב מחננו שבהם יושב אדם פלוני על תקן של רב שכונה בלי שאנשי השכונה יודעים אפילו מיהו. רבנים רבים, בני הציונות הדתית, משרתים אלפי אנשים בלי שיקבלו כל תמורה מהמדינה. הבעיה גדולה כפליים בגלל שהציבור הכללי משוכנע שהרב העומד לשירותם בכל שעה משעות היממה מתוגמל על ידי מאן דהוא. מבחינת הציבור התשלום לרבנים ניתן על ידי מערכת המיסים ונגזר מתקציבי שרותי הדת. הסכמים פוליטיים מאפשרים למערכת שרותי הדת להתנהל באופן שאינו מוסיף לא אהבה לתורה ולא כבוד למחזיקי התורה.

 http://www.haaretz.co.il/news/law/1.1717815 

לדברי נציג הפרקליטות, הוחלט לסגור את התיק בשל היעדר ראיות: "קשה להגיע למסקנה חד משמעית כי מטרת מפרסמו היתה להסית לגזענות דווקא"

28.05.2012  

חילונים ודתיים רבים צפויים להשתתף היום במה שזוכה לכינוי "מצעד האהבה" שיצא מרמת-גן לרחובות העיר בני-ברק. הפעם לא מדובר בפרובוקציה, אלא במצעד בו ינסו כל הפלגים להתאחד סביב המושג ואהבת לרעך כמוך. בתנועה הציונית דתית רעננים שישתתפו במצעד אומרים "יחד נאמר ונראה שחילונים, דתיים וחרדים – כולנו אחים"

 11.04.12

http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1585407 

בשנה שעברה ביטל העליון את ההסדר ובמקומו התקבל הסדר חדש, שלטענת העותרים גם הוא מפלה לטובה אברכים על פני אוכלוסיות אחרות

07.12.2011

אין מקום לכיפה הסרוגה במחאות של מפונקים-כך אמר אתמול הרב חיים נבון בפאנל שנערך באוניברסיטת בר אילן, ועסק בקול הדתי בסוגיות החברתיות. לעומתו טען הרב בני לאו כי דתיים צריכים לשאת את הדגל בכל סוגיה ולא רק בהוזלת מחירי הקוטג'. בהמשך התלהט הויכוח שכלל ציטוטים מהגמרא ומהפוסקים בעיקר סביב שאלת היחס לקדמה.

דיון סוער התקיים אתמול (ג') בערב, באוניברסיטת בר אילן במהלך כנס בנושא "הקול הדתי בסוגיות חברתיות".

בכנס שאורגן כחלק מפרויקט "עת לעשיה", של צעירי "נאמני תורה ועבודה", השתתפו הרב ד"ר בני לאו והרב חיים נבון.

במהלך הפאנל דנו השניים בשאלה – האם קיים "קול דתי" בסוגיות חברתיות? ואם כן, מדוע הוא לא נשמע בקיץ האחרון כמעט בכלל?

ראשון הדוברים היה הרב בני לאו, שענה כי ליהדות יש מה להגיד על כל דבר, ומשום כך ראוי שהדתיים יישאו את הדגל בסוגיות חברתיות ועקרוניות נוספות. הרב הביע את צערו מכך שדתיים מעטים השתתפו במחאה, וטען כי צר היה לו שבאותה עת ממש התאגדו בני הישיבות למחיר מוזל לקוטג', במקום לקחת אחריות ציבורית ולקדם את הוזלת המחיר לכלל החברה.

עוד הדגיש הרב, כי התורה וההלכה מעודדות לפיקוח על מחירים ולצדק חברתי. ולא רק זאת, לדעתו קול התורה צריך להשמע בסוגיות ציבוריות נוספות – רווחה, בריאות, ואף מדיניות וביטחון.

