תקציב המדינה הוא הגדול והחשוב במשאבים החומריים שעומדים לרשות המדינה על מנת להשיג את מטרות כלל תושביה. תקציב המדינה הוא הביטוי המובהק ביותר של מדיניות הממשלה, משום שהוא קובע את הסכומים שיוקצבו לכל אחת ממטרותיה של הממשלה. מקור עיקרי למימון תקציב המדינה הוא המיסים המוטלים על האזרחים. כלומר, כספי המדינה הם כספי הציבור. במדינה דמוקרטית יש זכות וחובה לאזרחים לחוות דעה ולהשפיע על מדיניות הממשלה בנושאים שונים, גם בנושא הכלכלי-חברתי, ולכן מן הראוי שנהיה כולנו מעורבים בעיצובו של תקציב המדינה. התקציב הינו מעשה ידי אדם וככזה הוא נקבע גם עפ"י מערכת שיקולים ערכית-מוסרית ולא רק כלכלית-מקצועית. מוטל עלינו כאזרחים לרכוש את הידע הדרוש כדי ליטול חלק בדיון הציבורי על התקציב.
מטרות:
- להבין ולהתמודד עם מערכת השיקולים בקביעת אופן מימון תקציב המדינה (מיסים).
- להבין ולהתמודד עם מערכת השיקולים בקביעת סדר העדיפויות לחלוקת תקציב המדינה.
- להתוודע לרווחים ולמחירים שמקבלות או משלמות קבוצות שונות בחברה, המושפעות מאופן חלוקת נטל המיסים ומדרך חלוקת התקציב.
מהלך:
מחלקים את הקבוצה לקבוצות בנות 5 משתתפים. כל קבוצה צריכה לבנות את תקציב המדינה. עליהם לקבוע באיזה אופן ייאסף הכסף מהציבור (על מי יוטלו מיסים) ואיך יחולקו הכספים לקידום המטרות השונות של המדינה.
לרשותכם עומדים 1,000,000 ₪. עליכם לחלק את התקציב לקידום מטרות שונות בחברה הישראלית. ציירו את עוגת התקציב וציינו אילו מטרות קיבלו תקציב וכמה.
שימו לב – לא תוכלו לקדם את כל המטרות בתקציב העומד לרשותכם ולכן תצטרכו לבחור באחת משתי הדרכים:
- להגדיל את התקציב ע"י גביית מיסים נוספים מהציבור.
- לקדם רק חלק מהמטרות, ולוותר על אחרות. שימו לב לציון הרווח והמחיר של השקעה/חוסר השקעה בקידום המטרות השונות.
המטרות שעליכם לקדם:
- סבסוד מוצרי מזון בסיסיים (דוגמת לחם, חלב, קמח, שמן וכד').
השקעה מינימלית: 50,000 ש"ח
תוצאה של חוסר השקעה – מחירי המזון יקבעו עפ"י כוחות השוק (לפי היצע וביקוש ואינטרסים של בעלי ההון). ייתכן מצב שמחירי המזון הבסיסי יהיו גבוהים מידי עבור אנשים מסוימים והם לא יוכלו להרשות לעצמם לקנות אותם.
תוצאה של השקעה – הסבסוד מבטיח מחירים אחידים ונמוכים שאינם תלויים בתנודות השוק ולכן הרוב המוחלט של האנשים יוכלו לקנות אותם בכל מצב. - סבסוד תחבורה ציבורית.
השקעה מינימלית: 30,000 ש"ח
תוצאה של חוסר השקעה – מחירי התחבורה הציבורית יקבעו עפ"י כוחות השוק (לפי היצע וביקוש ואינטרסים של בעלי ההון). ייתכן מצב שמחירי הנסיעה בתחבורה ציבורית יהיו גבוהים מידי עבור אנשים מסוימים והם לא יוכלו להגיע ממקום למקום (לעבודה, לקניות, לביקור משפחתי וכו').
תוצאה של השקעה – הסבסוד מבטיח מחירים אחידים ונמוכים שאינם תלויים בתנודות השוק ולכן הרוב המוחלט של האנשים יוכלו להשתמש בתחבורה הציבורית בכל מצב. כמו כן, הדבר מבטיח גם תנועת אוטובוסים למקומות מרוחקים ומבודדים, למרות שמבחינה כלכלית הדבר לא משתלם. - פיתוח ישובים בפריפריה – הזרמת תקציבים מוגדלים לאזורים אלה.
