מינוי רבני ערים בישראל

 

פורסם ב"עולם קטן", כי תשא, תשע"ב

בגיליון פרשת יתרו, נדונה בכאב רב מעל דפים אלו סוגיית אי בחירתו של הרב רונצקי לתפקיד רב העיר פתח תקווה. והנה זכינו שכבר בגיליון פרשת תצווה, פורסם מאמרו של הרב סתיו המהלל ומשבח את בחירתו של הרב הלוי לרב העיר פתח תקווה ומעודד בחירה של רבנים ציוניים נוספים למשרות רב עיר. אך על אף ההישג לו זכינו לכאורה, נראה בעיני שאין כל מקום לשמחה שכזו, וכשלון ניסיון הבחירה הראשון כמו גם הצלחת ניסיון הבחירה השני, אינם אלא עדות נאמנה לתחלואיה של שיטת בחירת הרבנים בישראל.  

כזכור, "דיל" פוליטי מפוקפק סיכל את מינויו של הרב רונצקי לתפקיד רב העיר פתח תקווה, ו"דיל" אחר, דומה לו למדי, הוא שאיפשר את בחירתו של הרב הלוי. דילים רבים מעין אלו, נרקמים ומתמוססים חדשות לבקרים בערים שונות וסביב משרות רבניות שונות. הניסיון מלמד כי בדרך כלל, רבני הציונות הדתית יוצאים מעסקאות אלו כשידם על התחתונה, עובדה המסבירה את שיעורם הנמוך עד כדי שערורייה של רבנים ציונים דתיים במשרות ממלכתיות, עליו קונן הרב סתיו במאמרו.

יש הסוברים כי המסקנה הנובעת ממציאות עגומה זו היא שעלינו "לשחק את המשחק" ולסגל לעצמנו את תרבות הדילים הפוליטיים המקובלת בקרב העסקנים החרדים, בבחינת "ברומא התנהג כרומאי". אחרים סוברים כי עלינו לחזק את כוחן הפוליטי של מפלגות הציונות הדתית במטרה להשיג כוח ושליטה על הגופים הממנים את הרבנים די בכל אתר ואתר. הצד השווה לשתי דעות נפסדות אלו שהן מקבעות ומעודדות את השיטה הבזויה הנהוגה כיום למינוי רבנים מקומיים. זאת ועוד, התפיסה לפיה עלינו לחתור להחזיק בעמדות הכוח במשרד הדתות ובמועצות הדתיות, על מנת שנוכל למנות את "אנ"ש", אסורה מדין "דעלך סני לחברך לא תעביד". תחושת המרמור שצריך לחוש כל אדם בציונות הדתית על כך שאנשי ש"ס ממנים את אנשיהם, היא שאמורה לעודד אותנו לשנות את השיטה מיסודה ולא לייחל ליום שנוכל "להשיב להם כגמולם" ולגרום להם להתמרמר על כך שאנו ממנים לכל משרה רבנית את אנשינו.

בשיטה הנהוגה כיום למינוי רבנים מקומיים בישראל, ממונה למשרת רב עיר או רב שכונה, מי ששר הדתות חפץ ביקרו. שיטה זו, בה רבנים ממונים ע"י השלטון הריכוזי, הופכת את הרבנות לגוף פקידותי. רבנות השואבת את כוחה ומעמדה מן המפלגה שמינתה אותה, אינה הנהגה רוחנית וציבורית אלא מערך פקידותי-עסקני אפור. הרלבנטיות של רבנים שכאלה לקהילתם נמוכה מאד והם נתפסים בעיני הציבור כמינוי פוליטי על כל המשמעות הכרוכה בכך. שיטה זו, היא שהשפילה את מעמדה של הרבנות הממלכתית בישראל להיות כאסקופה נדרסת. לא טיבם של הרבנים הנבחרים חלילה, לא השחיתות שפשתה כמספחת במערכת זו וגם לא העסקנות החרדית היא שהשחיתה את מעמדם של רבני הערים והשכונות בישראל, אלא דווקא העובדה שהם ממונים ע"י גופים פוליטיים ולא נבחרים ע"י הציבור. אשר על כן, היטב חרה לי על כך שלא נבחר הרב רונצקי לתפקיד רבה של פתח תקווה, אך חורה היה לי גם לו היה נבחר, משום שלא על תפקיד ספציפי מדובר, אלא על עצם השיטה קא בכינא…

