להורדת מערך לחם,עבודה- עניים עובדים לחצו כאן!

מטרת הפעילות

1. לדון במשמעות העבודה בחיינו, באמצעות התבוננות במקורות יהודיים.
2. להכיר במציאות של עובדים עניים.
3. לברר מה האחריות שלנו לתופעה וכיצד אנחנו יכולים להביא לשינוי המצב.

מבנה הפעילות

חלק 1-  שלוש ארבע ולעבודה

חלק 2- עובדים עניים

חלק 3- ר' ישראל מסלנט- איך אפשר לשנות?

 

חלק 1

שלוש ארבע ולעבודה (30 דקות)

המטרה: לדון במשמעות העבודה בחיינו, כפי שהיא משתקפת במקורות היהודיים ובטקסטים בני זמננו.

המהלך: המנחה יפזר על הרצפה כרטיסיות עם ציטוטים שונים ויבקש מהקבוצה לקחת כמה דקות לעיין בהם. על כל משתתף לבחור היגד אחד שהוא מתחבר אליו ואז לשתף את הקבוצה מדוע בחר בו, למה התחבר (סבב קצר).

(להיגדים- ראה נספחים).

 

לאחר הסבב- דיון:

• מה עולה מתוך ההיגדים שנבחרו? אלו קולות בולטים עלו מתוך הסבב? האם היתה מגמה ברורה?
• איזה ערך יש לעבודה במקורותינו? בתרבות שלנו? בעולם המערבי המודרני? במדינת ישראל?
• איזו משמעות יש לעבודה בזהות האישית של העובד? (חיים עם כבוד, תחושת יכולת, זהות מקצועית, מעמד סוציו- אקונומי, שיוך חברתי, הצלחה, עצמאות כלכלית, ועוד)
• איזה ערך יש לעבודה בחיים שלכם?

 

הערות למנחה

במהלך הדיון כדאי לעשות קונקרטיזציה של הדברים, כלומר להשתדל לתרגם אמירות תיאורטיות למשמעות המעשית שלהן בחיי המציאות. לתת דוגמאות.

כדאי לעשות הבחנות בין הגישות השונות באשר לסיבה לצאת לעבוד: כדי להתקיים? להתעשר? למלא את החיים בתוכן? כי זה כיף? כי חייבים?

 

חלק 2 (30 דקות)

עובדים עניים

שלב א'- עדויות על עניים עובדים (10 דקות)

מתחלקים לקבוצות קטנות. כל קבוצה מקבלת טקסט קצר לקריאה (בכרטיסיות נפרדות).

 

הקדמה פרונטלית

אחרי שנוכחנו עד כמה העבודה היא ערך מושרש הן בתרבות היהודית והן בתפיסת העולם המערבית מודרנית, נמשיך שלב אחד ונברר: העבודה היא לא רק ערך אלא אמצעי קיום בעולם המודרני, שאמור להבטיח לכל אדם שעובד הכנסה שתספק לו את כל צרכיו. לכאורה, מי שעובד לא אמור להיות עני, כי הוא מרוויח כסף. התפיסה הרווחת היא שהעניים עניים מכיוון שהם לא עובדים- לא יכולים, לא רוצים, לא מנסים מספיק. האם כל זה נכון? כעת נבחן את מצבם של חלק גדול מהאנשים העובדים במדינת ישראל.

 

שאלות לדיון בזוגות-

• איזו תמונה מצטיירת מהעדויות?
• אלו קטעים דיברו אליכם בעדויות? מה אתם מרגישים לאחר קריאת העדויות?
• האם הייתם מודעים למצב הזה?
• איך זה קורה? של מי הבעיה הזו? מי צריך לפתור אותה?

 

 

שלב ב'- דיון במליאה (20 דקות)

חוזרים למליאה ומקיימים דיון בעקבות קריאת העדויות.

• אלו קטעים דיברו אליכם בעדויות? מה אתם מרגישים לאחר קריאת העדויות?
• איך זה קורה? של מי הבעיה הזו? מי צריך לפתור אותה?
• האם זו בעיה חוקית? בעיה של אכיפה? או בעיה מוסרית שאנחנו שותפים לה?
• האם זו בעיה שלנו? – אנחנו לא פוגעים בזכויות, אבל אנחנו משתמשים בשירותים.
• מה האחריות שלנו? מה אנחנו יכולים לעשות לתיקון המצב?

 

שתי השאלות האחרונות מובילות את הדיון לחלק 3- מה חלקנו בנושא ומה אנחנו יכולים לעשות.

 

 

                   

חלק 3 (30 דקות)

מה עושים?