ביגוד אליו, טען הרב חיים נבון בתוקף, כי התורה אינה קובעת ומדריכה אותנו בסוגיות מדיניות וציבוריות כמעט בכלל (למעט בהקשרים ספציפיים כמו שמיטה ויובל). להפך, לדעתו התורה היא הדרכה ערכית והלכתית בעיקר לפרטים, ואסור שתהיה לה השפעה על מוסדות ציבוריים שהכרעותיהם נוגעות לשיקולים מקצועיים.

כך לדוגמא, טען הרב נבון כי השאלה המדינית ביטחונית צריכה להקבע משיקולים מדיניים ביטחוניים ולכן לו, כאיש תורה, אין מה להוסיף על כך.

לדעתו "חזון הנביאים" הוא ההתנהגות של הפרטים שצריכה להשתפר ולבוא לידי ביטוי בדאגה לחלש, למשל על ידי מעשר כספים.

לדבריו המחאה בקיץ האחרון היתה "מחאה של מפונקים שרוצים לטוס לחו"ל כל שנה ובוכים על כך שאינם סוגרים את החודש. אם כל אחד מהאנשים שיצאו לאוהלים היה נותן מעשר כספים – לא היו יותר בעיות חברתיות במדינת ישראל!".

לדעתו אין, ולא צריך להיות, קול "דתי" בסוגיות אלה, משום שהתורה אינה עוסקת בהן והיא משאירה לפרטים את שיקול הדעת הכלכלי, החברתי והמדיני. 

לכופף את עצמי לתורה

הויכוח בין השניים היה סוער, ובאמצע הדיון אף נראה שהם שכחו ש"יש להם קהל". השניים הרבו לצטט קטעי שו"תים, מימרות מהגמרא ופסוקים שונים כדי להוכיח את עמדתם – כל אחד בחר כמובן, את הקטעים שמסייעים לדעתו.

חוסר ההסכמה התבטא בסוגיות נוספות – כמו היחס לקדמה.

הרב בני לאו טען שהוא אופטימי מהתקדמות העולם ורואה ברוחות הנושבות בו סימנים חיוביים המחייבים אותו להיות חלק מהם (היחס למוגבלים, מעמד האישה ועוד).

הרב חיים נבון לעומת זאת, הביע חוסר אמון ב"רוחות" הללו, וטען ש"קידמה" זו הביאה עלינו את השואה.

כשהרב חיים נבון אמר כי הוא מכופף את האינטואיציות שלו אל מול התורה – מכיון שהוא מאמין שיש בדברי התורה אמת גדולה יותר מזו שהעולם לכאורה בוחר בה (גם בהקשר של מעמד האישה למשל). ענה הרב בני לאו כי הוא מאמין באינטואיציות הללו ומנסה למצוא את המקום בדברי התורה בו יוכל להתלות כדי לבסס את דבריו.

הערב התקיים כחלק מפרויקט "עת לעשיה" של תנועת נאמני תורה ועבודה. מטרת הפרויקט היא לקדם שיח דתי, עמוק, רחב, פתוח ומחויב להלכה, ומתוך שיח זה לצאת לעשיה חיובית בתחומים השונים.

מרכזת הפרויקט, אפרת גרבר-ארן, הביעה שמחה מהצלחת הכנס "הויכוח בין השניים היה אמיתי. אני מרגישה שחלק ממטרת הפרויקט שלנו הוא לשקף את המורכבות שיש בסוגיות הדתיות-חברתיות."

"גם הרב בני לאו וגם הרב חיים נבון הם אנשי תורה פתוחים, אלא שכל אחד מהם תופס את הדברים אחרת לחלוטין. אני רק מקוה שכל המורכבות הזו לא תמנע מאיתנו בסופו של דבר לפעול ולעשות כדי להוסיף טוב לעולם – גם ובעיקר בסוגיות ציבוריות"

האם שירותי הדת בישראל נותנים את המענה הדרוש לכלל האוכלוסיה? בתנועת 'נאמני תורה ועבודה' לא כל כך בטוחים.