השיטה היחידה להרים את קרנה של הרבנות בישראל, ליצוק איזשהו תוכן לתפקיד הרב המקומי ולהפוך מוסד זה לגוף קשוב ורלבנטי היא להעביר את מינוי הרבנים בישראל לידי הקהילה ולידיה בלבד. הקהילה המקומית, על גווניה השונים היא שצריכה לעשות לעצמה רב בצלמה ובדמותה. לא פוליטיקאים ולא דילים יכתיבו לקהילה מי יהיה לה למורה דרך ולרועה רוחני אלא דווקא דמותו של הרב, ידענותו, אישיותו והתאמתו לקהילה הם שיקבעו זאת. תפקידו של הרב הוא להנהיג את הקהילה ולשרת אותה ולא את פטרוניו הפוליטיים או את העסקנים שעל שולחנם הוא סמוך. כך יחדלו הרבנים להיות פקידי ממשל וישובו להיות מנהיגי ציבור ונבחריו כפי שהיה מקדמת דנא. העברת ניהול שירותי הדת בישראל בכלל ובחירת הרבנים בפרט לידי הקהילות הינה הדרך היחידה להקים מערכת מסואבת זו מן העפר שבו היא מתפלשת.

 

הרב אילעאי עופרן – רב קבוצת יבנה ומרכז פרויקט "אור חדש" של תנועת "נאמני תורה ועבודה" לדמוקרטיזציה של שירותי הדת בישראל.

קרב רב-תפקיד רב השכונה

 

הגדרת תפקיד לא ברורה ופטור מדיווח על פעילות ונוכחות: הכירו את תפקיד רב השכונה בישראל. דו"ח המבקר העלה ממצאים חמורים והביא את הממשלה לגיבוש טיוטת נוהלי עבודה אך חילוקי דעות מונעים את אימוצו. "רב אינו פקיד, זהו ביזיון לרב", טוענים רבנים. ובינתיים, את מינויים של רבנים חדשים מעכבות בפועל מחלוקות סביב הטיוטה, פעילות פרלמנטרית של תנועת 'נאמני תורה ועבודה' לשינוי הליך בחירתו של הרב ועתירה לבג"ץ בעניין מינוי רבנים רפורמים לתפקיד שתלוי ועומד. התוצאה: קיפאון במערכת

 

התייצבות לחקירה- לצערי, לא מובן מאליו

 

22/11/11, מקור ראשון. ע"י שמואל שטח
הסערה סביב הכוונה לפתוח בחקירה נגד הרב שמואל אליהו, מעלה דיונים ושאלות רבות סביב שאלת היחס לגוי בין בדיבור ובין במעשה, ובשאלות של חופש הביטוי אל מול הצורך באחריות ציבורית של מנהיגים.
הנושא מורכב וטעון בהיותו נופל על תחושות וטענות רבות של אי שיוויון מימין ומשמאל. הויכוח באם החוק נאכף על כל הצדדים באופן שווה מהווה שאלה מטרידה מאוד ועלינו לפעול לכך שאכן לא ינקוט אף גורם ממלכתי באיפה ואיפה.
יחד עם זאת, בשולי הדיון, ראוי כי דווקא מי שאינו נמנה על חסידיו, בלשון המעטה, ידע גם לציין לשבח את מה שלצערנו לא תמיד מובן מאליו.

שיטת בחירת רבני ערים

 

בדרך לשינוי שיטת בחירת רבני הערים? בית המשפט העליון נעתר השבוע לבקשת תנועת "נאמני תורה ועבודה" והוציא צו המורה לשר לשירותי דת, יעקב מרגי, לנמק את הרציונל שעומד מאחורי שיטת בחירת רבני ערים במדינת ישראל. העתירה הוגשה על רקע מאמצי השר לחדש את ההליכים לבחירתו של רב עיר בירושלים, שמאז שנת 2003 לא מכהן בה רב ראשי.

האם הרב הראשי ימשיך לכהן ללא הגבלה?

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4073931,00.html

 

החוק קובע כי רבנים ראשיים נבחרים לכהונה בת 10 שנים. הצעה חדשה, שאושרה בקריאה טרומית, מאפשרת להם להיבחר שוב ושוב. ח"כ הורוביץ: "זו חקיקה למען הרב עמאר"

25.05.11

מי צריך רב אשכנזי וספרדי?

