נכתב ופותח במחלקת הנוער של הקיבוץ הדתי
מטרות:
- הבנת הקשר בין עולמם הפרטי של החניכים לעולמות התוכן הכלכליים.
- היכרות עם מושגים בסיסיים בכלכלה.
- סבב פתיחה: כסף ואני
סבב פתיחה – שם + משהו שהייתי רוצה לקנות לעצמי + מאיפה יהיה לי כסף לכך.
- סרטון – על נקודות פתיחה בחיים.
https://youtu.be/NVMzx1QRP6s
נדון עם החניכים: מה ראינו? מה רצה המדריך להמחיש לחניכים שלו? באיזו נקודות פתיחה אתם מרגישים שאתם נמצאים?
- גרף אנושי (10 דקות)
כל החניכים עומדים בשורה במרכז החדר.
בצד אחד של החדר מניחים פלקט עליו כתוב 'מסכים' ובצד השני מניחים פלקט עליו כתוב 'לא מסכים'. נקריא משפטים ונבקש מהחניכים לעמוד על הגרף הדמיוני בהתאם למידת ההסכמה שלהם עם המשפט.
בכל שאלה או אחת לכמה שאלות נבחר את אחד החניכים ונשאל אותו- למה בחרת כך?
לאחר מכן נבחר חניך שבחר בעמדה המנוגדת ולבקש ממנו להסביר את בחירתו.
ניתן גם לאורך כל המשחק לשאול את החניכים על בחירתם או לשאול שאלות מקשות הגורמות להם לחשוב פעם נוספת על בחירתם.
שימו לב: יש להיות רגישים למאפייני הקבוצה ולרקע הסוציו-אקונומי של החניכים.
- אני משתמש בכסף לפחות אחת ליומיים
- יש לי תקציב חודשי
- אני מוכן לעבוד בעבודה שבה השכר הוא 15 ₪ לשעה
- אני יכול להסתדר גם חודשיים בלי שקל אחד
- אני חוסך כסף למטרה עתידית
- הכסף צריך להיות מחולק בעולם באופן שווה בלי קשר לעבודה
- כשאבחר מקצוע השיקול הכלכלי יהיה מרכזי
- הימורים (=מפעל הפיס) זו דרך לגיטימית להרוויח כסף
- אני קורא את מוסף הכלכלה בעיתון
- אני מוכן לעבוד בעבודה בעלת ערך גם אם מרוויחים בה מעט.
- מפריע לי שיש במדינת ישראל פערים בין עשירים לעניים.
- הייתי מוכן לחיות בקיבוץ בו מחלקים את המשכורות באופן שווה בשווה בין כולם.
נשב במעגל ונבקש מהחניכים לענות על השאלה – לאור התשובות שלכם בגרף, האם כסף הוא מרכזי בחיים שלכם? האם אתם מקדישים לכך מחשבה? אם הכלכלה משפיע עלינו באופן יומיומי מדוע אנחנו לא מתעניינים בה?
- מלך הטריוויה (20 דקות):
המשחק מפורט בנספח.
מתחלקים לשתי קבוצות. שמאל וימין. משחק טריוויה תחרותי. כל קבוצה בתורה בוחרת
רובריקה בלוח לפי רמת קושי (100-600 ש"ח)
ונושא אחד מתוך חמישה (מושגים, כלכלת ישראל, "עושים שוק", כסף, תפיסות כלכליות).
המטרה: להרוויח כמה שיותר כסף.
לאחר שהקבוצה בחרה בתורה – היא נשאלת שאלה לפי רמת הקושי והנושא וצריכה לדעת את התשובה- מילה. במידה ולא יודעים התור עובר לקבוצה השנייה. שתיהן לא ידעו –לאף אחת אין ניקוד…
למשל: קבוצה בוחרת 400 'כלכלת בית' > המדריך מקריא הגדרה > הקבוצה צריכה לענות את המושג > אם לא ידעו את התשובה התור עובר לקבוצה השניה. > מסירים את הפתק ומגלים את התשובה > כותבים ניקוד בלוח.