התנועה מצידה מציעה חלופה למציאות הקיימת במטרה "להפוך את שירותי הדת בישראל הנתפסים כמסואבים ומנוכרים, למובילי יישומה של דמוקרטיה השתתפותית בישראל", כהגדרתם.

אחד מיוזמי התכנית – רבה של קבוצת יבנה וחבר בתנועת 'נאמני תורה ועבודה', הרב אילעאי עופרן סיפר בראיון לערוץ 7 על המתכונת המוצעת, "כל מי שקצת מצוי בתחומים האלו וקורא עיתונים ושומע חדשות, או שיצא לו בשנים האחרונות להתחתן או ח"ו להתגרש או לקבור קרוב משפחה, פגש את הבעיתיות הרבה באופן בו מנוהלים שירותי הדת בישראל".

"הסיפור הגדול שדובר בשבועות האחרונים – ההרשמה לנישואים של צוהר, היא דוגמא אחת לנושא זה. אך אנחנו מדברים גם בנושא הכשרות, מינוי הרבנים, וכמעט בכל פינה שנוגעים בה נתקלים בשחיתות – בה כמובן לא כולם שותפים, ונפגשים גם בקונספט מוטעה של ניהול".

הרב עופרן סבור כי מינוי רב צריך להיעשות על ידי הקהילה ולא על ידי הרבנות הראשית לישראל, "באופן מהותי אנחנו חושבים שעולמו הדתי של האדם וקהילה לא יכול להיקבע על פי מי שמחזיק במשרה ציבורית כזו או אחרת אלא לעבור להחלטת הקהילה עצמה – כמו שהיה מדורי דורות. המצב הנוכחי במינוי רבנים, שכאשר יש שר דתות ממפלגה א' אז כל מינויי הרבנים הם ממפלגתו וכשהמשרד עובר למפלגה אחרת אז כל הרבנים הם של אותה מפלגה".

"בסופו של דבר", ציין הרב עופרן, "קהילה רוצה שהרב יתאים לדרכה ואמונתה. בנוסף על הרב לתת דין וחשבון לקהילה בה מכהן ולא לבוס שלו במשרד הדתות. הרב הוא נבחר ציבור ולא פקיד ממשלתי ברמה ירודה, והמצב הנוכחי הוא שכל הרבנות הממלכתית היא סוג של פקידות ואנחנו רוצים להחזיר את הכבוד למוסד הזה".

הרב עופרן לא חושש מבחירת רבנים שאינם אורתודוקסים, "תנועות אלו בכל אופן מרבות לפנות לבתי המשפט בטענה שהן מופלות לרעה והן תמיד זוכות, כי במדינה דמורטית כך מתנהלים הדברים. בנוסף יש לצין כי המתנגדים הגדולים להצעה שלנו הן דווקא תנועות אלו – הלא אורתודוקסיות, כי לפי הצעתנו התקציב יהיה לפי גודל הקהילה ותנועות אלו אינן גדולות. אם אנחנו חושבים שנוכל להשליט את דרכנו בכח ובכפייה אז המציאות תטפח על פנינו".

בנוגע למערך הכשרות אמר הרב עופרן כי על פי הצעתם, כל מערך שירותי הדת יעבור לידי הקהילות והן תפקודנה את חבריה ועל פי זה יקבלו את התקציב, "כל קבוצת קהילות יתאגדו ל'אגד קהילות' וחמשת תאגידי הקהילות הגדולים ביותר יקבלו זכיון מהמדינה למתן תעודות הכשר. המצב הנוכחי היום הוא שיש את מערכת הכשרות של הרבנות הראשית ויש שם בעיות בשפע. יש בדצי"ם כפטריות אחר הגשם שחלקם מאוד מסודרים וחלקם קיקיוניים לחלוטין. על פי הצעתנו המערך יוסדר וגופי הכשרות יהיו עמותות מסודרות, המחוייבות בשקיפות ותחת פיקוח. כך, כל אדם יוכל לבחור את הכשרות שהוא מעוניין בה".

