קהל היעד
מורים ותלמידי תיכון.
מטרות
- הקבוצה תלמד על תהליך חשבון הנפש ביהדות.
- הקבוצה תבצע חשבון נפש פרטי על מידת המעורבות החברתית והעשייה למען הזולת בשנה החולפת ותבנה חזון אישי לשנה הבאה בנושא זה.
- קבוצת המורים תכיר את הפעילות על מנת שתוכל להעבירה אותה לתלמידי התיכון.
משך הפעילות
שעה וחצי.
ציוד נדרש
דיסק/קלטת הסרט "פורסט גאמפ" ( יש לדעת לכוון לדקה הנכונה בסרט)
ציוד הקרנה: ברקו+מכשיר וידיאו או די.וי.די. +מסך+ מגבר+כבלים+ מפצל
לוח
כרטיסי נקודות
קטע של הרב יעקב פישר- כמס' המשתתפים
תמונות זמן חשבון נפש
20 דפים ריקים
טושים ללוח
שאלון: בחן את עצמך+שאלון לדיון- כמס' המשתתפים
12 פאזלים חזון מול מציאות
סלוטייפ (לא חובה)
12 כתבות
שאלון לדיון על הכתבות- כפול 12
כלי כתיבה
דפי "בשנה הבאה"- כמס' המשתתפים
מהלך הפעילות
חלק א'- לעצור לחשוב (15 דק')
- הקרנת קטע מהסרט "פורסט גאמפ"- ביום בהיר אחד מתחיל פורסט גאמפ לרוץ. הוא אינו יודע מדוע. הוא רץ לאורך
חודשים רבים ואליו מצטרפים עשרות אנשים, בלי סיבה. ביום בהיר אחד הוא מחליט להפסיק לרוץ וללכת הביתה. האנשים שרצים אחריו חסרי אונים. אף אחד מהם לא חשב למה או בשביל מה הוא רץ. > לפעמים כדאי לעצור את מירוץ החיים כדי לחשוב מה קורה איתנו ולאן אנחנו רצים. (5 דק')
- למנחה: לקבוצת תלמידים,במקום או בנוסף לקטע מהסרט, אפשר לערוך משחק קצר שהמסר שלו הוא הצורך לעצור
כדי לחשוב. בנקודה זו כדאי להסביר למורים את מהלך המשחק על מנת שיוכלו להעביר את הפעילות בכיתותיהם.
מניחים על הרצפה כרטיסים רבים בעלי ערך נקודות מסויים. מרבית הכרטיסים בעלי ערך נמוך ומיעוטם בעל ערך גבוה. התלמידים יתבקשו לאסוף בדקה אחת כמה שיותר כרטיסים.
- המנצח הוא לא מי שאסף את מספר הכרטיסים הרב ביותר אלא מי שערך הכרטיסים שבידו יהיה הגבוה ביותר. לאחר
המשחק נראה שסביר שמי שניצח עצר לרגע כדי להביט על הכרטיסים ולא רץ לאסוף בלי חשוב. (הכרטיסים- בנספחים.)
- להבהרה נוספת- סיפור קצר של הרב יעקב פישר. (בנספחים) אפשר לתת לאחד המשתתפים לקרוא את הקטע.
- המנחה ישאל מתי בדרך כלל יוצא לנו לעצור ולחשוב על החיים שלנו? סבב קצר של תשובות: אחרי ארוע אישי
משמעותי (בנספח מופיעה תמונה של מקרה קיצוני של התקף לב. אפשר להתייחס אליו גם כאל כל ארוע הנוגע ללב), לפני השינה, ביום ההולדת, בסוף/ תחילת שבוע, בסוף/תחילת חודש, בסוף/תחילת שנה.
- בהתאם לתשובות שינתנו –המנחה יניח על הרצפה, תמונה מתאימה לתשובה. (בנספחים) תמונות חסרות ניתן
להשלים בכתיבת התשובה בטוש ע"ג דף לבן.