חלק א' (15 דקות)

הקראת סיפורו של ר' ישראל מסלנט ודיון קצר. (חומר רקע על ר' ישראל מסלנט- ראה נספחים)

 

המלצה למנחה

מאחר והקטע קצת ארוך, כדאי לחלק 4 תפקידי הקראה- קריין, ר' ישראל, התלמיד, המבשלת. (בקבוצות מתאימות אפשר לעשות הצגה/ סימולציה).

 

דיון קצר בעקבות הסיפור

• איזה מסר חזק עולה מן הסיפור? איזו עמדה מוסרית הוא מחדש?
• כיצד זה נוגע אלינו? כיצד אנחנו יכולים ליישם את אותו העיקרון בחיים שלנו?

 

חלק ב'(15 דקות)

סיכום-

אז מה היה לנו? סקירה קצרה של התהליך שעברנו-

• בדקנו מהו ערך העבודה ביהדות, בעולם, בחברה, בחיים שלנו.
• נחשפנו למציאות הקשה שבה אנשים עובדים ובכל זאת חיים חיי עוני.
• שאלנו את עצמנו מה אפשר לעשות, למי זה נוגע.
• ראינו דוגמא מר' ישראל מסלנט לכך שזה נוגע לכל אחד, בכל תחומי החיים.

 

ולסיום-

1- כמה מילים על הפרויקטים של עמותת מעגלי צדק: התו החברתי, נאמני תעסוקה: האפשרות של כל אחד לעשייה, לחולל שינוי.

2- העמדה היהודית- תפיסה של חובות מול זכויות:

חובות מול זכויות

בשונה מהתפיסה המערבית המודרנית שמדברת על זכויות אדם ושמה את הדגש על מה מגיע לי כאדם כדי שלא אפגע, בתפיסה היהודית המוקד הוא על מה החובות שלי כאדם מוסרי, כיצד עלי להתנהג כלפי אנשים אחרים על מנת שלא לפגוע בהם.

המטרה היא אותה המטרה, ליצור חברה צודקת לרווחת כל בני האדם. זווית ההתבוננות היא שונה. כשמדברים על זכויות אדם אנו מפנים את המבט כלפי השלטון, המדינה, ודורשים ממנה פעולות ואמות מידה מסוימות. ואילו כשמדברים על חובות אנחנו מסתכלים על עצמנו ודורשים מעצמנו להיות אחראים לסביבה שלנו. זוהי התפיסה היהודית שמשתקפת ממעשיו של ר' ישראל מסלנט ומחייבת את כולנו- אנחנו אחראיים על החלשים שחיים לצדנו, וזו חובתנו לפעול למענם.

 

נספחים – לחלק 3

תוספת למנחה- רקע על ר' ישראל מסלנט

רבי ישראל ליפקין מסלנט (או סלנטר, 1810 – 1883), הוא מייסד תנועת המוסר שקמה ביהדות אירופה במאה ה-19.

נולד בזגורי בליטא לאביו רבי זאב וואלף ליפקין, ולאמו לאה. היה נחשב לעילוי עוד בצעירותו ולמד אצל רבי צבי ברוידא מסלנט ואצל רבי יוסף זונדל מסלנט. נשא בגיל 14 את ביתו של רבי יעקב הלוי אייזנשטין מסלנט.

רבי זונדל הוא שקירב אותו ללימוד המוסר. הוא החל לפעול להחדרת לימוד המוסר, תוך שהוא מנצל את ההכרה בגדולתו בתורה. סגנון המוסר אותו לימד בא כתגובה להשכלה, ועל כן הוא הרבה להשתמש במושגים כמו 'דעת', 'חכמה' ו'אור', מושגים שהיו שגורים בפיהם של המשכילים של אותה תקופה. תחילה פעל להקמת "בתי מוסר" אשר יפעלו בקרב הציבור הרחב. הדבר לא כל כך הצליח, ולכן התמקדה תנועתו בישיבות. מהלך זה, של הכנסת תכנים נוספים לישיבות מעבר ללימוד הגמרא, נתקל בהתנגדות חריפה. המחלוקת סביב תנועת המוסר נמשכה שנים רבות, ופילגה סביבה את העולם הרבני הליטאי. כיום כמעט שאין זכר לאותה מחלוקת, ולימוד המוסר התקבל כמעט בכל הישיבות. הוא העמיד תלמידים רבים, ומתורת המוסר שלו יצאו שיטות מוסר שונות.

מכתביו לעידוד לימוד המוסר, שהם בעצמם ספר מוסר עמוק, יצאו כספר בשם "אור ישראל".

הרמטכ"ל לשעבר אמנון ליפקין-שחק הוא מצאצאיו.