מתמטיקה ומדעים מדויקים – תואר ראשון

פרק שישי

פרק זה בוחן את השתלבותם של בוגרי החינוך הממלכתי-דתי בשנתונים 2004-1996 (ילידי 1986-1978) בלימודי תואר ראשון במוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל, במהלך שמונה שנים מסיום לימודי התיכון.  

1. אחוז הממשיכים ללימודי תואר ראשון: אחוז בוגרי החינוך הממלכתי-דתי המתחילים לימודי תואר ראשון בתוך שמונה שנים מסיום לימודי התיכון בהשכלה הגבוהה נמוך בכ-4% מאשר בחינוך הממלכתי: בעוד 54% מבוגרי החינוך הממלכתי המשיכו ללימודי תואר ראשון, מבין בוגרי החינוך הממלכתי-דתי עשו זאת 50%. כאשר בוחנים את המגמות לאורך השנים מתקבלת תמונה מורכבת יותר של צמצום פערים בין בוגרי החינוך הממלכתי לבוגרי החינוך הממלכתי-דתי בהשתלבות בלימודי תואר ראשון: בעוד בקרב בוגרי שנתון 1996 המשיכו 53.3% מבוגרי החינוך הממלכתי ללימודי תואר ראשון לעומת 47.5% מבוגרי החינוך הממלכתי-דתי (פער של כמעט 6%), בקרב בוגרי שנתון 2004 הפערים הצטמצמו כמעט לגמרי, כך שמבין בוגרי החינוך הממלכתי המשיכו ללימודים בהשכלה הגבוהה 54.8% לעומת 53.1% מבוגרי החינוך הממלכתי-דתי.

2. סוג מוסד אקדמי: מגמה זו של חיזוק ההשתלבות בהשכלה הגבוהה באה במקביל עם ירידה משמעותית באחוז בוגרי החינוך הממלכתי-דתי ההולכים לאוניברסיטאות: בקרב בוגרי שנתון 1996 בחינוך הממלכתי-דתי 24.6% המשיכו ללימודים באוניברסיטאות, אך בקרב בוגרי שנתון 2004 רק 18.3% המשיכו ללימודים באוניברסיטאות כאשר עיקר שינוי המגמה נובע מעלייה בהמשך לימודים במכללות אקדמיות ולא במכללות להוראה, אם כי גם במכללות להוראה ישנה עלייה קלה באחוז התלמידים. ירידה באחוז הלומדים באוניברסיטאות נרשמה גם בקרב החינוך הממלכתי, אך בצורה פחות חדה: מ-24.3% בקרב בוגרי שנתון 1996 ל-20.5% בקרב בוגרי שנתון 2004.

כמו כן, מבין בוגרי החינוך הממלכתי-דתי שהמשיכו ללימודים בששת האוניברסיטאות שבהם ישנם לימודים לתואר ראשון בישראל (ללא האוניברסיטה הפתוחה) 53%, יותר ממחצית, עשו זאת באוניברסיטת בר-אילן, 20% באוניברסיטה העברית, ו-27% הנותרים למדו באוניברסיטאות תל אביב, חיפה, בן-גוריון והטכניון. מנגד, באוניברסיטת תל-אביב ישנו באופן יחסי האחוז הנמוך ביותר של בוגרי החינוך הממלכתי-דתי: על כל בוגר של החינוך הממלכתי-דתי שהתחיל תואר ראשון באוניברסיטת תל אביב, ישנם 14 בוגרים של החינוך הממלכתי (וזאת מבלי להתייחס לבוגרי החינוך החרדי והערבי).