למדריכים – שימו לב – הכי חשוב: לאחר שחושפים את המושג יש לחבר אותו לדוגמה פשוטה מהחיים כדי שהחניכים יבינו במה מדובר!
משחקים עד שממצים, גם אם לא סיימנו…
נחשוף את כל המושגים ונבדוק:
*האם הם מכירים, יודעים במה מדובר? למה כן? למה לא? היכן נתקלים במושגים האלו? האם כל אזרח צריך להכיר או רק כלכלנים? מדוע?
נסביר: אנו חיים במציאות בה האזרח הפשוט כמעט ולא מבין בכלכלה ומונחים שקשורים אליה. מי שמבין בכלכלה אלו אנשים שמחזיקים בהון- בנקים, טייקונים וכו'. בסופו של דבר הרבה מההון הזה הוא שלנו – בבנקים, בממשלה, לכן אנחנו חייבים להכיר ולהבין את העולם הזה.
- סיכום (7 דקות):
מחלקים את המילים ומשמיעים את השיר "מספרים" של הדג נחש
שאלות לדיון (לא חייבים, הכל לפי יכולת ועירונות הקבוצה):
* מה הדג נחש רוצים להגיד? על מה השיר מדבר?
* את מי הוא מאשים במצב? את מי הוא מבקר?
*האם ניתן לומר כי הוא לא מבין כלום בכלכלה? אם כן, כיצד הוא מרשה לעצמו לבקר?
* בשם מי ומה הוא בא? מה הוא מצפה?
* היכן הייתם ממקמים אותו על המפה הכלכלית (שמאל/ימין)?
* האם הוא צודק לדעתכם?
* האם הוא לוקח אחריות? מה הוא מציע? (שאלה חשובה…)
למדריך: נסו שהדיון יתרכז יותר בנושא הכלכלי. כדאי להתמקד בשורות הנוגעות לכך ובעקרון של המספרים והתפיסה בכלל.
נספח –לוח הטריוויה+ שאלות (לוח גדול, המושגים מוחבאים מאחורי כרטיסיות עם סקוצ' שעליהן רשום הערך הכספי שהרובריקה "שווה")
| מושגים כלליים | תפיסות ורעיונות | כלכלת ישראל | "עושים שוק" | כסף | |
| שכר מינימום | סוציאליזם | מדינת רווחה | שוק חופשי/ כלכלת שוק | נדל"ן | 100 |
| עובד קבלן | קפיטליזם | הפרטה | בורסה | מיסים | 200 |
| הון-שלטון | ליברליזם | ביטוח לאומי | היצע וביקוש | אשראי | 300 |
| עשירונים | קומוניזם | תרבות הצריכה | מונופול | אינפלציה | 400 |
| עוני | יד נעלמה | מעמד הביניים | ריכוזיות | אמצעי ייצור | 500 |
| קרטל | גלובליזציה | צמיחה כלכלית | רגולציה | הון סיבוב | 600 |
מושגים כלליים-
1.שכר מינימום– חוק שקובע כי יש לדאוג למשכורת מינימלית לעובדים וכל תשלום מתחת למינימום זה הוא ניצול. כרגע הוא עומד על 28.49 ₪ לשעה.
להרחבה: הוחל לראשונה ב-1894 בניו זילנד על ידי חוגים סוציאליסטיים אשר תמכו בו מבחינה עקרונית, ללא קשר להשפעתו על הכלכלה. יעד נוסף שלו הוא הקטנת פערי ההכנסה והגדלת השוויוניות בהכנסות. אותו חייב מעסיק לשלם לעובד בעבור עבודתו. (לפי שעה/יום/חודש).
2.עובד קבלן- אדם המבצע עבודה עבור גורם א', אולם מקבל את שכרו מגורם ב' שמקבל כסף מגורם א' על מנת לספק את השירות (לדוגמה מנקה בחברת ניקיון שעובדת בבית הספר. המנקה מקבל שכר מהחברה שמקבלת שכר מביה"ס).
