הקדמה: בשבת הקרובה נקרא את פרשת קרח, בה מתוארת ההתקוממות של קרח ועדתו על משה רבינו ואהרון. ננסה להבין ביחד, בהשראת הפרשה מתוך הפעולה – מה היא מחלוקת טובה, שעושה טוב בעולם, לשם שמים, שסופה להתקיים, ומה היא מחלוקת שגולשת לקווים לא טובים, שאין סופה להתקיים.
פסח הוא חג הולדתו של העם היהודי, החג בו אנחנו שבים אל הסיפור המכונן שלנו – יציאת מצרים, חוזרים ומספרים בו, ומחפשים בו משמעויות עתיקות וחדשות שיעניקו משמעות וערך לחיינו העכשוויים, ותובנות על חיי העם היהודי לאורך ההיסטוריה.
לפניכם מקבץ של כמה מאמרים המבקשים להציע נקודות מבט עכשוויות על החג ועל ליל הסדר. בראש המקבץ תמצאו רעיונות שצריכים ללוות אותנו לאורך השנה כולה; על הכרת תודה, על הדאגה לעני ועל אהבה – כולם רעיונות עומק של החג. בהמשך ישנה הצעה לפרשנות חדשה ועכשווית על ארבעת הבנים, ולבסוף מחשבות שנכתבו בערב פסח תש"ף, ערב ליל הסדר – בסגר.
ברצוני להניח בראשי פרקים את היסודות לגישה אחרת הגורסת שיש להשתית את העמדה כלפי החילוני בזמננו על קביעה חד משמעית שאין הוא זהה לרשע עליו דיברו המקורות. התפיסה שברצוני להציע סבורה שלא הרי החילוני של ימינו כהרי הרשע או המומר של תקופת חז"ל או של ימי הביניים. ההבחנה ביניהם שמן הסתם כל אדם חש בה באינטואיציה טבעית ועמוקה, באה לידי ביטוי בכמה היבטים
עמדתי כלפי מושג הצניעות היא מורכבת, אפשר אף לומר אמביוולנטית: מחד גיסא, אני מחבב מאוד את ערך הצניעות, אולם מאידך גיסא, אינני אוהב לדון בו. נקודת המוצא בדבריי היא שמידת הצניעות היא יקרת ערך וחשובה עבורנו, והיא שייכת לערכי הלבה של המסורת היהודית. יחד עם זאת, קיימת בעייתיות מסוימת שאין להתעלם ממנה, והיא שיישומו של ערך זה תורם לא אחת להנצחת אפלייתן של נשים, השתקתן והדרתן מן המרחב הציבורי, וכי הטיפול בו לוקה לעתים קרובות ביחס לקוי כלפי נשים.
צו השעה של זמננו הוא להביא לכלל יישום את מערכת הערכים המוסרית-חברתית של היהדות. בשנים האחרונות התוודענו לכך שהממסד מתקשה לתת מענה הולם לצרכיהם של החלשים בחברה. אנשים פרטיים וגופים וולונטאריים היו צריכים להיכנס לחלל שהתפנה, ולמלא את הצורך האקוטי בדאגה לבעלי קשיים ומוגבלויות שונות. המצווות המוסריות-חברתיות אמורות לתת לאדם הדתי את הכוח, ואת המוטיבציה לפעול על מנת להיטיב, עם מי שגורלם לא היטיב עימם. לשם כך עלינו לדעת לתרגם את מצוות התורה בדבר היחס לחלשים למשמעויות הרלבנטיות בזמננו.
החובות המוסריות ביהדות אינן מוטלות רק על הציבור, אלא הן הוראות ישירות לאדם הפרטי. יש ליישם ואף להרחיב אותן בהתאם למציאות החברתית של זמננו. מצוות אהבת הגר צריכה להיתרגם גם לאהבת העולה החדש המרגיש כזר, היחס ליתום ולאלמנה צריך להתפרש גם כחובה לעזור לגרושות, לגרושים ולמשפחות חד-הוריות מכל סוג, החובות כלפי החרש והעיוור נכונות לכל בעלי המוגבלויות, ומעל לכל יש לשים לב לקשישים שרוב ההגדרות חלות עליהם בו זמנית.
קריאת הכיוון של היהדות מתורת משה דרך חזון ישעיהו, עבור בדברי חז"ל והמשך בחכמי הדורות מצדדת בצדק חברתי על אף שהיא לא פיתחה אותו בשיטתיות. יתר על כן, כל אלה נתנו בידינו תשתית משמעותית של מקורות אף יותר מאשר בכמה נושאים אחרים שבאו מן החוץ. עלינו להרחיב, ולפתח את אותם מקורות וללמוד כיצד להחיל אותם על המציאות החברתית-כלכלית של זמננו.