3. תחומי המדעים המדויקים: הנתון המרכזי והמשמעותי ביותר לגבי לימודי תואר ראשון בתחומי המדעים המדויקים (מדעי הטבע, מתמטיקה, הנדסה, אדריכלות ורפואה) מצביע על כך ש-14.4% (70,837) מבוגרי החינוך הממלכתי התחילו תואר ראשון בתחומים אלו לעומת 9.6% (11,177) מבוגרי החינוך הממלכתי-דתי. אם כן, באופן יחסי בוגרי החינוך הממלכתי לומדים את תחומי המדעים המדויקים פי 1.5 (גבוה ב-50%) יותר מאשר בוגרי החינוך הממלכתי-דתי. יתרה מכך, הנתונים מלמדים גם שמבין הלומדים את התחומים הללו בקרב בוגרי החינוך הממלכתי-דתי, אחוז גבוה מאוד – 35%, למעלה משליש – עושה זאת במכללות, לעומת 26% מבין בוגרי החינוך הממלכתי. מגמה זו בולטת במיוחד בתחום ההנדסה והאדריכלות מבין מסיימי התיכון ב-2004, 38% מבוגרי הממלכתי-דתי שהתחילו תואר ראשון בתחום ההנדסה והאדריכלות עשו זאת במכללות, לעומת 12% בלבד בקרב בוגרי החינוך הממלכתי. לנתון זה ישנה חשיבות לא מבוטלת, זאת מפני ששתי ועדות שונות מטעם המדינה הצביעו בשנים האחרונות על החולשה של בוגרי המכללות בתחומי ההנדסה, על הקושי שלהם למצוא עבודה ועל כך שהשכר המשולם לבוגרי המכללות נמוך יותר.

כאשר בוחנים את ההיבטים המגדריים בין בוגרי החינוך הממלכתי-דתי שהתחילו תואר ראשון בתחומי המדעים המדויקים, המגמה המסתמנת היא שאחוז הגברים גבוה יותר באופן יחסי בתחום ההנדסה והאדריכלות, ואילו אחוז הנשים גבוה יותר בתחום מדעי הטבע והמתמטיקה.

4. תחומים נוספים: מלבד תחומי המדעים המדויקים, התחום המרכזי שבו בוגרי החינוך הממלכתי מתחילים תואר ראשון באופן ניכר יותר מאשר בוגרי החינוך הממלכתי הוא תחום מדעי החברה: 22.1% מבוגרי החינוך הממלכתי השתלבו בלימודים אקדמיים בתחום זה, לעומת 16.2% בחינוך הממלכתי-דתי. כך, אחוז בוגרי החינוך הממלכתי שלמדו מדעי החברה גבוה פי 1.35 (גבוה ב-35%) מאחוז בוגרי החינוך הממלכתי-דתי שלמדו תחום זה, פער נמוך יותר מאשר בתחומי המדעים המדויקים. בתחומי המשפטים, מדעי הרוח והעסקים וניהול ניתן לראות אחוז דומה מאוד של בוגרי החינוך הממלכתי ובוגרי החינוך הממלכתי-דתי עם יתרון קל מאוד לבוגרי החינוך הממלכתי (משפטים: 2.7% מבין בוגרי החינוך הממלכתי לעומת 2.5% מבין בוגרי החינוך הממלכתי-דתי; מדעי הרוח: 5.8% מבוגרי הממלכתי לעומת 5.4% בממלכתי-דתי; עסקים וניהול: 3.5% בחינוך הממלכתי לעומת 3.1% בחינוך הממלכתי-דתי).

מנגד, בוגרי החינוך הממלכתי-דתי ממשיכים באופן ניכר יותר ללימודי הוראה, ובפרט הנשים: 14.2% מבין מסיימות התיכון בחינוך הממלכתי-דתי התחילו תואר ראשון במכללה להוראה או בתחום החינוך באוניברסיטה לעומת 5.8% מהגברים בחינוך הממלכתי-דתי, 5.2% מהנשים בחינוך הממלכתי, ו-0.7% מהגברים בחינוך הממלכתי. כמו כן, בתחום מקצועות העזר הרפואיים (פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק וכדומה), אחוז בוגרי החינוך הממלכתי-דתי דווקא גבוה מהאחוז המקביל בקרב בוגרי החינוך הממלכתי (2.1% מבין בוגרי החינוך הממלכתי-דתי לעומת 1.5% מבין בוגרי החינוך הממלכתי). יותר מ-92% מהלומדים בתחום מקצועות העזר הרפואיים מקרב בוגרי החינוך הממלכתי-דתי הן נשים לעומת 87% בחינוך הממלכתי.