דרוש רב קהילה

 

לפנים בישראל לא היה מסלול מסודר לרבנות. אדם שקד ולמד ובראות רבו את התלמיד המוכשר, בחנו באופן עצמאי או אצל רב מוכר וניתנה לו סמיכתו. לסמיכה היתה משמעות רק אם אותו תלמיד הפך להיות רב קהילה, ראש ישיבה או בעל תפקיד תורני אחר. מכיוון שהקהילה או הישיבה לא היתה ממנה עליה מי שאינו ראוי, הרי שהתואר רב היו ניתן רק למי שאכן היה להיקרא כך.

שמואל שטח, מקור ראשון 16/11/2012

עם החיבור שבין דת למדינה ועם תהליך ההתמקצעות שעבר על כל מקצוע בעולם, נדרשו גם הרבנים לעבור מבחני סמיכה אחידים ומסודרים. אלא שלעיתים אין זה מכובד לחייב גדול בתורה במבחנים שכאלו, בשעה שגדלותו ידועה ומפורסמת בקהל. לפיכך, ובצדק, ניתן גם מסלול עוקף הנכתב בחוק: "השתכנעה מועצת הרבנות הראשית כי אדם הוא תלמיד חכם מובהק הבקי, בין השאר, בכל פרטי ההלכות הנוגעות למילוי תפקיד רב עיר, רשאית היא לפטרו מן הבחינות האמורות".

אלא שבשנים האחרונות ועד היום באו בשערי "כביש עוקף בחינות" זה עשרות אם לא מאות רבנים, שנפטרו מהצורך לעמוד בבחינות וקיבלו "הכשר" לכהן כרבנים במקומות שונים. להם, נעשתה בחינה בעל פה ואיש אינו יכול לדעת ולבקר את תוכנה, משכה ואת תוצאותיה באופן ממשי. לשם השוואה, נתאר לעצמנו מה היינו אומרים אילו שופטים, עורכי דין, רואי חשבון, שמאי מקרקעין וכיוצ"ב, היו פותחים לעצמם "מסלול עוקף בחינות", שפוטר אותם מעמידה בבחינות הקשות לשם מתן היתר לעיסוק במקצועם, ותחת זאת היינו מאפשרים ל"יחידי סגולה" מביניהם לעמוד בבחינה על פה – בלי קריטריונים – דבר שהיה פותח פתח להפליה ושרירות לב.

הפליה זו שבין רבנים שנדרשים לעבור בחינות קשות בכתב לבין רבנים שמקבלים את ה"הכשר" לכהן ברבנות בדרך קצרה, ללא בחינות, לעתים תוך עמידה בבחינות קצרות על פה ולעתים אפילו ללא צורך לעמוד בהן, יצרה הפליה קשה ופסולה. בהיעדר קריטריונים אחידים, שוויוניים, ברורים וגלויים לכל, הרי שהדבר מביא לביזיון עולם הרבנות.

הסיפור העצוב הוא שבניגוד לחבריהם שעמדו בבחינות קשות ולשם כך שקדו על תלמודם יומם ולילה חודשים ושנים, זכו רבים לקבל "הכשר" לכהן ברבנות, לרבות תעודת כושר לרב עיר, תוך ניצול לא רק של כישוריהם אלא גם של קשריהם ברבנות הראשית ובגופים הקרובים אליה. 

משך יותר משנתיים ניסינו להשיג את רשימת האנשים שהוסמכו ע"י כך לרבנות, אך כל הניסיונות עלו בתוהו. המסקנות העולות מכל הפרשייה אינם רק מחייבים לרענן את השורות ברבנות הראשית אלא גם דורשים ליצור שינוי עקרוני אשר ירחיק את הדת מהפוליטיקה. הקרבה הגדולה מידי, בין משרות דתיות לבין פוליטיקה היא אם כל חטאת.

ראוי כי לקראת הרכבת הממשלה הבאה נחליף את מודל שירותי הדת בישראל במודל אשר מצמצם את ההשפעה הפוליטית ומאפשר לקהילות לבחור את רבניהן באופן עצמאי. רב צריך להיבחר, כפי שנבחר בעבר: ע"י הקהילה שרוצה בו ולא בגלל אילוצים פוליטיים כאלו ואחרים. אילוצים אלו הם שהביאו גם במקרה זה, ליצירת מסלולים "מיוחדים" התלויים בשיקולים זרים. העברת מרכז הכובד בבחירת רבנים אל הקהילות עצמן תצמצם בעיות שכאלו ורק תחזק את המוסד הרבנות.

 

שמואל שטח הוא מנכ"ל תנועת "נאמני תורה ועבודה" שהגישה בשבוע שעבר עתירה לבג"צ בדרישה לרבנות לחשוף את שמות הרבנים שהוסמכו ללא בחינות, ואת הקריטריונים להסמכתם.