פתיחת בית המדרש לצדק חברתי.
מידי יום שני בין השעות 19:00-22:00
הנושא השנתי:
מאבק אלים באלימות?
פתיחה חגיגית ב- ח' תשרי, 24/9/12
בבית כנסת הרמב"ן, ירושלים.
מצורפים מטה קבצי המקורות מתוך הרצאות כנס לאן הולכת ההלכה 4.
מצ"ב מטה תמלול שנעשה ע"י אחד המשתתפים. הנוסח לא אושר ע"י המרצים עצמם ואין הוא אלא התרשמות של המתמלל.
תמלול הרצאתו של הרב בני לאו: חרם צרכנים ושיקולים חברתיים בפסיקת ההלכה
עדיין מתלבט לגבי הרשמה לממ"ד? החלטת, אבל אתה מעוניין לדבר עם הורים שכבר שם? לך נועדה רשימת אנשי הקשר!
הורים מהממ"דים השונים ברחבי הארץ, ישמחו ללוות אתכם בהתלבטות. לשמוע, להאמין, להרשם!
לצפייה ברשימה הקיימת (תש"ע) לחצו כאן
בעקבות פסק הדין הקורא לביטול גיורם של אלפים והעברתם לרשימת
פסולי חיתון, נקיים עצרת מחאה המונית להזדהות עם גרי ישראל, מול בית הדין הרבני הגדול בירושלים.
הַהַתְחָלָה תִּהְיֶה שְׁמִטָּה נַרְפֶּה וְנֻפְקַר לַזְּרָמִים לֹא בְּחֵרוּק שִׁנַּיִם לַתְּלָמִים נִתֵּן לָהּ לְקַלְקֵל אֶת הַשּׁוּרוֹת בַּהַתְחָלָה נִתֵּן לָהּ מְנוּחָה אַחַר כָּךְ נַעֲבֹד בָּהּ שָׁנִים כְּיָמִים אֲחָדִים הָעֵשֶׂב יַעֲלֶה פֶּרֶא הַחַיָּה תִּרְבֶּה הַמַּיִם יִשְׁתַּגְּעוּ וּמַעְיָן יִפְרֹץ בַּבַּיִת בַּסָּלוֹן, לְעֵינֵי כֹּל. יִפְּלוּ כַּפְתּוֹרִים, יַעֲלוּ פְּרָחִים לְלֹא מְבוּכָה הִיא תֵּינִיק אוֹתָנוּ מִדְּבַשׁ הֶחָלָב. הַהַתְחָלָה תִּהְיֶה שְׁמִטָּה כְּבִשְׁנַת […]
מאת: ארז אשל. ראש המדרשה למנהיגות 'עין פרת', ומרצה לפילוסופיה פוליטית ומנהיגות. מהי הנקודה עליה נשענת התורה? כאשר הילל הזקן מתבקש לשאלה זו: "גיירני על מנת שתלמדני כל התורה כולה כשאני עומד על רגל אחת", הוא משיב: "דע לך בני – לחברך לא תעביד. זו היא כל התורה כולה. ואידך פירושה הוא. זיל גמור". * […]
שינוי חוקת הבית היהודי, תכניות לימוד במימון אמריקני וחלחול של תפיסות פרוטסטנטיות: כך הופכת הציונות הדתית מחברה שדוגלת בערכים סוציאל-דמוקרטיים לחברה שהאליטות שלה מקדמות ערכים ניאו-ליברליים ושמרניים בין הרב דרוקמן לנפתלי בנט כשהיה בן 22, אי שם בשנת 1954, הרגיש חיימק'ה דרוקמן הצעיר, חבר ההנהלה הארצית של תנועת בני עקיבא ולימים הרב חיים דרוקמן, […]
עורכת-דין, עוזרת לראש תחום בכיר (חקיקה) במחלקת ייעוץ וחקיקה, לשכת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (חקיקה), משרד המשפטים.
*****
קריאה בשיר של אדמיאל קוסמן
אוראל שרפ
הרב יובל שרלו
הדס ב'
יהודה ברנדס
"קהילת צדק – מרכז לפיתוח אחריות חברתית קהילתית" פועלת להעמקת הזיקה שבין זהות ואורח חיים יהודי ובין אחריות חברתית,
ומסייעת לקהילות בתרגום האחריות הזאת למעשה, תוך כדי חיזוקן ופיתוחן של הקהילות.
יחסה הרשמי של ישראל לפליטים הסודאנים המבקשים בה מקלט מעורר שאלות נוקבות בדבר חובתה המוסרית של מדינת היהודים. עם השאלות האלה מתמודדים יום-יום פעילים ומתנדבים למען הפליטים. תמונת מצב מפיה של מתנדבת דתי.