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4050674,00.html

 

 

על פי החוק, בכל עיר יש למנות שני רבנים – אבל מדוע? אילו הטענה שהדבר הכרחי בשל הבדלים הלכתיים, הרי שבכל עיר היה צריך להיות גם רב מרוקני, פולני, תימני ועיראקי. את הכסף עדיף להפנות לשירותי דת אחרים

 

07.04.11

דין וחשבון לרבני השכונות

 

על פי נוהל חדש שגובש על ידי משרד הדתות, יחויבו רבני השכונות לדווח על פעילותם השוטפת – באופן חודשי. ח"כ שנלר: לאפשר לקהילות לפטר רבנים שאינם מתאימים להן
כ"ו אדר א´ תשע"א – אורי פולק. http://www.kipa.co.il/now/show.asp?id=43532

מינוי רבני שכונות: להוציא את המינויים מידי שר הדתות

 

 

 

דיון סוער היה היום בוועדה לביקורת המדינה. ח"כ שנלר: "חובה להעביר מתפקידו רב שאיננו מתפקד או איננו מתאים לקהילתו". נאמני תורה ועבודה: "קולה של הקהילה עצמה אינו נשמע. המפתחות לבחירת רב השכונה צריכות להיות בידי הקהילה ואין שום סיבה ששר הדתות או נציגי המפלגות ישלטו במינויים"

01.03.11 

אל תשליכנו לעת זיקנה

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/198/376.html?hp=1&cat=468

הבעיה האמיתית מתחילה בעולם בו קיים המונח "דעת תורה" שאינו אלא חידוש שהתעצם בשנים האחרונות. מי שמחזיק ב"דעת תורה" ומדובר בימינו על מרבית הציבור החרדי, מאמין שהרב אינו רק סמכות של ידע וניסיון, אלא שיש בדבריו גם משהו אלוקי ובפסקיו, גושפנקא משמיים. הפרדוקס הוא שדווקא אותם סימני עייפות וזיקנה שבאים על הרב, הופכים להיות סמלי הסטטוס שרק מגבירים את תלותם של התלמידים ברבם.

9/1/2011

סוף דרכה של הרבנות

 http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3974515,00.html

החלטת מועצת הרבנות הראשית המטילה ספק בגיורי צה"ל, משקפת את ההתבטלות המוחלטת בפני הגישה החרדית. ציוני דתי צריך לומר היום ביושר: מוסד הרבנות הגיע לסוף דרכו

החוברת אמונת חכמים /שמחה פרידמן

 

 

 

 

חוברת זו היא הרצאה שהושמעה בכנס שהוקדש לדיון בשאלות השקפה ואמונה שאורגן ע"י הקיבוץ הדתי בשנת תשל"ה.
הדברים פורסמו בחוברת "כנס לביא – תשל"ה", הוצאת מזכירות הקיבוץ הדתי ובספר הזיכרון למרדכי ויזר, קבוצת יבנה תשמ"א.
*
על המחבר
בוגר בית המדרש לרבנים ע"ש הרב הילדסהיימר בברלין. תלמידו של הרב יעקב יחיאל וינברג זצ"ל, בעל "שו"ת שרידי אש". שימש כמורה ומחנך, כמפקח בחינוך התיכון הדתי, וכחבר כנסת. הרצה במחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן. היה חבר קבוצת טירת-צבי משנותיה הראשונות. מאנשי ההלכה וההגות של הקיבוץ הדתי. נפטר ב-ח' בטבת תש"ן.
*
פן אחר ומשלים של סוגיה נכבדה ועקרונית זו בורר ע"י הרב מיכאל צבי נהוראי בחוברת "בין ידיעה לאמונה בהלכה", הוצאת האגף לתרבות-תורנית, משרד החינוך והתרבות, ירושלים, תשמ"ב.

 

בהוצאת: הקיבוץ הדתי – נאמני תורה ועבודה, תשמ"ב

נסרק ונערך ע"י אביעד עברון, תשע"א .

לקריאת החוברת היכנסו לידיעה זו. בסופה ניתן גם להוריד את החוברת כולה כקובץ.

Nothing Found

Sorry, no posts matched your criteria