להרחבה: גורם ב' הוא מעסיק פרטי שמקבל כסף מגורם א' על מנת לספק את השירות. בפועל הוא מספק את העובד וגוזר על גבו את דמי התיווך. בנוסף לכך, חוסר הישירות בין המעסיק לעובד עשויה לגרום לחוסר צדק כלפי העובד. לדוגמה- המנקה צריכה לנקות כיתה שמבולגנת יותר מבדרך כלל אך המעסיק אינו נחשף לכך כלל.
- הון-שלטון- בעלי ממון פרטיים שפועלים יחד עם פוליטיקאים כדי להרוויח יותר.
להרחבה: הם מתרגמים את הונם לכוח פוליטי ע"י מימון פוליטיקאים, רכישת בנקים ועיתונים ובכך מטביעים את חותמם ומרחיבים את השפעתם כגמול על המימון לפוליטיקאים, הם מיטיבים עם בעלי ההון. לדוגמה- לבעל הון מסוים, נותרה כמות גדולה של אפודים צהובים שלא הצליח למכור, לכן הוא שכנע פוליטיקאים להחיל חוק בו כל אזרח חייב להחזיק באפוד כזה ברכבו וכך יצליח למכור את כל האפודים שברשותו ולהרוויח כסף רב.
4.עשירונים– חלוקת האוכלוסייה לשכבות על פי כמות הכסף שברשותם.
להרחבה: מושג הלקוח מסטטיסטיקה תיאורית (שנועדה לתאר תופעה באוכלוסייה) לפיה ממוצע איננו נתון מדויק מספיק. העשירונים בעולם הצרכנות נבדלים זה מזה ביכולת הקנייה שלהם. בכסף המזומן העומד לרשותם. (אח"כ אפשר להסביר: עשירון עליון, תחתון וכו'. ככל שעולים בעשירון המשמעות היא שעומד לרשותך יותר כסף… זה כמובן משתנה משנה לשנה. מעמד הביניים –אלו העשירונים שבאמצע… יש גם מאיון עליון…).
5.עוני– מצב שבו אין לאדם, למשפחה או לקבוצת בני אדם מספיק אמצעים לקיים את עצמם.
להרחבה: או לחלופין, מצב שבו אדם, משפחה או קבוצה נאלצים להסתפק ברמת חיים נמוכה במידה רבה מזו של יתר האנשים בסביבתם הקרובה. שימו לב- שני מצבים. הראשון נקרא-עוני מוחלט והשני- עוני יחסי. לרוב אנו מודדים עוני יחסי והוא משתנה משנה לשנה ותלוי באופן שבו אנחנו נגדיר אותו! אפשר לשחק עם נתונים כדי ליצור מצב שבו יש "יותר עניים" או "פחות עניים".
6.קרטל -התאגדות של חברות שמטרתה לבטל את התחרות ביניהם.
להרחבה: זהו למעשה מונופול המורכב ממספר חברות, או בכיוון ההפוך: זהו מספר חברות שחברו יחדיו בכדי ליצור מונופול. מונע תחרות, הוזלת מחירים ושוק חופשי. לעיתים בלתי חוקי, לעיתים מקבל הכשר.
תפיסות ורעיונות
1.סוציאליזם- תפיסה כלכלית לפיה הכלכלה מפוקחת על ידי השלטון במטרה לצמצם פערים חברתיים.
להרחבה:
ניתן להיעשות באופן פרטי על ידי יחידים (קולקטיב – למשל הקיבוץ), או באופן ממשלתי על ידי המדינה – מדיניות כלכלית סוציאליסטית (הכי קיצוני- ברית המועצות).
2.קפיטליזם– תפיסה כלכלית לפיה יש לשמור על החירות הכלכלית של הפרט.