הרב עופרן משוכנע כי תכנית זו תקרב רחוקים, "אדם רחוק שמרגיש שביכולתו לבחור והדברים לא כפויים עליו מלמעלה, רמת ההתנגדות יורדת".

בשקט בשקט, בחסות המהומה סביב הוועדה למינוי שופטים, ומתחת לאפו של הציבור-מעלה לשכת עורכי הדין בתפקידה, ומינתה נציג חרדי לוועדה למינוי דיינים. ומי ישלם את המחיר?הציבור הרחב, ובצדק. יש מחיר לאדישות/בני דורון.

בשבועות האחרונים המדינה רועשת וגועשת לקראת המינוי הצפוי של שלושה שופטים חדשים לבית המשפט העליון. על שולחן הכנסת הצטברה ערימת חוקים שנועדו להשפיע בדרך כזו או אחרת על הרכבו של בית המשפט, ומהדורות החדשות דואגות לעדכן אותנו בכל התפתחות, בליווי ניתוחים, פרשנויות ותחזיות. כל מהלך שקשור לנושא נבחן תחת זכוכית מגדלת.

כחלק מהפסטיבל, מינתה אתמול לשכת עורכי הדיןאת נציגיה לוועדה למינוי שופטים, שמהווה למעשה זירת קרב נוספת במלחמה המתמשכת בין משרד המשפטים, לבית המשפט העליון.

יחד עם זאת, בשקט-בשקט ובלי שאף אחד שם לב, מינתה הלשכה באותה הזדמנות גם את נציגיה לוועדה למינוי דיינים, מהלך שנתפס כזניח וחסר חשיבות. כעת מסתבר שהיו מי שניצלו את העלטה, בשעה שכל הזרקורים הופנו לבית המשפט העליון. בזמן שכולם עסקו בשינון קורות החיים של נעם סולברג, נרקחו עסקאות, נרקמו דילים והושגה הכרעה דרמטית שהשלכותיה עצומות.

אף לא אישה אחת בוועדה

הוועדה למינוי דיינים מורכבת מעשרה נציגים, כאשר ארבעה מתוכם משתייכים באופן אוטומטי לציבור החרדי:  שני הרבנים הראשיים ושני נציגי בית הדין הרבני. ארבעה מקומות נוספים מתחלקים בין נציגי הכנסת והממשלה, כאשר גם בהם דואגות המפלגות החרדיות לשריין לעצמן כיסאות במסגרת ההסכמים הקואליציוניים. שני המקומות הנותרים מאוישים על ידי נציגי לשכת עורכי הדין, שאמורה להוות סוג של איזון, ולשמש כאופוזיציה אל מול היתרון החרדי שמקנה מבנה הוועדה.

 בזוכרה את העובדה כי ארבעה מקומות בוועדה חסומים בפני נשים וחילונים, היות שדיין חייב להיות גבר שומר מצוות – נהגה הלשכה לבחור כנציגיה דווקא נשים ואנשים שאינם שומרי מצוות, על מנת שיוכלו לייצג את האינטרסים של הציבור שמודר מבתי הדין.

  אתמול החליטה הלשכה לשבור את המשוואה, ולמנות מטעמה נציג חרדי – ובכך להותיר את הוועדה ללא ייצוג נשי כלל. המחסום האחרון שנועד לבלום השתלטות חרדית על מערכת בתי הדין קרס, הלכה למעשה. אם עד כה יחס הכוחות בין החרדים לבין הנציגים הציונים עמד על שישה מול ארבעה לטובת החרדים, כעת היחס הוא שבעה מול שלושה. אין פלא שכבר יש מי שמתכוון להגיש על זה בג"ץ.