השקעה מינימלית: 100,000 ש"ח
תוצאה של חוסר השקעה – לבעלי ההון לא יהיה אינטרס להשקיע בפריפריה ולכן לא ייצרו מקומות תעסוקה, אנשים "חזקים" יעברו למרכז, והפריפריה תישאר עם שירותי בריאות וחינוך ברמה נמוכה יותר, ואבטלה גבוהה.
תוצאה של השקעה – רמת השירותים בפריפריה תעלה, הפריפריה תתחזק ותתפתח ותמשוך אליה בעלי הון ואנשים "חזקים" מהמרכז. - חינוך חינם לגילאי 0-18.
השקעה מינימלית: 200,000 ש"ח
תוצאה של חוסר השקעה – מי שלא יוכל לשלם לא יוכל לקבל חינוך ראוי. תהיה נשירה גדולה יותר מבית הספר, מה שיכול להוביל לשעמום והידרדרות לפשע. הורים לילדים קטנים יעדיפו להישאר בבית במקום לצאת לעבוד משום שעלות הפעוטונים והגנים תהיה גבוהה ביחס למשכורת.
תוצאה של השקעה – כל אחד יוכל להנות מחינוך טוב ללא קשר למצבו הכלכלי. - מסגרות חינוך מיוחד לבעלי צרכים מיוחדים.
השקעה מינימלית: 100,000 ש"ח
תוצאה של חוסר השקעה – מי שלא יוכל לשלם לא יוכל לקבל חינוך ראוי. ילדים בעלי צרכים מיוחדים שגם כך נמצאים בפער מהחברה ה"רגילה" יתקשו עוד יותר להתקדם ולהשתלב.
תוצאה של השקעה – כל אחד יוכל להנות מחינוך טוב ללא קשר למצבו הכלכלי. בעלי צרכים מיוחדים יוכלו להשתלב בחברה ה"רגילה" ולתרום מיכולתיהם. - הורדת שכר הלימוד למוסדות להשכלה גבוהה והשכלה ישיבתית.
השקעה מינימלית: 50,000 ש"ח
תוצאה של חוסר השקעה –מי שיכולתו השכלית מאפשרת לימודים אקדמאים, אבל מצבו הכלכלי לא מאפשר זאת, לא יוכל ללמוד באוניברסיטאות או בישיבות. מי שלא יוכל לשלם לא יוכל לרכוש השכלה גבוהה ולכן לא יוכל להשתלב במקומות עבודה במשכורת גבוהה יותר, מה שמקטין את סיכוייו לצאת ממעגל העוני.
תוצאה של השקעה – כל אחד יוכל להנות מהשכלה גבוהה ללא קשר למצבו הכלכלי. - השקעה בתרבות: קולנוע, תיאטרון, ספרות, מוסיקה.
השקעה מינימלית: 5,000 ש"ח
תוצאה של חוסר השקעה – לא תתפתח בארץ תרבות ברמה גבוהה ורק אנשים עשירים יוכלו לצרוך תרבות, משום שכרטיס לסרט או להצגה יעלה הרבה כסף.
תוצאה של השקעה – תרבות יוצרת ומתפתחת ומגיעה לכל שכבות האוכלוסייה. - מתן דמי אבטלה לאנשים שאינם עובדים זמנית
השקעה מינימלית: 80,000 ש"ח
תוצאה של חוסר השקעה – מי שאיבד את עבודתו עקב פיטורים, לא יוכל להמשיך ולהתפרנס כל עוד לא מצא עבודה חדשה.
תוצאה של השקעה – מתן רשת ביטחון זמנית לאדם שאיבד את מקום עבודתו, כך שיוכל להמשיך לשמור על רמת החיים שלו עד אשר ימצא עבודה חדשה. - קצבאות נכות וקצבאות זיקנה
השקעה מינימלית: 150,000 ש"ח
תוצאה של חוסר השקעה – אנשים שאינם מסוגלים לעבוד מפאת גילם או מצבם הגופני לא יוכלו להתקיים בכבוד ויצטרכו לסמוך על עזרתם של ארגונים חברתיים ואנשים טובים.