- המנחה ישאל מה המשותף לכל הציורים? בדרך כלל מדובר בזמן שהוא סוף או התחלה של תקופה. אנחנו נמצאים בימים הנוראים בדיוק על התפר שבין סוף שנה לתחילתה.
חלק ב'- זמן אלול (5 דק')
- ביהדות יש התייחסות לאלול כאל סוף יום. תקופת החורף החשוכה נחשבת ללילה. החודש הראשון לפי התורה
הוא ניסן-תקופת האביב, בה זורחת החמה. הקיץ הוא שיא היום, שעות הצהריים החמות. חודש אלול -שעת בין הערביים לפני השקיעה שבסתיו. אלול נחשב לזמן טוב לחשבון נפש לקראת ראש השנה ויום הכיפורים. אנחנו ננצל את ההזדמנות לחשבון נפש מיוחד- אישי וחברתי. "חזרה בתשובה" אחרת.
למנחה: במידה ויש בכיתה לוח, כדאי לצייר מעגל ולחלקו לארבע עונות. במהלך ההסבר להוסיף לו את חלקי היממה:
אביב= בוקר, קיץ= צהריים, סתיו= ערב, חורף= לילה. מומלץ לציין את חודש אלול -בין הקיץ לסתיו.
- תהליך התשובה ביהדות כולל את המרכיבים הבאים:
עזיבת החטא: האדם צריך מבחינה מעשית לעזוב את החטא.
חרטה: האדם צריך להתחרט ולהצטער על המעשה הרע שעשה.
וידוי דברים: האדם צריך לומר בקול ולפרט את חטאו בפני עצמו, כדי להיות מודע למעשה.
קבלה לעתיד: האדם צריך לקבל על עצמו, שמכאן ואילך יפעל אחרת.
שלב ג'- וידוי ( 20 דק')
- העזיבה והחרטה, כמו גם המחשבות על העתיד נראות מובנות מאליהן בתהליך של חשבון נפש/תשובה. מה חשיבות הוידוי בקול? אפשר לשאול את הקבוצה ולסכם בהסבר של הרב יוסף דב סולובייצ'יק (על התשובה, עמ' 61-65).
הוידוי הכרחי לתשובה מכיוון שהוא נועד להבהיר ולגבש לאדם עצמו את הרהוריו המעורפלים בשפה ובמלל ברור ומדויק, ולגרום לאדם להסתכל לאמת בעיניים, בשבירת מנגנון ההדחקה הטבעי, שדוחה עובדות שאינן נוחות לאדם, כך שהאדם יודה בפה מלא ויקרע את המסווה שהוא שם על פניו ואת המחיצות שהקים בינו לבין עצמו.
בפעילות זו נתעכב על הוידוי האישי כנקודת מוצא לקראת שינוי.
- 'בחן את עצמך': מה שעשיתי ומה שלא עשיתי השנה למען הכלל. עבודה בזוגות/ שלשות – לצורך אפקט הוידוי בקול.
כל משתתף מקבל טופס 'בחן את עצמך' ובו שאלון ממוספר עם ניקוד. (בנספחים) בסוף השאלון כל משתתף מחשב את הניקוד שלו וקורא את הניתוח המותאם לסכום הנקודות שהגיע אליו. בתחתית הדף ישנן שאלות לדיון בזוגות. כאשר כל הזוגות מסיימים את המשימה מתכנסים לדיון מסכם במליאה.
- שאלות לדיון המסכם במליאה: האם אהבנו את מה שלמדנו על עצמנו? האם הופתענו? לרעה או לטובה?
האם היה פער בין האופן בו תפסנו את עצמנו לפני השאלון, לבין המסקנות שהגענו אליהן בעקבותיו? האם התעוררו חרטות? האם חשנו אשמה? האם חשנו שיכולנו לעשות יותר? האם היינו רוצים בכך?