להרחבה: בסיסה הרעיוני הוא התפיסה שהתפקוד היעיל ביותר של מערכת כלכלית וחברתית יושג כאשר תישמר החירות האישית של הפרט. לפי התפיסה הזאת, רוב בני האדם יעדיפו רוב הזמן ליצור קשרים זה עם זה בדרכים של שלום ושלווה, על פני שימוש באלימות כל עוד דרך פעולה זו תשתלם להם יותר.
3.ליברליזם– אידיאולוגיה שמעמידה במרכז את חופש הזכויות לכל בני האדם באשר הם. הוא מתייחס לנושאים שונים כמו כלכלה, דת וכדו' וטובע את חופש הפרט.
להרחבה: הליברליזם מהווה בסיס לתנועות חברתיות מודרניות רבות. (יש להדגיש שהמושג מבלבל: העולם המודרני מיוסד על החשיבה הליברלית שדוגלת בחירות לכל. עם זאת, החירות עומדת בסתירה לערך השוויון בין בני האדם, שגם הוא ערך יסודי בחשיבה המודרנית).
4.קומוניזם– שיטה כלכלית בה הנכסים שייכים לכלל ולא ליחיד במטרה לשמור על שוויון. מוסדות הכלל מחלקות את הכסף בהתאם לאידאולוגיה שלהן.
להרחבה: בסוציאליזם יש פיקוח חלקי על הכלכלה, בקומוניזם יש שליטה מוחלטת (=קיבוץ).
- יד נעלמה– ביטוי לתפיסה שאומרת כי הפעולה הכלכלית שמבצע הפרט לטובתו האישית עשויה להועיל לטובת הכלל.
להרחבה: מטפורה שבהּ השתמש אדם סמית (אבי תורת הקפיטליזם). סמית טען כי במערכת קפיטליסטית, פעולתו האנוכית של אדם נוטה לקדם גם את טובת הקהילה.
6.גלובליזציה- קשרים פוליטיים, תרבותיים וכלכליים בין מדינות, חברות ויחידים מכל העולם.
להרחבה: הגלובליזציה יוצרת שילוב של כלכלות, תרבויות ותנועות פוליטיות מכל העולם. מוצרים, בני אדם, כסף וטכנולוגיה חוצים גבולות לאומיים בקצב מהיר. תופעה זו גורמת ליצירת קהילה רחבה המשולבת בשוק אחד (דוגמאות: איביי, פייסבוק, ייצור מוצרים בסין). בנוסף לכך, כלכלה של כל מדינה מושפעת מכלכלת מדינות שכנות או מדינות הנמצאות בקשרי מסחר וכלכלה עמה.
כלכלת ישראל
1.מדינת רווחה – שימוש בכספי המדינה לטובת חינוך, בריאות, דיור וכו'.
להרחבה: המדינה אופסת כסף מהאזרחים באמצעות מיסים (מס הכנסה, מע"מ ועוד) ומחלקת אותו מחדש באופן הנתפס כצודק יותר. דוגמה: כסף לסלילת כבישים. מתן כסף רב לחלשים באמצעות ביטוח לאומי.
2.הפרטה– תהליך שבו רכוש ציבורי הופך לפרטי. הקמת בתי חולים פרטיים שמימונם ורווחיהם הם לא בידי המדינה, בדרך כלל בתי חולים אלה הם יקרים יותר. לדוגמה בקיבוץ- תשלומי החשמל לא משולמים מהכספים הציבוריים של הקיבוץ אלא כל משפחה משלמת על החשמל לפי הצריכה שלה מתקציבה הפרטי.
להרחבה: ההליך ההפוך מכונה הלאמה.
המונח מקושר לעתים קרובות עם מכירתן של חברות ממשלתיות או שירותים ציבוריים לחברות פרטיות. למשל: הפרטה של הדואר והמים לחברות פרטיות. בשנים האחרונות במדינת ישראל ישנה מגמה של עריכת הפרטות רבות.
להרחבה: דמי ביטוח לאומי מנוכים מהמשכורת של כל אזרח במטרה לאפשר סיוע והגנה כלכליים בעת הצורך. למשל אבטלה שלא מרצון, אסונות משפחתיים, נכות מלידה או עקב תאונה או מחלה, אסונות טבע, חופשה בשל הריון או לידה פגיעה בשל מלחמה או פעולות טרור. ביטוח לאומי קיים במדינות מערביות רבות.
