השנתיים האחרונות, שנים של קרע חברתי מעמיק ושל מלחמה עקובה מדם, חשפו את ההכרח הבוער לעסוק מחדש בתפקידה של המדינה בדאגתה לאזרחיה, וביחס שבין המסורת היהודית למרחב החברתי בישראל. המלחמה חשפה את מה שכרסם מתחת לפני השטח – שהערבות ההדדית הכרחית, אך גם שהיא צריכה לבוא לידי ביטוי במנגנונים מדינתיים חזקים, שאת חסרונם אנו מרגישים ביתר שאת מאז השביעי באוקטובר. מכאן הרצון להוציא גיליון זה, בנושא "יהדות ורווחה".
במסכת בבא בתרא, בתוככי מסכת החושבת על היחסים האנושיים בתוך העיר – שהיא המרחב האקטואלי בו חיו החכמים – נמצא דיון ארוך ומפורט בסוגיית הצדקה. וביתר דיוק, במנגנוני המיסוי החברתיים אשר דואגים לאסוף כסף מבני הקהילה על מנת לחלקו מחדש: הקופה והתמחוי. והנה, בניסיון ללמוד מהו שיעור הצדקה הנדרש, מופיעה דרשה מפתיעה:
אמר רב אסי: לעולם אל ימנע אדם עצמו [מלתת] שלישית השקל בשנה, שנא': והעמדנו עלינו מצות לתת עלינו שלישית השקל בשנה לעבודת בית אלהינו (בבא בתרא ט, א)
בדרשה זו, רב אסי כמו מקבץ שני אלמנטים שלרוב אנו חושבים עליהם כנבדלים – ההקשר הדתי-ריטואלי, שבא לידי ביטוי מובהק במקדש, וההקדש החברתי. במובן זה, הדרשה כמו מקריסה את החלוקה המסורתית בין מצוות שבין אדם לחברו למצוות שבין אדם למקום. הדרך לקיים מרחב מקודש, כזה שמאפשר השראת שכינה, בתוככי העיר היא נתינת הצדקה. שני המרחבים הללו – הנתינה לבין המקדש, ונתינת הצדקה – הם מרחבים ציבוריים. הלב, הנקודה המרכזית שאליה מתנקז הכל, אותו דבר שהופך חברה ממקבץ של בני אדם ל"ממלכת כהנים", מתבאר כאן כמוסדות שניתן לכנות כ"רווחה".
זה הרעיון שאנחנו מקדמים בארגון היהודי-חברתי "מעגל צדק" – הקשר הבלתי ניתן להתרה שבין הזהות היהודית לתיקון המציאות החברתית ולמאבק באי-צדק. מתוך קו-מחשבה זה בחרנו לפני כשנה – באקלים שונה מאוד מזה הנוכחי – להקים את כתב העת "דורשי צדק". ב"דורשי צדק" אנו מבקשים לחשוב על פקעת היחסים המורכבים שבין התורה לבין השאלות החברתיות המתדפקות על דלתותינו חדשות לבקרים. מתוך תקווה ואמונה, שהמסורת היהודית קוראת לתיקון ויש בה כדי לתרום לסוגיות של צדק וחברה בעת הזו, מתוך הבנה ש"גדול תלמוד המביא לידי מעשה".
השנה האחרונה, בה השיח הציבורי ודברי נבחרי הציבור מציגים עצמם כיהודיים ביותר שהיו, הדגישה עד כמה נחוץ שיח יהודי אחר – כזה אשר מבקש לחשוב את המסורת היהודית באופן חי ואנושי, מתוך אמונה שההפרדה בין השאיפה לצדק ולמוסר איננה נפרדת מהשאיפה לקדושה.
בתפילת "הפורש סוכת שלום עלינו ועל כל עמו ישראל ועל ירושלים",
ובתפילה לחזרת החטופים במהרה לביתם,
בנימין זינגר, עורך כתב העת "דורשי צדק"
ערב ראש חודש אלול, פריז | ירושלים
