כולנו וש"ס התפשרו: חוק הכשרות אושר בוועדת השרים

ש"ס וכולנו התפשרו, הרבנות ניצחה: חוק הכשרות של ש"ס אושר היום (יום א') בוועדת השרים לחקיקה בתמיכת שר אחד בלבד – שר הדתות דוד אזולאי מש"ס. השרים איילת שקד וזאב אלקין נמנעו בהצבעה. אישור החוק בוועדה הגיע לאחר הסכמה של המפלגות החרדיות לשורת ויתורים שאיפשרו את אישור החוק. כך נקבע שלשר האוצר כחלון תהיה זכות וטו בהמשך תהליך החקיקה במידה והדברים לא יתואמו עימו, ובכל מקרה ידרש אישור נוסף של ועדת השרים לאחר אישור החוק בקריאה טרומית בכנסת.

כזכור, הצעת החוק שיזם ח"כ יואב בן צור מש"ס קובעת כי הרבנות הראשית תהיה הגורם היחידי שיוכל להעניק תעודות כשרות. אולם על פי הפשרה אליה הגיעו מפלגות כולנו וש"ס, כל עסק יוכל להכריז כי הוא כשר בהשגחה עצמית של העסק עצמו ויידרש להדגיש כי לא מדובר בהשגחה של הרבנות. עוד סוכם מול משרד האוצר כי יוחרגו מהחוק מוצרי הייבוא שמגיעים לארץ, עליהם ניתן יהיה לכתוב שהם כשרים גם ללא אישור הרבנות הראשית

החוק, שהוא למעשה תיקון לחוק הקיים, נועד למנוע מבעלי עסק להציג את עצמם ככשרים על סמך תעודת כשרות של גוף פרטי, ולשמר את סמכותה הבלעדית של הרבנות הראשית לישראל על הנושא. הסוגיה נידונה בימים אלה בבית המשפט העליון, אף היום התקיים דיון בעניין, והחוק נועד לחדד את מונופול הרבנות, ובכך למנוע מהמערכת המשפטית להקנות סמכות לגופים אלטרנטיביים לספק תעודות כשרות, בתוכם ארגון "השגחה פרטית" שהולך וצובר תאוצה.

על פי התיקון לחוק, שהוא פרי פשרה בין המפלגות החרדיות ל'כולנו', רק השגחה של הרבנות תתיר לבעל העסק לציין כי בית האוכל שברשותו הוא "כשר" או אף לציין כי "מושגח". באם ברשותו של בעל העסק תעודת השגחה פרטית שאינה של הרבנות, ציון המקום כ"כשר" או "מושגח" תהיה הפרה של חוק ההונאה בכשרות.

בתגובה למהלך אמר שר הכלכלה אריה דרעי (ש"ס), שהוביל את החוק יחד עם עמיתיו במפלגה החרדית-אשכנזית "יהדות התורה", "אני שמח שהצלחנו לשמור על מעמד הרבנות וגם נוכל להמשיך ולהוריד את יוקר המחיה".

ראש ארגון "השגחה פרטית", הרב אהרן לייבוביץ' זעם על המהלך ואמר "השינוי שהחל בשטח, אשר מטרתו לשפר ולייעל את מערך הכשרות ולהביא לידי ניתוק התלות בין בעל העסק למשגיח, וכן לקביעת סטנדרטים אחידים וברורים בתחום הכשרות ולפיקוח יעיל ובקרה על המשגיחים – עומד להיעצר, ומכל הסיבות הלא נכונות".

לדבריו, "כל תכליתו של התיקון לחוק הוא שימור מפעל הג'ובים הענק של המפלגות החרדיות בתחום הכשרות. לחוק זה אין דבר וחצי דבר עם הרצון לשמור על הכשרות במדינת ישראל. במקום להביא להגברת הכשרות – הוא יביא להחלשתה ויתרום לניתוק הגובר   והולך של עם ישראל מן הרבנות הראשית.
אני מקווה, כי המחוקק יתעשת ולא ייתן את ידו לחוק זה בהמשך הדרך".