תוצאה של השקעה – אנשים שאינם מסוגלים לעבוד מפאת גילם או מצבם הגופני יזכו לחיים בכבוד ולא יחושו כי החברה נטשה אותם בשל מצבם. - בניית תשתיות (כבישים, מים, ביוב, חשמל)
השקעה מינימלית: 100,000 ש"ח
תוצאה של חוסר השקעה – התשתיות במדינה יהיו ברמה נמוכה ולא ישרתו נאמנה את האזרחים. אוכלוסיות "חזקות" יצליחו לגייס הון פרטי או להשפיע על מקבלי ההחלטות כדי לשפר את התשתיות בסביבתם, ואילו אוכלוסיות "חלשות" יצטרכו לסבול מכבישים משובשים, ביוב ברחובות ואספקת חשמל לא סדירה בסביבת מגוריהם.
תוצאה של השקעה – כל תושבי המדינה יהנו מתשתיות ברמה טובה, ומאיכות חיים גבוהה ומספקת. - איכות סביבה (צמצום זיהום אויר, מניעת זיהום מקורות מים, מיחזור)
השקעה מינימלית: 20,000 ש"ח
תוצאה של חוסר השקעה – רמת זיהום האויר, הקרקע והמים תגדל ותגרום לעלייה ברמת התחלואה של האדם ובעלי החיים.
תוצאה של השקעה – סביבה נקייה ולא מזוהמת שתביא לחברה בריאה יותר. - תיירות (שימור אתרים היסטוריים, קידום ועידוד תיירות פנים, פיתוח אתרי תיירות)
השקעה מינימלית: 30,000 ש"ח
תוצאה של חוסר השקעה – פגיעה במקומות בעלי ערך היסטורי, הקטנת מספר התיירים המגיעים לארץ והעדפת תושבי המדינה לנפוש בחו"ל, פחות תיירים = פחות כסף שמושקע בארץ ויותר כסף שמושקע מחוץ למדינה.
תוצאה של השקעה – יותר תיירים שמביאים איתם כסף ומוציאים אותו בארץ, מה שמגדיל את הכנסות המדינה. אתרים היסטוריים שמורים ומטופחים ששומרים על גאוות האזרחים ועל המורשת לדורות הבאים. - ביטחון (פיתוח טכנולוגיות ללחימה, רכישת ציוד וכלי נשק מתקדמים, מיגון העורף)
השקעה מינימלית: 250,000 ש"ח
תוצאה של חוסר השקעה – מלחמה יכולה לתפוס אותנו לא מוכנים מה שיביא לאובדן גדול בנפש.
תוצאה של השקעה – הבטחת חייהם של מקסימום אזרחים וחיילים ושמירה על גבולות המדינה במקרה של מלחמה או עימות אחר. - ביטחון פנים (אבטחה של מקומות בילוי ותחבורה ציבורית, מניעת תאונות דרכים, מניעת פשע)
השקעה מינימלית: 150,000 ש"ח
תוצאה של חוסר השקעה – פגיעה בביטחון האישי של התושבים ושל רכושם, מה שיגרום לפחד לנוע בחופשיות ברחוב ובדרכים, ולתחושת חוסר ביטחון בביתם, ואפילו לפגיעה בחייהם.
תוצאה של השקעה – תחושת ביטחון בקרב התושבים ומסוגלות לקיים אורח חיים נורמלי וחיים ללא בפחד. - דיור (שיקום שכונות מצוקה, סיוע בדיור לזוגות צעירים)
השקעה מינימלית: 70,000 ש"ח
תוצאה של חוסר השקעה – יותר ויותר אנשים לא יוכלו להרשות לעצמם רכישת דירה ומגורים בתנאים סבירים. העניים ביותר יאבדו כל קורת גג.
תוצאה של השקעה – כל אחד, גם אם יכולותיו הכלכליות נמוכות מאוד, יוכל להנות מקורת גג ותנאי מגורים סבירים לכל הפחות, שזוהי זכות בסיסית של כל אדם. - בריאות (סבסוד תרופות (סל תרופות), השקעה בשירותי בריאות ברמה גבוהה)
השקעה מינימלית: 130,000 ש"ח
תוצאה של חוסר השקעה – יותר ויותר אנשים לא יוכלו להרשות לעצמם בריאות תקינה וטיפול הולם בשעת חולי. רק בעלי האמצעים שיוכלו לרכוש ביטוחי בריאות יבטיחו לעצמם שירותי רפואה ברמה גבוהה.