- תרבות הצריכה – תרבות שלטת בעולם המערבי לפיה אנו קונים וצורכים מעבר לצרכינו הבסיסים ובשיקול דעת המושפע מלחץ חברתי ומפרסומות. בנוסך לכך, הרבה מהבילויים שלנו מוקדשים ל'טיול בקניון' וכדומה ועדיפים על פני בילויים אחרים כגון מפגשים חברתיים וטיולים בטבע.
להרחבה: מבקרים חברתיים טוענים שתרבות זו מועצמת על ידי תאגידים גדולים באמצעות הפרסום כדי שנצרוך באופן מוגזם ועיוור. התאגידים יוצרים "צורך מלאכותי" (למשל: אתה חייב את האייפון החדש הזה, קולה- "טעם החיים").
- 5. מעמד הביניים – מעמד חברתי של אנשים שיש להם יכולת כלכלית סבירה אך הם לא בעלי הון יוצא דופן.
להרחבה: מוגדר על פי משקי בית שהכנסתם נעה בין 75% ל-125% מההכנסה הממוצעת. על מעמד זה מתבססת התעשייה. בדרך כלל הם העובדים המאיישים את מרבית המערכות במגזר העסקי והציבורי, והם גם הצרכנים העיקריים של מוצרי הצריכה השונים בשוק.
- צמיחה כלכלית– הגדלת האפשרות של המשק לייצר ולצרוך מוצרים.
להרחבה: ככל שחברות פרטיות מצליחות לייצר יותר, למכור יותר ולהרוויח יותר – הן בצמיחה כלכלית. כאשר המדינה מעורבת בתעשייה (באמצעות מיסים) – גם היא צומחת וכך יכולה להעניק יותר שירותים לאזרח (במצב האידיאלי). צמיחה כלכלית אינה בהכרח מובילה לרווח הכלל, רווחיה עלולים להגיע לבעלי ההון בלבד ובכך להגדיל את הפערים הכלכליים בין השכבות באוכלוסייה.
"עושים שוק"
- שוק חופשי/כלכלת שוק – מצב בו כל ההחלטות הכלכליות מבוצעות מרצון חופשי ולא מכפייה. ללא הגבלות על עסקים גדולים, ללא הגבלות בנושאים של ייצוא וייבוא המהווים גורם משמעותי בכלכלה.
להרחבה: כמונח כלכלי זהו שוק שהייצור בו נשלט על ידי היצע וביקוש. כמונח פוליטי זו כלכלה שבה אין התערבות ממשלתית. לדוגמה: כאשר שר האוצר מדבר על הסרת חסמים – המטרה היא לאפשר שוק יותר חופשי.
- בורסה – שוק שבו סוחרים בניירות ערך (=מניות).
להרחבה: מה שמתרחש בבורסה משפיע על המתרחש בשאר מגזרי המשק. כיוון שהמסחר בבורסה פתוח לכלל הציבור, המסחר בו מושפע מהלכי הרוח בציבור ומאירועים שקורים בעולם. לדוגמה – חברות בתחום התחבורה תלויות באופן ישיר באספקת נפט, ועל כן מחיר מניותיהן יירדו בתקופה בה יש עליה במחירי הנפט (למשל בגלל מלחמות).
- היצע וביקוש – שני מדדים שעל פיהם פועל השוק החופשי.
להרחבה: ההיצע הוא כמות המוצרים והשירותים הקיימים בשוק מסויים, הביקוש הוא אומדן של מידת הדרישה למוצרים ושירותים בשוק מסויים. מודל זה הוא אחד מאבני היסוד של הכלכלה המודרנית.
- מונופול – שליטה בלעדית של גורם אחד בתחום כלכלי מסוים.