בתנועת "נאמני תורה ועבודה", תנועה אורתודוכסית אך כזו שמעוניינת בשינויים בסטטוס קוו ביחסי הדת והמדינה, אמרו "אישור חוק הכשרות של ש"ס ויהדות התורה, שעוסק בעניינים קטנוניים – באילו מילים אסור או מותר להשתמש -מהווה התמקדות בטפל ולא בעיקר.  יש  בכך התעלמות מוחלטת מהצורך הדחוף בהסדרת יחסי דת ומדינה בכלל והסדרת שוק נותני הכשרות בפרט".

בתנועה התייחסו לדיון שהתקיים היום בבג"ץ, דיון שלכאורה התייתר בעקבות אישור החוק שנועד לעקוף אותו: "בדיון שנערך היום  בבית המשפט העליון אודות הכרה בגופי כשרות פרטיים, אמר השופט רובינשטיין כי "גם הרבנות מודה בעצמה שיש כשלים במערך הכשרות" הוא הוסיף ושאל את נציג הרבנות האם האכיפה שווה בכל המגזרים ותהה האם ניתנו קנסות לבד"צים שלא מכירים ברבנות הראשית. אנו שמחים שבית המשפט העליון מבין את חשיבות השינוי שיש לעשות במערך הכשרות. הדיון מחזק את הטענה כי מערך הכשרות- כמו שאר הנושאים בתחום דת ומדינה – זקוק לשינוי מוסכם".

תחילתה של הסאגה המשפטית בעתירה שהגיש לבג"ץ המרכז הרפורמי לדת ומדינה בספטמבר 2014, באמצעות עורכת הדין ריקי שפירא רוזנברג. העתירה הוגשה בשם שני בעלי מסעדות בירושלים, שנקנסו בגין העובדה שהציגו את עסקיהם ככשרים באתרי האינטרנט שלהם. זאת, כשלא הייתה ברשותם תעודת כשרות שהונפקה על ידי הרבנות הראשית.

בתשובת המדינה לעתירה זו כתב היועץ המשפטי לממשלה כי הצגת "תעודת השגחה" מגורם שאינו הרבנות הראשית, אינה מהווה הפרה של הוראות חוק איסור הונאה בכשרות ואין להטיל קנסות בגינה. משמעותה של קביעה זו למעשה, היא שבעל עסק שאינו מפוקח על ידי הרבנות, יוכל להציג תעודה שמעידה על כשרות המזון אותו הוא מגיש, אולם בתנאי שלא תוזכר בה המילה "כשר", ויובהר כי אין מדובר בהשגחה של הרבנות הראשית.
חוות דעת זו לא הייתה מקובלת כלל מצד הרבנות הראשית. בתגובה לדברים מסר מנכ״ל הרבנות הראשית לישראל אלחנן גלט: "חשוב להבין שהחלטה כזו פוגעת בסמכויות הרבנות הראשית לישראל הקבועות בחוק. חשוב מכל החלטה כזו פוגעת בכשרות של בתי העסק, וברוב רובו של הציבור הישראלי שדורש כשרות".

בעוד הדיון בבג"ץ ממתמשך, החליטו במפלגות החרדיות לקדם תיקון לחוק שיבהיר במפורש את כוונתו וימנע מבית המשפט העליון את האפשרות לפרש את החוק הנוכחי. בתיקון שביקשו נכתב כי ללא תעודה של הרבנות ייאסר לכתוב על המקום "כשר" או כל מילה המתקשרת לכך. בהובלתה של ח"כ רחל עזריה התנגדה מפלגת 'כולנו' לחוק. לעזריה רזומה בסוגית דת ומדינה עוד מימיה כחברת מועצת העיר בירושלים. לאחר משא ומתן, הוחלט על מתן פתח לארגוני הכשרות הפרטיים, והחוק, כאמור, קובע כי תעודה מהם תתיר לבעל העסק לציין כי המקום הוא "בפיקוח עצמי וללא השגחה".

כתוב ע"י זאב קם ומנדי גרוזמן

הכתבה המקורית מופיעה באתר NRG