  במציאות שכזו סביר להניח שמעתה ואילך, ישרת רוב מוחלט מקרב הדיינים שימונו לבתי הדין בכלל ולבית הדין הגדול בפרט, את האינטרס החרדי. גם אם תיזרק עצם לנציגים הציונים בדמות מינוי של דיין ציוני, יהיה זה לאחר שיעבור את אישורם של החרדים.

תאשימו רק את עצמכם

אפשר להבין מדוע זוכה בית המשפט העליון להתעניינות רבה יותר מאשר בית הדין הרבני הגדול, אך קשה להבין את חוסר הפרופורציה. בשעה שמתחוללת סערה סביב מינויים של שלושה שופטים עליונים, עומד על הפרק גם מינוי שבעה דיינים חדשים לבית הדין הגדול. הווה אומר שיותר ממחצית ההרכב עומד להשתנות.

לגמרי במקרה יצא שיו"ר הוועדה, שר המשפטים יעקב נאמן, הוא אדם דתי שמבין את חשיבות הנושא, ועל כן הוא נאבק בצורה מרשימה כדי למנות גם דיינים ציונים, על אף הלחצים הכבדים שמופעלים עליו מצד המפלגות החרדיות. נראה שכי בזמן ששר המשפטים עמד עם האצבע בסכר וניסה למנוע את ההצפה, קדחה לשכת עורכי הדין חור במקום היחיד שנדמה היה כי אין חשש שייפרץ.

  מי שישלם את המחיר הוא הציבור הרחב, שכן הסיכוי שהאזרח הממוצע ימצא את עצמו על ספסלי בית הדין הרבני הגדול, גבוה בהרבה מהסיכוי שיגיע להיכלי בית המשפט העליון.כאשר אי מתי בעתיד ייתקל הציבור בפסקי דין שערורייתיים, באדיבותם של דיינים קיצונים – הוא יוכל להאשים רק את עצמו. מי שסלל את הדרך לשליטה החרדית במערכת בתי הדין הרבניים היא החברה באדישותה, התקשורת בהתעלמותה, המפלגות הגדולות בכך שמכרו את הוועדה למינוי דיינים תמורת נזיד לא כולל עדשים, ובעיקר לשכת עורכי הדין שמעלה בתפקיד וסתמה את הגולל על האפשרות לשינוי את המצב.

http://www.haaretz.co.il/news/law/1.1573048 

תגובות חריפות להחלטת לשכת עו"ד להעדיף נציג חרדי על פני אשה. "קרס המחסום האחרון למניעת השתלטות חרדית על מערכת בתי הדין הרבניים"

22.11.2011

22/11/11, מקור ראשון. ע"י שמואל שטח
הסערה סביב הכוונה לפתוח בחקירה נגד הרב שמואל אליהו, מעלה דיונים ושאלות רבות סביב שאלת היחס לגוי בין בדיבור ובין במעשה, ובשאלות של חופש הביטוי אל מול הצורך באחריות ציבורית של מנהיגים.
הנושא מורכב וטעון בהיותו נופל על תחושות וטענות רבות של אי שיוויון מימין ומשמאל. הויכוח באם החוק נאכף על כל הצדדים באופן שווה מהווה שאלה מטרידה מאוד ועלינו לפעול לכך שאכן לא ינקוט אף גורם ממלכתי באיפה ואיפה.
יחד עם זאת, בשולי הדיון, ראוי כי דווקא מי שאינו נמנה על חסידיו, בלשון המעטה, ידע גם לציין לשבח את מה שלצערנו לא תמיד מובן מאליו.

http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1484339 

הרב הראשי לישראל יונה מצגר פרסם פסק הלכה שבו הוא מגבה את הצוערים הדתיים שנטשו טקס צבאי בגלל הופעה של זמרת

27.09.2011

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/225804 

תנועת נאמני תורה ועבודה פנתה לרב הצבאי הראשי בבקשה לקחת בחשבון את הצורך בשמירה על "צבא העם", בשעת ההכרעה בנושא "שירת נשים".

12/09/11