בנושאי דת ומדינה

 נכתב ע"י עו"ד יוסף שטח, יו"ר הוועדה לניסוח משפטי בלשכת עורכי הדין במחוז ת"א והמרכז.

פורסם בעלון למשפט העברי המתפרסם על ידי לשכת עורכי הדין, מחוז ת"א וההמרכז.

חובת הצדקה במשפט הכללי ובמשפט העברי
במשפט הכללי – הפסיקה, בהתבססה על חוק יסוד כבוד האדם וחירותו תשנ"ב-1992 קבעה את חובת השלטון לדאוג לקיום אנושי מינימלי וכדברי הנשיא א' ברק "כבודו של האדם כולל בחובו הגנה על מינימום הקיום האנושי. אדם המתגורר בחוצות ואין לו דיור, הוא אדם שכבודו נפגע. אדם הרעב ללחם הוא אדם שכבודו נפגע. אדם שאין לו גישה לטיפול רפואי אלמנטרי הוא אדם שכבודו כאדם נפגע, אדם הנאלץ לחיות בתנאים חומריים משפילים הוא אדם שכבודו נפגע" (רע"א 4905/98 גמזו נ' ישעיה . ראה גם בגץ 366/03 עמותת מחויבות נ' שר האוצר). בפסק דין אחר קבע השופט י' זמיר כי "תפקיד השלטון הוא לכבד את זכויות האדם. תפקיד נוסף הוא לקדם את רווחת האדם..ועוד תפקיד הוא לעשות צדק חברתי .. אסור שזכויות האדם ישמשו רק את האדם השבע " (בג"ץ 164/97קונטרם בע"מ נ' משרד האוצר).ואילו השופט מ' חשין הוסיף בפסק דין זה:"אין היחיד חב כל חובה משפטית לשלטון,.. עומדת לו ליחיד זכותו לעשות כחפצו, ..אין הוא חב דבר, לא לאדם ולא לשלטון. הוא אינו חסיד. הוא אינו צדיק. הוא עושה את שנדרש ממנו..מעשי-התנדבות, אלטרואיזם ועזרה "למך ולזקן", חברה בריאה וראויה לא תקום בלעדיהם, ואולם אלה – בעיקרם – חיים הם מחוץ למסגרת המשפט. יש, אמנם, שהמשפט יאמץ לו חובה…למשל: החובה להגיש עזרה לנפגע בתאונת דרכים , החובה להצלת חיים בים."

שמואל שטח, מנכ"ל תנועת נאמני תורה ועבודה המזוהה עם הזרם הפשרני בציונות הדתית, הגיב לעצומת צעירי הציונות הדתית נגד התרחבות תופעת חילולי השבת בתחבורה הציבורית ואמר כי "העצומה עיוורת לנעשה במדינה ומונעת כל ניסיון לקדם הסדרה משותפת של יום השבת כיום מנוחה חברתי-רוחני לכלל העם". לדבריו, יש לאפשר תחבורה ציבורית במתכונת מיוחדת ופתיחת מוסדות תרבות ובילוי. "במבטה המצומצם של העצומה, היא ממשיכה את המצב הקיים של חיזוק השבת כיום 'שופינג' לעשירים. זה לא חברתי, לא חכם ובוודאי שלא קדוש!", דבריו. 

מעל אלף רבנים השתתפו בכינוס חרום נגד חקיקה דתית הרב הראשי הספרדי: ממשלת זדון קידמה חוקים נגד ה' ונגד התורה. בכנסת הבאה צריך אחדות בין יראי שמיים
כ-1,200 רבנים מכל רחבי הארץ השתתפו (יום ב', 29.12.14) בכינוס חרום בבנייני האומה בירושלים. הרבנים, בהם הרבנים הראשיים לישראל, רבני ערים וראשי ישיבות, מחו על מה שהגדירו גל החקיקה האנטי-דתית.

את הכינוס ארגנו כמה ארגונים, בהם ליב"ה, נאמני הרבנות הראשית, דרך אמונה ועין פקוחה. לנוכחים חולקה רשימה ובה עשרות חוקים נגד הדת מהכנסת היוצאת.

הכנסת היוצאת עסקה בהרחבה בענייני דת ומדינה. בבחירות הקרובות יש להמשיך את המומנטום ולקבוע כי מפלגה שלא תכניס למצע שלה שינוי ביחסי דת ומדינה – לא תקבל את קולנו.

נדמה כי זו הכנסת שפעלה הכי הרבה, על מנת לשנות את הסטטוס-קוו ולהוביל שינוי בתחום החשוב הזה. הבשורה הייתה עוד מימי המשא ומתן הקואלציוני שבו, לראשונה ובעקבות מאמצים של תנועת נאמני תורה ועבודה, לא הופיעה המילה "סטטוס קוו", אלא הוסכם שכל רפורמה שתוצע תצריך הסכמה של הבית היהודי. אבל זה לא נגמר בכך; במהלך הקדנציה נרשמה התקדמות משמעותית בסוגיות כגון הכשרות, הגיור, השבת, מעמד הרבנות הראשית ואחרות – הן ברמה החקיקתית והן בשיח הציבורי.