להרחבה: מונופול בד"כ יוביל לעליית מחירים כיוון שאין בו מתחרים. לדוגמה: מכולת יחידה בשכונה.
- ריכוזיות – מצב בו מספר קטן של אנשים חברות שולטות בכלכלה ורוב הרווח נכנס אליהן.
להרחבה: שוק ההון בישראל נשלט על ידי כמה משפחות בודדות שיש בניהן קשרים. לדוגמה: משפחת שטראוס שולטת בחברת שטראוס, בתמי 4, במקס ברנר, בפפסי ישראל, ביטבתה, ובחברת רשת (ערוץ 13). האחים עופר שולטים בחברה לישראל (חברת נכסים ובנייה), בבנק מזרחי, בבתי הזיקוק ובשוק הדלק, ברשת, צים, ומלונות באילת. משפחת אלשטיין מחזיקה בבנק דיסקונט, ביטוח ישיר, כלל ביטוח, סלקום, נטוויזן, גב-ים (חברת נכסים), שופרסל וישראייר. להרחבה חפשו באינטרנט הריכוזיות במשק הישראלי.
- רגולציה – פעולות שנוקטת המדינה במטרה להתערב בכלכלה.
להרחבה: מטרתה של רגולציה (אסדרה בעברית) היא להגן על הציבור בפני מונופולים, להגן על העובדים במשק שיקבלו את זכויותיהם, לקבוע מחירים מפוקחים (למשל על מוצרי בסיס או תחבורה ציבורית), לדאוג לבטיחות במשק ועוד.
כסף
1.נדל"ן – נכסים קבועים בקרקע שאינם ניתנים לטלטול.
להרחבה: נדל"ן מושג שמגיע מארמית: נכסי דלא ניידי – נכסים שלא ניידים. בעלות על נדל"ן היא זכות להחזיק בהם ולעשות בהם עסקים.
- מיסים – כסף הנגבה מתושבים ומאזרחים לצורך מימון הפעולות של השלטון.
להרחבה: מדובר בנטילה כפויה של כסף פרטי לטובת המדינה. קיימים סוגים שונים של מיסים ובאפשרות המחוקק לקבוע על מי להטילם ובאיזה שיעור כדי להגשים את מטרותיו.
.
3.אשראי – הלוואה הניתנת תמורת התחייבות להשיבה כעבור זמן מוגדר (בתוספת ריבית).
להרחבה: כרטיס אשראי הוא בדיוק זה – התשלום יורד בתאריך מוגדר, בד"כ כעבור חודש. אך גם הלוואות מסוגים אחרים נקראות אשראי.
- אינפלציה – תהליך של עלייה כללית ברמת המחירים במדינה וירידת ערך המטבע.
להרחבה: בדרך כלל יש דינמיות במדד המחירים. כאשר יש תהליך קבוע של עלייה המתגבר והולך מדובר באינפלציה. בהתאמה לכך – ערך המטבע יורד (כל מטבע שווה פחות).
- אמצעי ייצור – אמצעים לא אנושיים שמשמשים לייצור.
להרחבה: בין גורמים אלו ניתן למנות מפעלים, מכונות, כלים וחומרי גלם, כמו גם הון תשתיתי הון טבעי, חינוך, בתי חולים. חשוב: אחת השאלות המרכזיות בין התפיסות הכלכליות חברתיות השונות היא בידי מי הם צריכים להיות. האם אוצרות טבע יכולות להיות בידי המדינה או שהמדינה יכולה למכור אותם לאנשים פרטיים? האם מוסדות החינוך צריכים להיות באחריות המדינה?.
- הון סיבוב– כסף שמשמש לעשיית כסף.
להרחבה: למשל – הלוואה בריבית. על זה מתבססים הבנקים – האזרח שם את הכסף שלו בבנק כדי שהבנק יסחור בו וירוויח יותר כסף. יש שטוענים כי התעשרות מסיבוב כספים תורמת רק לאותו אדם שמגדיל את חלקו בעוגה. אחרים טוענים שסיבוב כספים רווחי לכולם.
