הרפורמה המוצעת בכשרות, הנדונה בימים אלה, והרפורמה בגיור, הכלולה בקווי היסוד של הממשלה, עוררו סערה וטענות בדבר פגיעה בסטטוס קוו ורצון לקעקע את דמותה היהודית של המדינה. ואולם, מונופול שיינתן לרבנות על הזכות להשתמש במונח "כשר", כמו גם סוגיית הגיור כלל לא נכללו בהסדר הסטטוס קוו ההיסטורי ונולדו בשלבים מאוחרים יותר. חוק איסור הונאה בכשרות נחקק רק בשנת 1983 ביוזמת המפד"ל – לאחר 35 שנות עצמאות במהלכן היו המטבחים הציבוריים במדינה כשרים, והציבור הישראלי אכל במסעדות ובמלונות כשרים בהשגחת הרבנות ובהשגחת בד"צים למיניהם.
הענקת המונופול על המונח "כשר" לרבנות הראשית, כמו גם שורת הליקויים הנמשכת שנים רבות בפעילות מערך הכשרות שהיא מפעילה, וההצעות בעבר ובהווה לפתרון, אינן מהוות שינוי של סטטוס קוו או שינוי מוסכמות חוקתיות בתחום הדת והמדינה.
חשובה בהרבה מסוגיית הכשרות היא סוגיית הגיור. אף סוגיה זו לא נכללה בהסדר הסטטוס קוו, אלא התעוררה כתוצאה מחקיקת חוק השבות והשאלות "מהו גיור" ו"מיהו יהודי" שעלו בעקבותיו. מאז הקמת המדינה לא נחקק כל חוק להסדרת סמכויות הגיור. על פי נוהג שהיה קיים במשך עשרות שנים עסקו רבני הערים בגיור, אך לפני כעשרים שנה נשללה מהם סמכות זו והיא הועברה למערך גיור ממשלתי הפועל מכוח סמכותה השיורית של הממשלה, מערך שגייר במשך למעלה מעשרים שנים כ- 30,000 עולים מרוסיה. אבל, על פי נתונים שפרסמה ועדת ניסים, במדינת ישראל חיים כיום מאות אלפי חסרי דת, מתוכם קרוב למאה אלף ילדים – ברובים עולים ובני עולים שהיגרו לארץ ממדינות בריה"מ לשעבר, והפכו במרוצת השנים לישראלים לכל דבר. אזרחים התורמים לחברה הישראלית, מזדהים עמה ורבים רבים מהם מעוניינים להיכנס תחת כנפי היהדות. אלו הם "זרע ישראל", שפוסקי הלכה רבים סברו כי אין להקשות עליהם את הגיור.
מערך הגיור הממשלתי אינו מצליח לגייר את הפונים אליו. בתי הדין לגיור מפעילים קריטריונים הלכתיים מחמירים, דוחים פונות ופונים רבים, ואף זכור המקרה בו פסל בית דין רבני באופן גורף גיורים שערך אחד מבתי הדין הממלכתיים לגיור. השבת הסמכות לידי רבני העיר היא צעד בכיוון הנכון, אך הוא אינו מספיק, ומדגיש עוד יותר את אזלת ידה של המדינה ושל מוסדותיה הדתיים. הגיור הוא בבואה נאמנה של בעיות הדת והמדינה במדינת ישראל, המתאפיינות בחוסר מעש, בתילי תילים של כתיבה אקדמית, פאנלים, ספרים ובאזלת יד בתחום המעשה.
הכללת סוגיות הכשרות והגיור בקווי היסוד נעשתה תוך כדי מעורבות התנועה ועל פי הצעות ונוסחים שהתנועה קידמה מזה שנים רבות, בהן היתה התנועה המובילה וכמעט היחידה בעירור השטח להעמדת תיקון. זו העת להודות ולברך את ראש תחום דת ומדינה בתנועה בשנים האחרונות, תני פרנק, על עשייתו החשובה כל כך ולאחל הצלחה לליאת קליין ראש התחום הנכנסת. זו גם העת להודות לרעות המבורגר העורכת היוצאת של 'דעות' ולאחל בהצלחה לגילעד הסה, העורך הנכנס.
אסף בנמלך
יו"ר נאמני תורה ועבודה