- סבב 'וידוי' – כל משתתף יספר בקצרה לקבוצה על שני אירועים מהשנה החולפת:
- מקרה אחד של עשייה חברתית שאני גאה בו.
- מקרה אחד של 'חטא' חברתי: מעשה שיכולתי לעשות ולא עשיתי, משהו שהתעלמתי ממנו והצטערתי על כך, וכד'.
- שאלה לדיון קצר- מה אפשר להפיק מן הוידוי החברתי שערכנו כעת? הכרה בבעיה. שלב ראשון בדרך לפתרון.
שלב ד'- "איפה המדינה ואיפה החזון"? (30 דק')
- פאזלים – חזון מול מציאות. המנחה יחלק למשתתפים בתפזורת את חלקי הפאזלים (בנספחים) – חלק אחד לכל
משתתף. ישנם 12 פאזלים בני 3 חלקים. (פאזל = נושא + ציטוט מהחזון + החוק במדינת ישראל) עליהם להסתדר תוך 3 דקות בשלשות, למצוא מי הולך עם מי ולהרכיב את הפאזל. בקבוצה קטנה אפשר לבחור בכמות פאזלים מתאימה או להניח חלק אחד מכל פאזל בפינות שונות בחדר ולבקש מהמשתתפים לעבור בחדר עם כמה חלקים ולהניח כל אחד מהם במקומו.
אופציה מאתגרת לתלמידים: מדביקים לכל אחד על הגב את הפתק כך שהוא לא יכול לקרוא בעצמו את הפתק שלו. כולם זקוקים לעזרה הדדית כדי למצוא אחד את השני. כך כולם קוראים את הפתקים של כולם ונחשפים לתכנים לפני הדיון הקבוצתי.
- כל קבוצה קטנה ,שהרכיבה ביחד את הפאזל, מקבלת כתבה קצרה העוסקת במציאות הישראלית בנושא הפאזל
שלהם (בנספחים), דף ריק וכלי כתיבה. אחרי קריאת הכתבה על הקבוצה לדון בשאלות הבאות ולסכם בנקודות את התשובות שנתנה. השאלות לדיון: (בנספחים) מהו החזון? מהי העמדה הערכית שהוא מייצג? האם אתם מסכימים עם החזון? האם החוק שנחקק בישראל מבטא את החזון מבחינה ערכית? האם החוק מתממש 'בשטח'?האם הפער בין הכוונה לבין המציאות גדול? מה אפשר לעשות כדי לצמצם את הפער? על מי מוטלת האחריות לשינוי המצב ותיקון הבעיות? מה אפשר או צריך לעשות כדי שהחזון יתממש במציאות?
- סיכום משחק הפאזלים והכתבות- בין החזון למציאות לא תמיד יש התאמה. כדי להצליח להיות חברת מופת, עלינו
לעשות מעשים לצמצום הפערים בחברה. בחשבון הנפש שעשינו, ובהכרות עם הסוגיות החברתיות הדורשות טיפול, עברנו בעצם שלבים מקבילים ל"חזרה בתשובה" עזיבת חטא, חרטה ווידוי. השלב הבא -קבלה לעתיד.
חלק ה'- מה עושים? (15 דק')
- כל קבוצה בתורה תקריא את הפתרונות שהעלתה לבעיות שהופיעו בכתבה.המנחה יסווג את הפתרונות בשני טורים לפי העקרון של צדק (שורת הדין) מול צדקה (לפנים משורת הדין). בשלב ראשון ללא הסבר על סיבת החלוקה.
- לאחר העלאת על הפתרונות המנחה יסביר על ההבדל בין סוגי הפתרונות.
- כל משתתף יקבל דף "בשנה הבאה" ואותו ימלא באופן אישי כחזון שלו לשיפור ותיקון חברתי. (בנספחים)
כדאי להמליץ לקבוצה לשמור את הדפים לפעילות סיום השנה בה יוכלו לבדוק האם הצליחו להגשים את המטרות שהוצבו.
בהצלחה!