תוצאה של השקעה – כל אחד, גם אם יכולותיו הכלכליות נמוכות מאוד, יוכל להנות משירותי בריאות טובים וראויים, שזוהי זכות בסיסית של כל אדם. - פעילות פנאי (גני משחקים, ספריות, פארקים, מגרשי ספורט)
השקעה מינימלית: 10,000 ש"ח
תוצאה של חוסר השקעה – קהילות שירצו במתקנים אלו יצטרכו לגייס הון פרטי כדי לבנות אותם. תושבים באזורי מצוקה לא יוכלו להנות משירותים כאלה בקרבת ביתם, הדבר יוביל למצב שילדים מסתובבים ברחוב בחוסר מעש ויכולים לגרום נזק לעצמם ולסביבתם.
תוצאה של השקעה – כל תושבי מדינת ישראל יוכלו להנות משירותים אלה ללא קשר למצבם הכלכלי ואזור מגוריהם. - רווחה (גמילה מסמים, שיקום אסירים, מעונות לנשים מוכות, תוכנית לנוער בסיכון)
השקעה מינימלית: 70,000 ש"ח
תוצאה של חוסר השקעה – אנשים שתנאי חייהם קשים והם סובלים מהתעללות ומצוקה לא יקבלו מענה לבעיותיהם ויתקשו לצאת ממעגל הפשע, בלי יכולת לתת לילדיהם תקווה לחיים טובים יותר. הדבר גם מאיים על יציבותה של החברה כולה ועל ביטחונם האישי של כלל התושבים.
תוצאה של השקעה –הגברת הסיכויים לשיקומם של אנשים וילדים שהידרדרו לפשע או נפלו קורבן להתעללות. שמירה על חברה יציבה ובטוחה. - קליטת עלייה (יצירת מקורות תעסוקה לעולים, עזרה בדיור, עזרה ברכישת שפה)
השקעה מינימלית: 100,000 ש"ח
תוצאה של חוסר השקעה – פחות אנשים שיבחרו לעלות ארצה. עולים חדשים יתקשו להשתלב בחברה וימצאו בסיכון גבוה להידרדרות לעוני, פשע ואיום על יציבותה החברה הקולטת.
תוצאה של השקעה – עידוד אנשים לעלות ארצה. הקלה על העולים החדשים בהשתלבות בחברה הקולטת והבאתם למצב שהם תורמים ומחזקים את החברה הקולטת ולא מאיימים על יציבותה. - חוץ (פעולות הסברה ברחבי העולם, שירותים לאזרחים השוהים בחו"ל)
השקעה מינימלית: 20,000 ש"ח
תוצאה של חוסר השקעה – תדמיתה של ישראל בעיני העולם יכולה להיפגע ולגרור אחריה פעולות כמו חרם כלכלי על המדינה, לחצים לשינוי מדיניות, מיעוט תיירים כד'. אזרחים השוהים בחו"ל ייתקשו לקבל שירותים או מענה בעת צרה.
תוצאה של השקעה – הסברה על המתרחש במדינה בצורה שתשרת את האינטרס של המדינה ויצירת תדמית חיובית בעיני העולם. מתן מענה לצרכים המתעוררים אצל אזרחים המדינה השוהים בחו"ל.
הגדלת התקציב ע"י גביית מיסים:
אם ברצונכם להגדיל את התקציב עליכם להחליט אילו מיסים תטילו ובאיזה גובה.
מס הכנסה – מס המוטל על הכנסתו של אדם מעבודתו. זהו מס פרוגרסיבי, כלומר הוא משולם רק מרמת הכנסה מסויימת (רבים מהשכירים במדינת ישראל לא מגיעים למשכורת שחייבת במס), ושיעור המס עולה ככל שההכנסה גדולה יותר. כמו כן קיימת התחשבות ביכולת לשלם את המס הבאה לידי ביטוי בהקלות מס, הניתנות לפי מצב משפחתי, מקום המגורים ועוד.
הגדלת נטל מס ההכנסה משמעותה:
- בעלי ההכנסות הנמוכות לא ישאו בנטל המס, אלא רק בעלי הכנסה מסויימת ומעלה.
- פחות כסף שנשאר בסופו של דבר בידי האזרחים, מה שעלול להוביל לחוסר מוטיבציה להשקעה בעבודה, ולחיפוש אחר מקורות פרנסה אחרים (השקעה בבורסה, בנדל"ן, וכד'). המשמעות היא פחות אנשים שעובדים בעבודות יצרניות ויותר אנשים ש"עושים כסף מכסף".
מע"מ – מס ערך מוסף – זהו מס המוטל על הוצאה. הוא מוטל בשיעור קבוע על מחירם של שירותים ומוצרים, כלומר כל האזרחים משתתפים בו בצורה שווה.
הגדלת נטל המע"מ משמעותה:
- התייקרות מחירי השירותים והמוצרים, מה שאומר שפחות אנשים יוכלו לקנות אותם.
- כל האזרחים, ללא קשר למצבם הכלכלי, ישאו בנטל המס בצורה שווה.
מס על ההון – מס המוטל על רווחים שנעשים כתוצאה מהשקעות הון. למשל מס על רווחים מתוכניות חיסכון, רווחים מהבורסה, רווחים מהשכרת דירה וכד'. כלומר בעלי הון שמסוגלים להשקיע את הונם ולשאת ממנו רווחים נושאים בנטל המס, לעומת אנשים שאין להם הון עצמי מושקע.
הגדלת נטל המס על ההון משמעותה:
- בעלי הון שהכנסתם גבוהה והם לא תלויים רק בעבודה לצורך פרנסתם, אלא יכולים "לעשות כסף מכסף" ישאו בנטל המס, לעומת אנשים שאין להם הון ופרנסתם תלויה בשכר עבודתם.
- יכול להיווצר מצב בו בעלי הון יעדיפו לא להשקיע את הונם בתוך תחומי המדינה, אלא ישקיעו בנדל"ן, יעשו עסקים ויפתחו מפעלים במדינות אחרות בהם המיסים נמוכים יותר וכוח העבודה זול יותר. כלומר, פחות כסף ישאר בתחומי המדינה ויותר כסף יצא החוצה.
שאלות לדיון:
- מה היו השיקולים בקביעה באילו מטרות להשקיע ובאילו לא?
- לגבי מטרות שהחלטתם לא להשקיע בהם – האם חשבתם לסמוך על מקור השקעה אחר? (למשל תורמים פרטיים, ארגונים חברתיים וכו')
- מה היו השיקולים שלכם בהטלת מיסים? על מי בסופו של דבר בחרתם להטיל מס?
- האם התעוררו ויכוחים בקבוצה במהלך התרגיל? – סביב אילו נושאים הייתה מחלוקת?
- האם הצלחתם בסופו של דבר לבנות תקציב שישביע את רצונכם? אם לא, מדוע?
למנחה:
במהלך הדיון כדאי להאיר ולהדגיש מספר נקודות:
- ההחלטות שקיבלו הקבוצות נגזרות בין היתר מהשקפות ערכיות – למשל: מה יותר חשוב – שיקום אוכלוסיות חלשות או תמיכה בקליטת עלייה? השקעה בבריאות הציבור או בתדמיתה של מדינת ישראל בעיני העולם? השקעה בתרבות או בהשכלה? – כדאי לברר בין אילו מטרות התלבטו המשתתפים, ומה היו הדילמות שעלו תוך כדי עבודה.
- דרך הדיון כדאי לבחון את עמדתם של המשתתפים ביחס להתערבות הממשלה בכלכלה, אפשר לבדוק זאת דרך התבוננות איזה חלק מהתקציב שהם בנו הולך למתן "רשת ביטחון" לאזרחים (סבסוד מוצרי צריכה ותחבורה, דמי אבטלה, מימון תרופות). עד כמה הם רואים את המדינה אחראית לדאוג למצבם הכלכלי-חברתי של אזרחיה, ועד כמה הדבר נתון בידי כוחות השוק.
- הבחירה אילו מיסים להטיל משקפת גם היא את עמדות המשתתפים ביחס לחלוקת הנטל – האם צריך לחלק את הנטל בצורה שווה על כל האזרחים? האם העשירים צריכים לתת יותר? – מה המשמעות של כל אחת מהאפשרויות?
